Page 94 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 94

‫‪92‬‬

‫היום ולדעתי ראוי הוא מאוד לעוד ביקור ולבדיקה‬           ‫יפור חשיפתו של בית הכנסת העתיק באום‬
‫מדוקדקת יותר‪ .‬את רשמיו שלח לביטאון הרשמי של‬            ‫אל־קנאטיר החל עם גילויו במאה התשע‬
‫'הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל' (‪ 2.)PEF‬אוליפנט‬          ‫עשרה‪ .‬חלפו כמעט מאה ועשרים שנה מאז‬
‫שילב במאמריו גם תרשימים של פרטי האבן שאותם‬             ‫גילויו ועד שזכה לחפירה מקיפה‪ ,‬לשחזור ולהקמה‬
‫גילה באתר‪ .‬לרישומיו של אוליפנט חשיבות רבה שכן‬          ‫מחדש‪ .‬כאשר הגיעו החופרים אל המקום במאה‬
‫רבות מהאבנים שאותן תיאר נעלמו ברבות הימים‪ .‬כך‬          ‫העשרים ואחת הם עשו שימוש בשיטות חדשניות פרי‬
‫למשל תיאר אוליפנט אריה רובץ מגולף על גבי אבן‬           ‫היכולות המדעיות בנות זמננו‪ .‬לפנינו דוגמה לאופיו‬

                             ‫גזית שעקבותיו אבדו‪.‬‬        ‫של המחקר הארכיאולוגי ההולך ומתחדש מדי דור‪.‬‬
‫בביקורו באום אל־קנאטיר נלווה אל אוליפנט גוטליב‬         ‫עם השלמת השחזור יהיה זה בית הכנסת העתיק‬
‫שומכר‪ ,‬מהנדס גרמני מהמושבה הטמפלרית בחיפה‬              ‫השלם ביותר‪ ,‬וניתן יהיה לבקר בו ולהתרשם מבית‬
‫שערך באותן שנים סקר מקיף בגולן במסגרת ההכנות‬
‫לבניית קו מסילת הרכבת מחיפה לדמשק‪ .‬שומכר‬                                  ‫כנסת בן כאלף וחמש מאות שנה‪.‬‬
‫גילה עניין מיוחד באזור הסמוך לנחל סמך‪ ,‬שהתאים‬
‫לדעתו לבניית קטע המסילה אשר תעלה את הרכבת‬                                            ‫צעדים ראשונים‬
‫מחוף הכינרת אל מרומי הגולן‪ .‬שומכר פרסם את‬              ‫בשלהי שנת ‪ 1884‬הגיע סר לורנס אוליפנט לאום אל־‬
‫רשמי ביקוריו בגולן בספרו 'הגולן'‪ ,‬ובו הוא מתאר‬         ‫קנאטיר‪ .‬היה זה מסעו הראשון לגולן שהחל בגילוי‬
‫כמה פריטים אדריכליים שראה באום אל־קנאטיר‬               ‫בית הכנסת בא־דיכה והסתיים בחורבה שבה ראה‬
‫שלא צוינו על ידי אוליפנט‪ .‬שומכר שהיה דקדקן‬             ‫אוליפנט את גולת הכותרת של תגליותיו – בית הכנסת‬
‫מטבעו וזהיר בקביעותיו נמנע מלזהות את החורבה‬            ‫באום אל־קנאטיר‪ 1.‬תחנתו הראשונה במקום הייתה‬
                                                       ‫במעיין שעליו נבנו שתי קשתות אבן‪ ,‬והן שהקנו‬
                                ‫כבית כנסת קדום‪3.‬‬       ‫לו את שמו 'אום אל־קנאטיר' שפירושו בערבית –‬
‫בעקבות תגליותיהם של אוליפנט ושומכר הגיעו‬               ‫'אם הקשתות'‪ .‬השייח' הבדווי ששימש לאוליפנט‬
‫למקום בשנת ‪ 1905‬החוקרים הגרמנים היינריך קוהל‬           ‫מורה דרך הכיר את להיטותו של אוליפנט לחורבות‬
‫הארכיטקט וקרל וואטצינגר הארכיאולוג (למען הדיוק‬         ‫עתיקות‪ ,‬ועל כן לא הניח לו לנוח וליהנות ממימיו‬
‫יש להזכיר גם את ארנסט הילר שנילווה לשניים והיה‬         ‫הזכים של המעיין‪ ,‬אלא הוביל אותו כ־‪ 200‬מטרים‬
‫ארכיטקט אף הוא‪ ,‬ומשום מה זכרו נשכח)‪ .‬הגרמנים‬           ‫צפונה‪ ,‬שם התנשא גל אבנים גדול ממנו בצבצו‬
‫בילו במקום ארבעה ימים שבמהלכם תיעדו בקפדנות‬            ‫פריטים אדריכליים רבים‪ .‬מראה השרידים שכנע‬
‫כל אבן קדומה שנראתה על פני השטח‪ .‬מסע המחקר‬             ‫את אוליפנט כי לפניו בית כנסת אשר נבנה‪ ,‬לדעתו‪,‬‬
‫של הגרמנים נערך בסוף האביב‪ ,‬עונה נוחה בדרך כלל‬         ‫במאה השנייה או השלישית לסה"נ‪ ,‬בתקופה הרומית‬
‫לשהייה בשטח‪ ,‬אולם לרוע מזלם‪ ,‬בהיותם באום אל־‬           ‫המאוחרת‪ .‬התגלית עוררה באוליפנט התרגשות רבה‬
‫קנאטיר בראשית חודש מאי נקלעה המשלחת לסופת‬              ‫שמצאה ביטוי ברישומיו‪ :‬אני רואה באתר החרבות‬
‫גשמים‪ .‬ביומניו מתאר קוהל שבשניים מארבעת‬
                                                       ‫באום אל־קנאטיר את מיטב התגליות שגיליתי עד‬

