Page 96 - בתי כנסת קדומים בגולן

‫‪94‬‬

‫אשר מעבר לכינרת‪ ,‬והם גם הציעו לו לבקר במקום‬ ‫עין קשתות –‬
‫בעזרתם‪ .‬רמת הגולן הייתה בשלטון מנדט צרפתי‪,‬‬ ‫ציורו של שומכר‬
‫ויהודים כמעט לא הורשו להסתובב בה‪ .‬על אף כל‬
‫זאת יצא סוקניק עם שחר‪ ,‬מלווה בצלם‪ ,‬בסירה‬ ‫הימים ששהו במקום‪ ,‬היו גשמי זלעפות‪ ,‬האוהל‬
‫מטבריה לחוף כורסי ומשם המשיך בהליכה רגלית‬ ‫התמוטט על יושביו והחפירה התנהלה בבוץ‪ 5.‬חרף כל‬
‫במעלה נחל סמך‪ .‬בדרכו נתקל סוקניק בבדווים אשר‬ ‫הקשיים‪ ,‬נבחנו הממצאים בקפידה והושוו לממצאים‬
‫תהו לפשר נוכחותו של נתין אנגלי בשטח צרפתי‪.‬‬ ‫מאתרים דומים בארץ ובסביבתה (בתי הכנסת בגליל‬
‫נדרשו לסוקניק לא מעט אורך רוח אירופי ותחבולות‬ ‫וכנסיות בסוריה)‪ .‬החופרים חשפו מעט מהקיר‬
‫משא ומתן מזרח תיכוני‪ ,‬עד אשר יכול היה להמשיך‬ ‫הדרומי ומהקיר המערבי של בית הכנסת וסרטטו‬
‫בדרכו‪ .‬סוקניק לא הוסיף כמעט על תיעוד החוקרים‬ ‫תכניות מפורטות ותמונת שחזור של חזית המבנה‪.‬‬
‫אשר קדמו לו‪ ,‬אך הוא הותיר אחריו פרט חשוב אחד‪.‬‬ ‫את מחקרם על אום אל־קנאטיר כללו בספרם העוסק‬
‫בהגיעו למעיין מצא סוקניק כתובת מושלכת סמוך‬
‫למעיין‪ .‬הייתה זו אותה כתובת שהייתה קבועה תחת‬ ‫בבתי הכנסת העתיקים בגליל‪6.‬‬
‫קשת המעיין שתיארו אוליפנט ושומכר‪ .‬במבט מעמיק‬ ‫מחקרם של קוהל ווואטצינגר היווה בסיס‬
‫זיהה סוקניק שזו כתובת ביוונית הנתונה במסגרת‬ ‫לארכיאולוגים שהגיעו לאתר אחריהם‪ .‬בהסתמך‬
‫טבולה אנזטה‪ .‬הכתובת נעלמה בהמשך ורק צילום‬ ‫על השוואה לבתי הכנסת הגליליים קבעו השניים כי‬
‫של חצייה נותר בארכיון 'סקר הכפרים' שנערך בסוף‬ ‫בית הכנסת נבנה במאה החמישית ולא כפי שסבר‬
‫אוליפנט‪ .‬אף שחוקרים שבאו אחריהם סברו שהמבנה‬
‫שנות השישים‪.‬‬ ‫קדום יותר‪ ,‬ברור כיום שהצדק בתיארוך בית הכנסת‬

‫מתהום הנשייה‬ ‫היה עמם‪.‬‬
‫בימי השלטון הסורי (‪ )1967-1946‬נבנה כפר קטן על‬ ‫בפרט מרכזי אחד טעו קוהל ווואטצינגר‪ ,‬הם ציינו‬
‫מקומו של הכפר היהודי הקדום‪ .‬השם אום אל־קנאטיר‬ ‫את פתחו של בית הכנסת בצד מזרח בעוד שמקומו‬
‫הומר בשם א־סופירה או אל־מנשיה וכך הוא הופיע‬
‫בדרום‪.‬‬
‫במפות‪.‬‬ ‫החוקר הבא אשר פקד את האתר היה אליעזר ליפא‬
‫סוקניק‪ 7.‬בשנת ‪ ,1928‬זמן קצר לאחר ייסוד המכון‬
‫לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬הגיע סוקניק‬
‫לגליל למחקר בתי הכנסת הקדומים‪ .‬בהיותו בטבריה‬
‫שמע מפי שני ספנים על חורבות אום אל־קנאטיר‬

‫טבולה אנזטה‬
‫בתרגום מילולי – טבלת אוזניים (לטינית)‪ .‬לוח מלבני בעל שתי ידיות משולשות‬
‫שעליו נכתבו בתקופה הרומית כתובות ראווה‪ .‬הלוח‪ ,‬שהיה בתחילה נייד‪ ,‬התגלגל אל‬

‫הארכיטקטורה ואל עיטור הפסיפסים‪ .‬כתובות על מבנים נכתבו בתוך מסגרת שכזו‪.‬‬

‫ ‪ 5‬מאיר‪.2011,‬‬ ‫אה אל בית הכנסת‬
‫ ‪ 6‬קוהל ווואטצינגר‪ ,1916 ,‬עמ' ‪ .134-125‬להרחבה ‬ ‫הליך שיקומו‬
‫ בנושא מחקרם של השניים ניתן לקרוא אצל רייך‪ ,‬‬

‫ ‪ ,2007‬עמ’ ‪.10-7‬‬
‫‪ 7‬סוקניק‪ ,‬תרצ"ב‪.‬‬