Page 68 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 68

‫‪66‬‬

                                                                                                      ‫תמונת כנף ממרחק‬

‫שאותה נהג לרכז במבנה זה‪ .‬המחסן היה אמנם בניין‬      ‫לוחה שטוחה צופה אל הכינרת ובראשה‬                   ‫חשיפת אחת ממזוזות‬
‫חדש‪ ,‬אבל ניכר היה כי חלקו בנוי מאבנים של מבנים‬     ‫מתנוסס מבנה בודד שצופן את סיפורו‬                       ‫בניין בית הכנסת‬
‫עתיקים‪ .‬בינות לגלי האבנים שהיו פזורות לצד המבנה‪,‬‬   ‫של יישוב יהודי עתיק‪ .‬מחסן התבואות‬
‫צדו את עיניו של אוליפנט אבני גזית מעוטרות בגילוף‬   ‫בראש הגבעה אוצר סיפור של תרומה נדיבה‪ ,‬עבודה‬
‫משובח‪ .‬מרשים במיוחד היה משקוף אבן גדול‪ 3.5 ,‬מטר‬
‫אורכו‪ ,‬שעליו ניתן היה לזהות בנקל כתובת באותיות‬                            ‫מקצועית והיעדר ראוותנות‪.‬‬
‫עבריות‪ .‬אוליפנט‪ ,‬שלא ידע לקרוא עברית‪ ,‬זיהה נכון‬    ‫בחורף ‪ 1885‬יצא לורנס אוליפנט אל עבר צפון־מזרח‬
‫את האותיות אך לא את השפה שכן לשון הכתובת‪,‬‬          ‫הכינרת‪ .‬מגמת פניו הייתה סיור בגולן‪ .‬היה זה ביקורו‬
‫כפי שהתברר לימים‪ ,‬הייתה ארמית‪ .‬אוליפנט העתיק‬       ‫השני באזור‪ ,‬לאחר שבביקור הקודם גילה כמה אתרי‬
‫את הכתובת וצייר בדייקנות את המזוזות המגולפות‬       ‫עתיקות ובהם בתי כנסת‪ .‬תקוותו הייתה כי גם הסיור‬
‫שראה‪ .‬אחת מן האבנים נעלמה מאז ביקורו‪ ,‬והעדות‬
‫היחידה לאבן היא אותו ציור‪ .‬הממצאים שכנעו אותו‬                            ‫השני יניב יבול תגליות דומה‪.‬‬
                                                   ‫אוליפנט העפיל מחופה של הכינרת אל הרמה והגיע‬
                           ‫שלפניו בית כנסת נוסף‪1.‬‬  ‫אל ריכוז אוהלים של השבט הבדווי 'ערב דיאב' במקום‬
‫חמישים שנה אחרי ביקורו של אוליפנט במקום‪,‬‬           ‫שנקרא 'כנף'‪ .‬בפסגת הגבעה ניצב מבנה מחסנים‬
‫הגיעו ראשוני החוקרים העבריים לכנף‪ .‬משלחת‬           ‫בנוי אבן שהיה שייך לאפנדי המקומי מוחמד סעיד‬
‫החפירות אשר חשפה את בית הכנסת בחמת גדר‪,‬‬            ‫פשה‪ ,‬הבעלים של שטחים נרחבים בדרום הגולן‪.‬‬
‫החליטה בתום החפירה לנצל את ההזדמנות אשר‬            ‫את אדמותיו עיבדו אריסים אשר שילמו לו בתבואה‬
‫נקרתה בפניה‪ ,‬ולחצות את הגבול בין שטח המנדט‬
‫הבריטי לשטח המנדט הצרפתי ולערוך סיור בעקבות‬
‫דיווחיו של אוליפנט‪ .‬בראש הקבוצה‪ ,‬לבוש בחליפה‬
‫בהירה ורכוב על סוס‪ ,‬עמד פרופסור אליעזר ליפא‬
‫סוקניק‪ ,‬אבי הארכיאולוגיה העברית‪ .‬עוזרו היה חוקר‬
‫צעיר בשם נחמן אביגד‪ ,‬לימים מראשי החוקרים‬
‫בארכיאולוגיה הישראלית‪ .‬אל הארכיאולוגים נלוו‬
‫ההיסטוריון יעקב די־האן והצלם שמואל יוסף שווייג‪,‬‬
‫אשר תיעד במצלמתו את הכתובת ואת אבני המזוזה‬

         ‫המעוטרות‪ ,‬אותן תיעד כבר אוליפנט בציור‪.‬‬

‫‪ 	1‬אוליפנט‪ ,1886 ,‬עמ' ‪.75-74‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73