Page 23 - etmol_03

‫קרמנצקי‪ ,‬בקשר לסיכויים להקמת תע­‬ ‫טינסקי היה בלתי ניתן להסרטה‪ .‬מספר‬
‫שיה חקלאית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וחקר את ה­‬ ‫התמונות היה גדול מדי‪ .‬כל תמונה כל­‬
‫לה שורה של אירועי מישנה רבים החוב­‬
‫אפשרות להקים בארץ תעשיית בושם‪.‬‬ ‫קים התרחשויות היסטוריות חשובות מ­‬
‫וייצמן ביקר במושבות והודיע לקרמ‪-‬‬ ‫לפני מלחמת‪-‬העולם‪-‬הראשונה ואחריה‪.‬‬
‫נצקי‪ ,‬כי תעשיה כימית לתמציות פרחים‬ ‫קשה היה באותם ימים של סרט‪-‬אילם‪,‬‬
‫וצמחי‪-‬בר איננד‪ ,‬אפשרית בשעה זו‪.‬‬ ‫שעדיין לא התפתח כראוי מבחינה טכנית‪,‬‬
‫חומר‪-‬הגלם מצוי בארץ‪-‬ישראל בשיעור‬ ‫לבצע סרט כזה‪ .‬גם לא היו הכוחות לכך‬
‫מוגבל ולא נערכו שום נסיונות מוקדמים‪.‬‬
‫פקידי הברון אמנם ניסו להקים _ביסוד‪-‬‬ ‫והכספים הרבים שסרט כזה דרש‪.‬‬
‫המעלה בית‪-‬חרושת לשמן‪-‬ורדים אך ה‪-‬‬ ‫אולם יש לציין‪ :‬זהו כנראה התסריט‬
‫נסיון נכשל‪ .‬גם נסיונות אחרים שנעשו‬
‫שם נכשלו בגלל מחלת הוורדים או בגלל‬ ‫״הציוני״ הראשון!‬
‫שיטות השקייה פרימיטיביות‪ .‬ביפו היה‬ ‫ז׳בוטינסקי היה ״סופר מקצועי״‪ .‬כש­‬
‫קיים באותה תקופה מפעל לזיקוק עשבי‪-‬‬ ‫רונותיו הספרותיים היו מגוונים ביותר‪:‬‬
‫בר ופרחי‪-‬בר שבעליו היה צרפתי תושב‬ ‫הוא כתב סיפורים יפים כמו ״שמשון״‬
‫ביירות‪ .‬את הפרחים לצורך המפעל הקטן‬ ‫ו״חמישתם״‪ ,‬הוא תירגם שירה וספרות‬
‫יפה מעברית לרוסית ומפורסמים שירי‬
‫סיפקו מתיישבים בפתח‪-‬תקוה‪.‬‬ ‫ביאליק בתרגומו הרוסי‪ .‬הוא תירגם שי­‬
‫מסקנתו של וייצמן היתה שאין ליזום‬ ‫רים לעברית‪ ,‬כמו ״העורב״ ו״אנבלי״ של‬
‫בית‪-‬חרושת לייצור בשמים מפרחי ארץ‪-‬‬ ‫אדגר אלן פו‪ ,‬תרגומים מצויינים עד ה­‬
‫ישראל לפני שייערך מחקר מקיף בנושא‬ ‫יום‪ .‬הוא כתב שירים‪ ,‬פזמונים ומחזות‪,‬‬
‫זה‪ ,‬אולם אפשר להתחיל מייד בזיקוק‬ ‫ספרי לימוד ואפילו אטלס‪ ...‬היו לו רעיו­‬
‫עשבים‪ .‬וייצמן המליץ לד‪,‬קים קודם בית‪-‬‬ ‫נות חשובים בתחום ההוצאה‪-‬לאור בעב­‬
‫חרושת לשמן ועל ידו מפעל קטן לעיבוד‬ ‫רית — בעיקר לבני נוער — והוא אהב‬
‫לימונים ומיתקן זיקוק‪ .‬יש לשער ש‪-‬‬ ‫מאוד ספרי ״בלשים״ ואף תירגם ״בל­‬
‫ז׳בוטינסקי ידע על מחקרו של וייצמן‬ ‫שים״ לעברית‪ .‬המיוחד בסוגי הפעילות‬
‫האלה היה שז׳בוטיגסקי לא המתין ל״הש‪-‬‬
‫ואולי הושפע ממנו‪...‬‬ ‫ראה״‪ .‬כשרונו היה מגוון ומבריק עד כדי‬
‫כך שד‪,‬יה מוכן לכתוב גם ״לפי הזמנה״‪.‬‬
‫הסרט לא בא אמנם לעולם‪ ,‬אבל‬ ‫אולם בתסריט זה לא התכוון ז׳בוטיג‪-‬‬
‫קשריו של ז׳בוטינסקי עם עולם הקול­‬ ‫סקי רק ל״ספרות״ ול״סרט״‪ .‬הוא פיר‪-‬‬
‫נוע לא נותקו‪■ .‬כפי שמספר יוסף שכטמן‪,‬‬ ‫סם דרכו גם כמה מעמדות‪-‬היסוד שלו‬
‫מחבר הספר על חיי ז׳בוטינסקי‪ ,‬רכשד‪,‬‬ ‫כיצד ליישב את ארץ‪-‬ישראל במהירות‪.‬‬
‫חברת ״פאראמונט״ האמריקאית בשנת‬ ‫הוא אמנם מעריך את החלוצים‪ ,‬אבל גם‬
‫‪ 1939‬את זכויות ההסרטה של הספר‬ ‫היזם‪-‬הפרטי הוא חלוץ ובונד‪ ,‬את הארץ‪...‬‬
‫״שמשון״‪ ,‬המספר על הגיבור התנ״כי‪ .‬ל­‬
‫דעת שכטמן‪ ,‬השתמש הבמאי ההוליוודי‬ ‫וייצמן ותעשיית הבושם‬
‫הנודע ססיל ב‪ .‬דד‪-,‬מיל‪ 14 ,‬שנד‪ ,‬אחר‪-‬כך‪,‬‬
‫בקטעים מהספר בסרטו ״שמשון ודלילה״‪,‬‬ ‫יש בו בתסריט עוד צד מעניין‪ :‬הוא‬
‫סרט יקר מאוד ורב פאר‪ ,‬אולם סיפורו‬ ‫מזכיר פרק מחייו של יריבו של ז׳בו‪-‬‬
‫של ז׳בוטינסקי סולף שם ונקבר תחת‬
‫טינסקי‪ ,‬חיים וייצמן‪.‬‬
‫מעטה ההדר ותפאורות הענק‪.‬‬ ‫ד״ר וייצמן‪ ,‬שד‪,‬יה כימאי‪ ,‬ביקר בארץ‬
‫בפעם ראשונה בשנת ‪ 1907‬בין השאר‪,‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬סיפורים — כתבי ז‪ .‬דבו‪-‬‬ ‫כדי לדווח לתעשיין יהודי מווינד״ יוהאן‬

