Page 16 - etmol_03

‫אבו אלעלא מספר ליהודה הלוי דברי רכילות על אבן‬ ‫״בעזרתד ריבוני ! ולא מדמן לו )ליהודה הלוי( להיכ­‬
‫אלעמאני‪ ,‬מארחו באלכסנדריה‪ ,‬ומה עושה עתה או­‬ ‫נס אצל אחד אלא אצל הזקן ביום ראש‪-‬השנה‪ ...‬אחר‪-‬‬
‫כך אצל אדם הידוע בשם כראם מוכר השעווה שהגיע‬
‫תו אלעמאני בשירים שהקדיש לו יהודה הלוי ‪:‬‬ ‫עמו באותה אניה‪ .‬מכאן הופצה השמועה שהוא נמ­‬
‫״התחזקו געגועי אל אדוני ומרי‪ ,‬יאריך ה׳ ימיו‬ ‫צא אצלו• אך הוא הלך אליו ביום שהגיע לשעה אחת‬
‫בנעימים ויתמיד גדולתו ורוממותו‪ ...‬ואשר לחדשות‪,‬‬ ‫ומייד חזר‪ .‬אחר‪-‬כך‪ ,‬לזמן מה‪ ,‬השתדל השייך אבו‬
‫הדיין )אלעמאני( לקח את הקאצ׳ידות )שירי הידי­‬ ‫אלכרם בן מט‪.‬רוח שיבוא אליו וניסה למשוך אליו‬
‫דות שהקדיש לו יהודה הלוי( ועשאן לתוך דיואן)ספר‬ ‫והכביד עליו באמצעות הדיין ובשליח מאת ראש ה­‬
‫שירים( ונתן להן כתובות ׳זה מה שאמר רבי יהודה‬ ‫משטרה‪ ,‬עד שהלך אליו בליל שבת‪ ...‬אבל בחגים וב­‬
‫שמרו צורו בעניין בריכה ומזרקות‪-‬מים׳‪ ,‬וזה מה ש­‬ ‫יום כיפור ורוב השבתות היה אצל אדוני אלעמאני‪.‬‬
‫השיבו )אלעמאני(‪ ,‬וזה מה שאמרו מרבי יהודה ב­‬ ‫יש עוד מה להעיר בעניין זה‪ ,‬אך כשניפגש נוכל לשו­‬
‫עניין תרנגולות וזו תשובתו ומה שאמרו על פלוני‬
‫ועל פלוני ועל פלוני ומה שאמרו על סכיני הגילוח‪.‬‬ ‫חח על כך אם ירצה ה׳ וחכימא ברמיזא‪...‬״‬
‫ומי שיעיין באלה‪ ,‬ממי שלא עמד על זולתם )היינו‬ ‫לאחר מכתב זה מיהר חלפון והביא אליו את‬
‫שאיננו מכיר שירים אחרים משל יהודה הלוי( היה‬
‫אומר‪ :‬לגבי עולה‪-‬רגל שירים כאלה הם במקצת דברי‬ ‫יהודה הלוי‪ .‬בראשית טבת נמצא המשורר בקהיר•‬
‫הוא מקבל מכתב מאחד מתושבי אלכסנדריה‪ ,‬אבו‬
‫הבאי״‪.‬‬ ‫אלעלא‪ .‬מתוכו אנחנו למדים כמה סבל יהודה הלוי‬
‫באותם שלושה חודשים שעשה באלכסנדריה‪ ,‬מוקף‬
‫מתוך האיגרות מסתמנת ההערצה הכללית שהקי­‬ ‫הערצה רבה ותחרות וקנאה בין האנשים‪ ,‬מי יזכה‬
‫פה את יהודה הלוי במצרים‪ ,‬שבגללה נתעוררו המח­‬ ‫לארחו ולזכות ממנו — כמנהג אותם ימים — בשירי‬
‫לוקות‪ ,‬התחרות והקנאה והטינה בליבות האנשים‬ ‫ידידות או ״שירים לעת מצוא״ מפרי עטו של גדול‬
‫כלפי מי שזכה להיות מקורב לו‪ .‬אין ספק שהכל רצו‬ ‫משוררי התקופה‪ ,‬שנתבקש לכתוב על תרנגולות וסכי‪-‬‬
‫להתכבד בכבודו של עולה‪-‬הרגל המפורסם‪ ,‬שהתכוון‬
‫לשהות במצרים רק לזמן קצר )לתקופת החגים ז( ו­‬ ‫ני‪-‬גילוח‪.‬‬
‫להמשיך בדרכו לארץ‪-‬ישראל ועקב קבלת‪-‬הפנים ה­‬
‫נרגשת והכיבודים והתענוגות שהכל חפצו להקיפו ב­‬
‫הם‪ ,‬כדי להנעים עליו את ביקורו‪ ,‬התעכב המשורר‬

‫במצרים למעלה ממה שנתכוון‪.‬‬

‫כיבודים אלו קשים היו על יהודה הלוי שביקש להמ­‬ ‫איגרת בכתב ידו של רבי יהודה הלוי לידידו חלפון בן נתנאל בקהיר‬
‫שיך בדרך ובאחד משיריו האחרונים הוא מתחנן לפני‬
‫לעיון נוסח‪ :‬מאמדים של ש‪ .‬ד‪ .‬גריטין ב״תדביץ״‬
‫מארחיו ‪:‬‬ ‫כדכים כ״ד—כ״ח; השידה העבדית בספדד ובפדו‪-‬‬

‫אם רצון נפשכם למלאות רצוני‪,‬‬ ‫באנס — ח‪ .‬שידמן‪ ,‬כדר ב׳‪.‬‬
‫שלחוני ואלכה לאדוני —‬

‫כי מנוחה לא אמצאה עוד לרגלי‪,‬‬
‫עד אכונן בבית מעונו מעוני‪.‬‬

‫אל פעמי תאחרו מנסוע‪ ,‬כי אפחד פן יקרני אסוני‪...‬‬

‫והאסון אמנם קרה‪ .‬כפי שמוכיח פרופ׳ גויטין —‬
‫לפי מכתבים מתוך הגניזה — כנראה שיהודה הלוי‬
‫נפטר חודש לאחר שבא לביתו של חלפון בקהיר‪ ,‬ב­‬
‫חודש שבט ד׳תתק״א )‪ (1141‬או לכל המאוחר בחודש‬

‫‪ 2H.‬של אותה שנה‪.‬‬
‫מסתבר שהמשורר בא אל הנמל על מנת להפליג‬
‫באניה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אולם פרצה רוח מערבית וזו עיכ­‬
‫בה את האניה‪ .‬יהודה הלוי נאלץ לחזור על עקבותיו‬
‫ולהמתין בסבלנות עוד ימים אחדים‪ .‬ואז — אולי‬
‫בעקבות מחלה שקיננה בו מזמן או מחלה שתקפה‬

‫אותו פתאום — מת ונקבר כנראה במצרים‪.‬‬

‫‪16‬‬