Page 20 - etmol_03
P. 20

‫הלוויה לצלילי פטפון‬                          ‫יונות של אחרית הימים‪ ,‬ברוח יהדות‬             ‫סגן־הקונסול הצרפתי ביפו פרדיננד פי־‬
                                               ‫קנאית‪ ,‬היה מטיף תורתו ברחובות וגם‬            ‫ליברט ליד הכפר הערבי קטרה בדרום‪.‬‬
‫משה מינץ‪ ,‬ראשה של הקבוצה בקוש‪-‬‬                 ‫פירסם במשך שנים רבות מאמרים ב‪-‬‬               ‫האדמה עברה לידי הקונסול לאחר שתו­‬
‫טא‪ ,‬שיצא לארצות‪-‬הברית‪ ,‬נעשה רופא‬                                                            ‫שבי המקום לא שילמו לו חובם‪ .‬פינס‬
‫והיה פעיל בקרב חובבי‪-‬ציון ובתנועת‬                            ‫עתון הירושלמי ״חבצלת״‪.‬‬
‫העבודה היהודית באמריקה‪ .‬ב‪ 1924-‬חזר‬             ‫מייסד נוסף שנטש את גדרה היה יוסף‬                                    ‫קרא למקום גדרה‪.‬‬
‫לארץ והתיישב בגדרה‪ .‬הוא הביא עמו‬               ‫לייב לים‪ ,‬הראשון אשר בנה בית אבנים‬           ‫ב־‪ 13‬בדצמבר ‪ .1884‬א׳ של חנוכה‬
‫למושבה את הפטפון הראשון שלה עם‬                 ‫במושבה‪ .‬ב‪ ,1902-‬בזמן המשבר בארץ‪,‬‬             ‫תרמ״ה‪ ,‬יצאו שלמה זלמן צוקרמן וצבי‬
‫מאות תקליטים והיה עורך קונצרטים ל­‬             ‫יצא לאמריקה עם אשתו ושלושת ילדיו‪.‬‬            ‫הורביץ מיפו ובאו ליישובם החדש‪ .‬ל­‬
‫בני המושבה‪ .‬אשתו סרבה לשבת עמו‬                                                              ‫מחרת הגיעו שאר חברי ביל״ו‪ ,‬יחד עם‬
‫בארץ אבל לאחר מותה הביא את ארונה‬                   ‫ששה נותרו בגדרה‬                          ‫חמור נושא חפצים‪ ,‬ונתקבלו על‪-‬ידי שני‬
‫לקבורה בגדרה‪ .‬ההלוויה נערכה לקול‬
‫צלילי מארש האבל של שופן שיצאו מן‬               ‫בסופו של דבר נותרו בגדרה ששה‬                               ‫״הוותיקים״ ביריות באוויר‪.‬‬
‫הפטפון שלו‪ .‬מינץ הקדיש גן לזכרה ב­‬             ‫מחברי ביל״ו ‪ :‬סברדלוב ופוקס — היחי­‬          ‫במשך הזמן נתווספו לביל״ויי גדרה‬
‫גדרה‪ ,‬הוא ״גן רחל״‪ .‬בכספי אחיו גר­‬             ‫דים ששרדו מחבורת ה‪ ,14-‬הורביץ‪ ,‬צו‪-‬‬           ‫מתיישבים אחרים‪ ,‬ביניהם ישראל בל‪-‬‬
‫שון‪ ,‬גם הוא מאנשי ביל״ו שיצאו לאמ­‬             ‫קרמן‪ ,‬לייבוביץ וחזנוב‪ .‬בראשון‪-‬לציון‬
‫ריקה‪ ,‬בנה את בית‪-‬העם במושבה‪ .‬משה‬               ‫נשארו חמשה ביל״ויים‪ :‬יהודה צלליכין‬                                                  ‫קינד‪.‬‬
‫מינץ חלה וילדיו באמריקה שיכנעו אותו‬            ‫ורעייתו חמיה‪ ,‬יואל דרובין‪ ,‬שמשון בל‪-‬‬
‫לבוא אליהם‪ .‬הוא יצא לארה״ב ביולי‬               ‫קינד )בנו נעמן השתייך אף הוא‪ ,‬באב­‬           ‫מתשעת המתנחלים הראשונים פרשו‬
‫‪ 1930‬מתוך כוונה לחזור‪ .‬מת שם וארונו‬            ‫שלום בן‪-‬דודו‪ ,‬לניל״י ונתלה על‪-‬ידי ה­‬         ‫שניים; האחד‪ ,‬משום שלא עמד בקשיים‬
                                               ‫תורכים בדמשק( ומנשה מאירוביץ‪ ,‬האג­‬           ‫והשני הוצא מהמושבה עקב סיכסוך עם‬
