Page 505 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 505
סיכום
בהכרח ניסיון של הנהגה ללכת לכיוון שהתוו במפא"י רבים מאנשיה כאשר הם ניצבו
בצומת היסטורי מכריע ומאחוריהם עלילה היסטורית שנראתה בלתי אפשרית
לחלוטין לפני מעשה .התשובה תיגזר מהלוך מחשבתו היסודי ,הדטרמיניסטי או
האנטי-דטרמיניסטי ,של המשיב .בכל אופן ,בהצעה לכונן את הפוליטיקה הישראלית
החדשה על יסודות דמוקרטיים רדיקליים היה ביטוי להתרסה אנטי-דטרמיניסטית
עזה ,וולונטריסטית .בעיני חלק לא מבוטל מחברי מפא"י זו הייתה הדרך לסיפוק
צרכיה החברתיים והתרבותיים של החברה הישראלית דאז ולסיגול ערכיה החברתיים
של מפא"י לנסיבות ההיסטוריות החדשות .העובדה שהם נוצחו אינה מפריכה את
הערכתם .שאלת התקפוּת של הערכתם-תקוותם נותרת פתוחה.
מכל מקום ,השלכותיה המעשיות של ההכרעה בכיוון ההפוך ,כלומר ההכרעה
להפוך את מפא"י לארגון פוליטי הייררכי-חלוקתי ,ניכרות וברורות :חברה פוליטית
ריכוזית; המשך הנסיגה של היסוד הוולונטריסטי; השפעה מועטת של הציבור על
ההכרעות הפוליטיות ,ובעיקר השפעה מועטת של החלקים העממיים יותר בציבור
והשפעה מועטת של העולים החדשים – של אלה שנגישותם למערכת פוליטית
הייררכית הייתה פחותה; היעדר בסיס פוליטי איתן ודפוס פוליטי יציב לשם ייצוג
האינטרסים של השכבות העניות יותר; האחדה תרבותית 'מלמעלה' ,ללא איזון
ושיתוף כוחות תרבותיים 'מלמטה' ביצירת הישראליות החדשה.
מבחינת 'המנוצחים' במפא"י ,דמוקרטיזציה רדיקלית וחלוקה שוויונית ומשתפת
ככל האפשר של הכוח הפוליטי היו אז ,בימי הייסוד של מדינת ישראל ,דרכים
חיוניות להגשמת המטרות של הציונות הסוציאליסטית .ברוח הסינתטית של מפא"י,
ברוח הנטייה של אנשי מפא"י רבים לראות בסוציאליזם ובציונות שני צדדים של
אותה שאיפה היסטורית ,הם סברו שמיסוד דמוקרטי משתף הוא לא רק דרך חיונית
לכינונה של מדינה סוציאליסטית ,כלומר לחלוקה של הכוח הפוליטי החדש שנוצר
אז על פי ערכיה של האוטופיה הסוציאליסטית .הם סברו באותה מידה שהעמדת
הפוליטיקה של המדינה החדשה על יסודות של שיתוף ושוויון היא תנאי חיוני
ל'הגשמת הציונות' ,כלומר להתפתחות בריאה ותקינה של תהליכי 'קיבוץ הגלויות'
ההמוני והבנייה הכלכלית והחברתית העצומה שנכרכה בו .התהליכים האלה היו
מועדים להתפתחות של אפוטרופסות חברתית ושל אי-שוויון כלכלי ,ומיסוד פוליטי
דמוקרטי ומשתף הוצע בתור תריס מפני התפתחות זו ,מאחר שאי-שוויון נתפס בעיני
המציעים בתור איום גם על מילוי המשימה הלאומית וגם על מילוי המשימה
החברתית שמפא"י ייעדה לעצמה' .סוציאליזם' ו'ציונות' חדרו זה את זה במחשבתם.
ייתכן שכאן טמון השורש העקרוני החשוב של המחלוקת בינם ובין בן-גוריון
וקבוצת מנהלי המפלגה )ודוק :השורש העקרוני ,שהרי כאמור היו שורשים כוחניים
למחלוקת( .בן-גוריון ומנהלי המפלגה לא נימקו גלויות ומפורשות את עמדתם
בסוגיות אלו ,אבל אפשר לחלצה מפיענוח התנהגותם הפוליטית ומהתבטאויות
][497
