Page 11 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫פתחי דברים‬

‫כבר בתקופה הקדם־ספרדית החלה בשירה העברית פריחה גדולה לסוג הפיוטי של היוצר לשבת‪,‬‬
‫אשר עיטר את תפילות השבת של הקהילות בבוקרו של יום‪ .‬את הפיוטים‪ ,‬שהיו מבוססים על‬
‫מקראות היום בתורה ובנביא‪ ,‬קשרו הפייטנים אל התפילות באמצעותם של רעיונות המדרש‪ .‬שילוב‬
‫הרעיונות והמעברים ביניהם דרשו מיומנות לא קטנה‪ ,‬והפייטנים הגדולים‪ ,‬שהיו מקורבים אל‬
‫חוגי הישיבות בארץ ישראל ובבבל‪ ,‬הצליחו לעמוד במשימה באופן מופלא‪ .‬אחד הגדולים שבהם‬
‫היה גאון סורא‪ ,‬הלא הוא רב סעדיה גאון )‪ .(942–882‬במערב פעל ר׳ שמואל בן הושענא‪ ,‬שהיה‬
‫הנכבד בין חברי הסנהדרין בארץ ישראל אחרי הגאון ואחרי אב בית הדין‪ ,‬ונתכנה על פי מעמדו זה‬
‫שמואל השלישי‪ .‬המסמך המתוארך הראשון המעיד על מעמדו זה הוא משנת ‪ .1004‬שלוש שנים‬
‫קודם לכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1001‬הוא עדיין היה רביעי בחבורת הסנהדרין‪ .‬מכיוון שרוב רובם של הפיוטים‬
‫שכתב חתומים ׳שמואל החבר׳ או אף ׳שמואל׳ סתם‪ ,‬נראה שעיקר פעילותו היוצרת הייתה במחצית‬

‫השנייה של המאה העשירית‪.‬‬
‫לצדו של השלישי פעל ר׳ יוסף אבן אביתור‪ .‬חכם זה התחרה על ראשות הישיבה בקורדובה‬
‫שבספרד‪ ,‬ונאלץ אחרי שנכשל לגלות מזרחה‪ .‬את מושבו קבע בפוּסטאט‪ ,‬בירת מצרים‪ .‬פעילותו‬
‫הספרותית במקום השאירה את רישומה בשרידים של אוטוגרפים מפרי עטו‪ ,‬שנתגלו בין אוצרות‬
‫הגניזה של בית כנסת ׳עזרא׳ המקומי‪ .‬בין אוצרות הגניזה נמצאו גם כשמונה מאות שרידים של כתבי‬

‫יד המחזיקים מיצירות שמואל השלישי‪ ,‬ובהם גם שתי איגרות בכתב ידו‪.‬‬
‫שמואל השלישי בן הושענא )רשב״ה( פעל בעיקר בסוג היוצר‪ ,‬וכתב מדי שבת בשבתו כמאה‬
‫וחמישים טורי שיר שנועדו ללוות את עבודת הקודש בתפילות שלפני קריאת שמע ולאחריה;‬
‫לפניה – בגוף היוצר הגדול ובקטעים המלווים אותו‪ ,‬אופנים ומאורות‪ ,‬ואחריה – בזולת הגדול‬
‫ובשלושת קטעי הגאולה שליוו אותו‪ .‬התכנים העיקריים של היצירה היו קשורים ומשולבים הן‬
‫בקריאה השבתית בתורה על מדרשיה הן בברכות ובתחנות הליטורגיות‪ .‬רמזים לנוסחי הקבע נותרו‬
‫בדרך כלל בשולי הקטעים‪ ,‬ואלה משמשים אותנו‪ ,‬ובוודאי גם את הקהל המקורי‪ ,‬מעין סימני דרך‬

‫למקום ולאופן שבהם יש לשבץ את קטעי הפיוט בתפילה‪.‬‬
‫ריבוי ההעתקות יכול‪ ,‬כמובן‪ ,‬להעיד על תפוצתה הגדולה של היצירה הגדולה הזאת ועל החיבה‬
‫הרבה שרחשו לה הקהילות שהתענגו מדי שבת בשבתו על הביצועים המופלאים‪ .‬הטקסטים עצמם‬
‫נוצרו מלכתחילה בין כותלי בית המדרש בקרב תלמידי חכמים‪ ,‬אבל נפוצו בסופו של דבר בציבור‬
‫הרחב‪ .‬ציבור זה היה אמון על כללי התבנית של היצירה וידע‪ ,‬בוודאי‪ ,‬למה עליו לצפות בכל אחד‬
‫משמונת חלקי המערכת המקפת‪ .‬כך יכול היה להתענג על הפתרונות היצירתיים המיוחדים של‬
‫הפייטן ועל ההישגים שלו‪ ,‬כאשר התאים את הניסוח והסגנון המתבקשים בכל תחנה מתחנות‬

‫המערכת אל הפרשה ותכניה‪.‬‬
‫האינטנסיביות של פעילות השלישי בתחום היוצר אולי יכולה גם ללמד על העניין המיוחד שהיה‬
‫לו במאורות ובברכה עליהם‪ .‬בתחום זה הייתה לישיבה הארץ ישראלית בעיה לא קטנה‪ .‬קביעת‬

‫‪9‬‬