      ‫הובא לקבורה בגדרה כפי שציווה‪.‬‬                                                         ‫הירש‪ ,‬שהיה עושה דברם של חובבי‪-‬‬
‫שלמה יפה‪ ,‬שהיה מראשוני ביל״ו ב­‬                                 ‫רונום הראשון במושבות‪.‬‬
‫רוסיה‪ ,‬ניתק אומנם מן התנועה‪ ,‬אך הגיע‬           ‫בין הביל״ויים שבאו ארצה היה גם ד״ר‬                                   ‫ציון בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫לארץ בשנת ‪ 1886‬והיה מראשוני איכריה‬             ‫מרק שטיין‪ .‬הוא עבד זמן‪-‬מה עם חבריו‬
‫של ואד‪-‬אל‪-‬חנין‪ ,‬היא נס ‪ -‬ציונה של‬              ‫במקוה‪-‬ישראל ומשנתגלה שהוא רופא‪,‬‬              ‫אחר כך עזבו את המקום חיים חיסין‬
                                               ‫מינהו הירש כרופא בראשון‪-‬לציון‪ ,‬עקרון‬         ‫ואשתו פניה‪ ,‬שיצאו לרוסיה‪ .‬חיסין למד‬
                                      ‫ימינו‪.‬‬   ‫ופתח‪-‬תקוה‪ .‬לימים השתקע ביפו‪ ,‬עסק‬             ‫רפואה וחזר עם אשתו וילדיו לארץ‪-‬‬
‫האגרונום אברהם זוסמן‪ ,‬דודו של משה‬              ‫בצרכי ציבור והיה בין מייסדי שכונת‬            ‫ישראל ב‪ 1905-‬כרופא‪ .‬הוא שימש גם‬
‫שרת )ואביו של המשורר עזרא זוסמן(‪,‬‬                                                           ‫כבא‪-‬כוח חובבי‪-‬ציון ביפו‪ .‬חיסין היה‬
‫אף הוא מאנשי ביל״ו ברוסיה‪ ,‬השתהה‬                                                  ‫נוה‪-‬צדק‪.‬‬  ‫בין מייסדי תל‪-‬אביב‪ .‬בעקבותיו הלך‬
‫זמן רב ברוסיה‪ .‬הוא הקים ליד אודיסה‬             ‫אחותו של ישראל בלקינד‪ ,‬אולגה‪ ,‬ש­‬             ‫אברהם סולומיאק‪ ,‬שעבר לירושלים ו­‬
‫חווה חקלאית ובה למדו צעירים יהודיים‬            ‫הייתה חברת ביל״ו בחוץ‪-‬לארץ ועלתה‬             ‫היה שם מתורגמן בקונסוליה הרוסית ו­‬
‫מאנשי העליה השניה והשלישית את תו­‬              ‫לראשון‪-‬לציון ב‪ ,1886-‬נישאה ליהושע‬            ‫מנהל הדואר הרוסי‪ .‬אף ישראל בלקינד‬
‫רת החקלאות‪ ,‬ורק ב‪ 1921-‬״ בהיותו בן‬             ‫חנקין ועברה עמו ליפו‪ ,‬עבדה כמיילדת‬           ‫נטש את גדרה‪ ,‬עבר ליפו ופתח שם את‬
‫ששים‪ ,‬עלה ארצה‪ .‬הואיל ומפאת גילו‬               ‫ועזרה לבעלה ברכישת אדמות להתייש­‬             ‫בית‪-‬הספר העברי הראשון בעיר‪ .‬כעבור‬
‫הגבוה לא יכול עוד לשמש במקצועו ב­‬                                                           ‫שנים הגשים חלום שלו‪ ,‬ביסדו את ״קר‪-‬‬
‫אגרונום ולא רצה לנטוש את החקלאות‪,‬‬                      ‫בות‪ ,‬ביניהם אדמת עמק יזרעאל‪.‬‬         ‫ית‪-‬ספר״ בשפיה ואחר‪-‬כך בבן ‪ -‬שמן‪,‬‬
‫השתקע כאיכר בנחלת‪-‬יהודה שליד רא‪-‬‬               ‫יעקב צ׳רטוק‪ ,‬שהיה בין שני הבי‪-‬‬                ‫בית‪-‬ספר ופנימיה חקלאית‪ ,‬לשם הביא‬
                                               ‫ל״ויים הראשונים שבאו לארץ‪ ,‬פתח עם‬            ‫יתומים מהפוגרום של קישנב‪ .‬פניה‬
                                 ‫שון‪-‬לציון‪.‬‬    ‫חבר ביל״ו בית‪-‬מלאכה בירושלים‪ ,‬אך‬             ‫בלקינד‪ ,‬אחותו של ישראל‪ ,‬ובעלה יש­‬