‫טינסקי; זאב ז׳בוטינסקי — יוסח שכטמן‪.‬‬

‫• קערה לכל אחד של ספיצאטו )מיני‬ ‫דוקטור גונזאגו נולד בשנת ‪ .1692‬דרך‬ ‫רופא‬
‫יסורים רבה עבר עד שעלה בידו לסיים‬
‫מאפה פריך(‬ ‫את לימודיו כרופא ולהתקבל על‪-‬ידי ד‪-,‬‬
‫• בן יונד‪ ,‬לכל אחד‬ ‫קהילד‪ ,‬היהודית של רומא כרופא עיניים‪.‬‬
‫• קרושטאטו של תפוחים )עוגת תפו­‬ ‫לכבוד המאורע הוזמן לעלות לתורה כ‪-‬‬
‫״חתן תורה״ בשמחת תורה של שנת תפ״ו‬
‫חים(‬ ‫)‪ .(1726‬כדי לתת ביטוי לרחשי‪-‬ליבו הז­‬
‫• אניטרא )צלי ברווז(‬
‫מין את ד‪,‬קד‪,‬ל לסעודת‪-‬מצוה‪.‬‬
‫• סולאר )כרפס(‬ ‫נשאר בידינו התפריט של אותד‪ ,‬ארו‪-‬‬
‫• הדג הנקרא בלשון לעז פראוולינו‬
‫• קוטוניאר ואפונין )אפונים קלויים(‬ ‫חד״ בעברית‪ ,‬העושה רושם רב מאוד‪:‬‬
‫• פריטי )חביתה( של חלמון ביצים‬
‫• דגים מלוחים בזיתים‬
‫• פירות‬ ‫• מוח שור שחור‬

‫א‪ .‬כרטורא‬ ‫בתיאבון‪.‬‬

‫‪23‬‬