                                                                             ‫המסילה לדמשק בתחום הגולן‬
‫שנים אחדות לאחר ביקורו של שומכר באזור‪ ,‬הוקמה המושבה היהודית ‘בני יהודה’ בכפר ביר א־שגום הצופה אל‬
‫הכינרת‪ ,‬לא רחוק ממקומו של קיבוץ עין גב‪ 4.‬במכתבים ששלחו ציינו מתיישבי בני יהודה כי אחד מענפי הפרנסה‬
‫המתוכננים הוא אספקת שירותים לנוסעי הרכבת אשר אמורה לעבור בקרבת מושבתם‪ .‬בסופו של דבר נסללה‬
‫מסילת הרכבת מחיפה לדמשק בערוץ נחל הירמוך ותכנן אותה מהנדס גרמני אחר‪ .‬לצורך הקמת המסילה נבנו‬
‫גשרים רבים שחוצים את הנהר‪ .‬אחד מהם‪ ,‬גס’ר א־חווי‪ ,‬היה הגשר הארוך ביותר שנבנה עד אז במזרח התיכון‪,‬‬

                       ‫‪ 130‬מטר אורכו‪ .‬חבלני הפלמ”ח פוצצו את הגשר ב’ליל הגשרים’ (‪ )1946‬ומאז לא תוקן‪.‬‬

                            ‫‪  2‬הנ"ל‪ ,1885 ,‬עמ' ‪.91-89‬‬  ‫‪  1‬אוליפנט‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.174-172‬‬
                       ‫	‪ 3‬שומכר‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.55-52‬‬
‫‪ 	4‬המחקר המקיף ביותר בנושא זה נעשה בידי צבי אילן	‬
‫	 במסגרת עבודת הדוקטורט שלו ופורסם כספר‪ :‬אילן‪	,‬‬

                                           ‫	 תשמ"ה‪.‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99