‫מן הראוי להזכיר שגם המנהיג הציוני‬              ‫העסק לא הצליח ושני הידידים חזרו ל­‬           ‫ראל פיינברג עזבו גם הם את גדרה והיו‬
‫הדגול מנחם אוסישקין היה בנעוריו ב­‬             ‫רוסיה‪ .‬ב‪ 1905-‬שב צ׳רטוק לארץ‪ ,‬הת­‬            ‫בין ראשוני חדרה‪ .‬בנם אבשלום‪ ,‬שנולד‬
‫רוסיה חבר ביל״ו‪ .‬אם‪-‬כי לא בא עמם‬               ‫יישב עם משפחתו בכפר ערבי מצפון ל­‬            ‫בגדרה‪ ,‬היה מראשי ניל״י ונהרג במדבר‬
‫לארץ‪ ,‬אלא החל לעסוק בעסקגות חובבי־‬             ‫ירושלים‪ ,‬עין‪-‬םיניה‪ ,‬ואחר‪-‬כך עבר ל‪-‬‬            ‫סיני‪ ,‬שעה שחיפש קשר עם אנגלים ב‪-‬‬
                                               ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬שהיה בין מייסדיה‪ .‬בנו משה‬           ‫מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪ .‬דמות מיוחדת‬
                                        ‫ציון‪.‬‬  ‫שרת‪ ,‬היה שר‪-‬החוץ ראשון של מדינת‬              ‫במינה בין הביל״ויים היה אכרהם משה‬
‫זהו סיפורם של הביל״דים בארץ‪-‬יש‪-‬‬                                                             ‫כהן‪ ,‬שיצא לביירות ושוטט בעולם והטיף‬
‫ראל‪ .‬מעטים מאוד היו ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‬                              ‫ישראל וראש ממשלה שני‪.‬‬         ‫לאחוות דתות ועמים‪ .‬בחזרו ארצה שימש‬
‫רשמו דף חשוב בהיסטוריה של ההת­‬                                                               ‫זמן‪-‬מה מורה בגדרה‪ ,‬אולם לא לאורך‬
‫יישבות היהודית החדשה והשפיעו חר­‬               ‫איש ביל״ו אחר שעזב את הארץ ושב‬                ‫ימים‪ .‬בשל מצבו הנפשי לא הצליח להש­‬
                                               ‫אליה היה האגרונום יעקב רוסטובסקי‪',‬‬            ‫תלט על התלמידים‪ ,‬אשר הציקו לו ב­‬
                   ‫בה על הבאים אחריהם‪.‬‬          ‫שחזר בשנת ‪ 1914‬כבא‪-‬כוח קבוצת יהו­‬           ‫של זרויותיו‪ .‬הוא התיישב בעיר יפו‪,‬‬
                                               ‫דים עשירים מרוסיה והניח את היסוד‬              ‫כינה עצמו חן‪-‬תמים ו״העברי״‪ ,‬חזה חז­‬
                                                ‫לבית‪-‬חרושת ללבני סיליקט בתל‪-‬אביב‪.‬‬

                                                                                            ‫״תמונה משפחתית״ של שרידי ביל״ר‬                       ‫»׳‬

                                                                                                                ‫‪' ........ .‬‬                    ‫♦ ‪-i‬‬

                                                                                                                            ‫‪y‬‬

‫‪t‬‬

                                                                                                                                          ‫‪V -.‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25