Page 64 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 64
62
מקום של כבוד היהודים בעת העתיקה .אלו שולבו בדרשות ,בתפילות
היכן ניצבה היכלית האבן המפוארת על צמד אריותיה ואף בפיוטים ועיטרו כמה מבתי הכנסת הקדומים.
האימתניים? בעת החפירה גילה מעוז אבן מסותתת ברצפות פסיפס מתוארים סיפור נוח והמבול
למשעי ,אשר הייתה קבועה ברצפת הטיח סמוך לקיר (בגרסה) ,עקדת יצחק (בבית אלפא ובציפורי) ודוד
הדרומי .הייתה זו אחת משלוש המדרגות בחזית ארון המלך הפורט על נבל (בעזה) ועוד .תיאורו של דניאל
הקודש .מעוז מדד את מיקומו של הפתח ואת שטח בגוב האריות מופיע אף ברצפות הפסיפס של בתי
הרצפה כדי לאתר את מיקומה של האבן ,ומדידותיו הכנסת בנערן ובסוסיא ( ָשם נכתב השם דניאל) וכן
העלו שההיכלית ניצבה במרכז הקיר הדרומי ואילו
הפתח שניצב לצד ההיכלית הוסט מעט הצדה. במערת קבורה נוצרית בקיבוץ לוחמי הגטאות13.
שחזור זה מקנה למבנה מראה שאינו סימטרי ,מעין האם התיאורים המקראיים נועדו לתאר בפני באי
'כשל אדריכלי' .תופעה זו של הסטת הפתח התגלתה בית הכנסת רק את הסיפור כהווייתו או שמא שילובם
בבתי כנסת גולניים נוספים (אום אל־קנאטיר ,זוויתן בעיטור בתי הכנסת נשא בחובו גם משמעות בעלת
וזומימרה) .ב'כשל האדריכלי' של המבנה טמונה
משמעות דתית :ארון הקודש היה לב לבו של בית היבט אקטואלי לימיהם?
הכנסת ,אליו כיוונו באי בית הכנסת את פניהם ואת בעתות בצורת שבהן ארובות השמים ננעלו וסכנת רעב
לבם .בוני הבית פינו את מקום הכבוד במרכז הקיר ריחפה מעל ראשי האנשים ,היה הקהל נאסף ברחובה
להיכלית ואת פתחו של המבנה הסיטו .אחיהם של עיר .המנהיגים שמו אפר על ראשם ושליח הציבור
הגליליים של יהודי הגולן קבעו את פתחי בתי הכנסת
במרכז החזית ,וכך ארון הקודש נדחק מעט הצדה. נשא תפילה:
בנאי הגולן ,שאימצו על פי רוב את דגם האדריכלות
הגלילי ,שינו נוהג זה ומיקמו את ההיכלית במקוריות ...מי שענה את אברהם בהר המוריה ,הוא יענה
ובתעוזה מחשבתית15. אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ...מי שענה
ראשית וסוף את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם ...מי שענה
תושבי הכפרים הסוריים הותירו אך מעט מפארו של
בית הכנסת ,בייחוד סבל האזור הדרומי של המבנה את יונה ממעי הדגה ,הוא יענה אתכם וישמע בקול
מחמדנותם ,שם העמיקו הכפריים בחפירתם אל
מתחת לריצוף בחיפוש אחר אוצרות אבודים ,ואלו צעקתכם ...מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא
אכן נמצאו בדמותם של מאות מטבעות ברונזה
עתיקים אשר הונחו על ידי הבונים במהלך ייסוד יעננו14...
המבנה .למרבה המזל ,נותר חלק מאוצר המטבעות גם היום ,בעת צרה ובאמירת 'סליחות' משולב קטע זה
במקומו .בעת החפירה הארכיאולוגית התגלו מטבעות בתפילה ,בבקשת סיוע מאלוהים בשל 'זכות האבות'
רבים שסייעו למעוז לתארך את מועד הקמת המבנה
לרבע השלישי של המאה החמישית לסה"נ (קרוב השמורה מימים ימימה.
אמנם יהודי ארץ ישראל הקימו יישובים משגשגים
ל־ 475לסה"נ). ובתי כנסת מפוארים ,אך בהיותם מיעוט ובני דת
בית הכנסת שימש לקהילת עין נשוט מקום של כינוס, שונה מהדת השלטת ,נרדפו לא פעם על ידי שליטי
הארץ ,בין אם בתקופה הרומית שבה הייתה השליטה
בידי בני דת אלילית ובין אם בתקופה הביזנטית בימי
השלטון הנוצרי .אין תמה שלעתים חשו עצמם יהודי
הארץ כדניאל בגוב האריות מן הסיפור המקראי.
ייתכן שקהילת עין נשוט עיטרה את בית הכנסת ביסוד
ציורי שביטא את תפילתה להינצל ממצוקותיה :כשם
שדניאל ניצל מן הלוע הפעור של האריות ,כן ינצלו הם
ממצוקותיהם.
בעלי חיים כעיטור בבית הכנסת
בעלי חיים שונים והדורים ליוו את באי בית הכנסת .בחזית המבנה שובצו אריות ונשרים ,על ההיכלית גולפה
משפחת אריות – אריה ,לביאה וגור קטן ומעליהם – ציפור בעיצומו של ניקור אשכול ענבים עסיסי .מניינם של
בעלי החיים ,גדולים כקטנים ,אשר עיטרו את בית הכנסת מגיע לכ־)!( 20
15מעוז ,תשנ"ה ,עמ' 84 13מיכאלי ,תשס"ט.
14וייס ,תשס"ד ,עמ' .253
