Page 17 - etmol_03

‫סתב‬ ‫‪ M D pm m n n‬ב א בן‬
‫קודזתהעזדט‬
‫‪ n n N n‬״‪ D‬רון‬

‫מלחמת יהודה המקבי נתגלגלה באגדה ערבית!‬

‫״שרשרת‬ ‫כל הרוצה להתבשם מנופו של חבל ארץ שאין מרבים לעבור בו‪ ,‬יעלה בדרך‬
‫לטרון‪ ,‬חרבתא‪ ,‬ביתלו‪ ,‬אום צפא‪ ,‬ביר זית‪ ,‬גופנה‪ ,‬ויגיע למסקנה‪ ,‬שלא חלו שינויים‬
‫המלוטת׳‬
‫מהותיים בשטח מימי קדם ועד היום‪.‬‬
‫הראשונה‬ ‫הכפרים בנדים לרוב בראש ההרים ומיעוטם על הפסגות ממש‪ .‬עצי זית‬
‫אברהםב‪.‬ריבלין‬ ‫מכסים את מורדות ההרים עד לאפיקי הוואדיות העמוקים והמתפתלים‪ .‬בחלק מן‬
‫הכפרים מעלים עדיין את מי השתיה ממעיינות קטנים הבוקעים ממורדות ההרים‬
‫ביום שעמד מנחם מנדל בוים ה­‬
‫צעיר לו־‪.‬תחתן — היה זה לפני כ­‬ ‫או בוואדיות או מבורות האוצרים את מי הגשמים‪.‬‬
‫מאה וחמישים שנה — העמיד תנאי ‪:‬‬ ‫הכביש של היום עובר ברובו על דרך עתיקה‪ .‬הוואדיות העמוקים‪ ,‬גב ההר‬
‫הוא ייכנס לחופה‪ ,‬אבל רק אם יבטיחו‬
‫הכלה‪ ,‬הוריה והוריו‪ ,‬כי לא ימנעו‬ ‫הצר מכתיבים את תוואי הדרך מימי קדם ועד היום‪.‬‬
‫ממנו לעלות לארץ‪-‬ישראל‪ .‬היתה זו‬ ‫כשלושה קילומטר מאום צפא לכיוון ביר זית‪ ,‬מצוי עיקול שמצידו האחד‬
‫תביעה מוזרה‪ ,‬אבל לא היתה ברירה‪,‬‬ ‫תהום ומצידו השני מצוק הרים ובתחתית המצוק‪ ,‬סלע מעין דמות אריה רובץ‪.‬‬
‫מאחר שהזוג צריך להיכנס לחופה‬
‫שם המקום קלעת אל־אסאד‪ ,‬כלומר מצודת האריה‪.‬‬
‫מייד‪ ,‬ובכן‪ ,‬ניתנה ההסכמה‪.‬‬ ‫זקני הכפר הערבי הסמוך עטרה מספרים אגדה עתיקה‪ ,‬מיהו ומהו אותו אריה‬
‫נשא מנחם מנדל בוים את ציפה‬
‫לאשה‪ .‬ישב כמה שנים בעיירת רעיי­‬ ‫של אבן ומדוע נקרא המקום מצודת האריה‪.‬‬
‫תו קמניץ ועל שמה נקרא מנחם מנדל‬ ‫בימי קדם — כך הם מספרים — בעת שבני ישראל ישבו בהרים אלו‪ ,‬היתה‬
‫מקמניץ ושם משפחתו נשכח‪ .‬באחד‬ ‫נטושה מלחמה קשה ומרה בינם לבין עם זר שישב בשפלה ושאף להשתלט על‬
‫הימים של שנת ‪ 1833‬עלה לארץ עם‬ ‫אדמת בני ישראל‪ .‬מעבר הרים זה שימש כמעצור בפני הפולשים מן המערב ובעת‬

‫משפחתו ונתיישב בעיר צפת‪.‬‬ ‫סכנה היו הישראלים נזעקים ובאים למקום ומשיבים מלחמה שערה‪.‬‬
‫כשנה לאחר עלייתו של מנחם מנ­‬ ‫והנה‪ ,‬בוקר אחד‪ ,‬ראה הצופה טורי אוייב מתקרבים ובאים‪ .‬הזעיק את הלוח­‬
‫דל מקמניץ נספה בנו במגיפה דבר‬ ‫מים וקרב עז פרץ בין שני המחנות‪ .‬מפקדם ׳של בני ישראל היה עלם מביר זית‪,‬‬
‫וזמן לא רב אחר‪-‬כך פרעו ערביי ■ן‪-.-‬‬ ‫שבגבורתו ועוז רוחו שימש דוגמה לחייליו‪ .‬לעת הצהרים שלח רץ להזעיק את‬
‫גליל ביהודי צפת ורצחו רבים מהם‪.‬‬ ‫שאר תושבי הכפרים והקרב ניטש בכל האיזור‪ .‬הלוחמים הישראלים הסתערו‬
‫אותן פרעות כונו בפי יהודי היישוב‬ ‫בחרבותיהם על האוייב המבקש להעפיל למעלה וזה אמנם החל בנסיגה‪ ,‬אבל אז‬
‫הישן ״הביזה״‪ .‬מות בנו והפרעות לא‬ ‫קרה האסון‪ :‬המפקד האמיץ שעמד בראש הסלע‪ ,‬חשוף‪ ,‬ופקד על אנשיו‪ ,‬נפל‬

‫בחץ אוייב‪.‬‬
‫חיילי האדיב נסוגו‪ ,‬נסו מערבה לעבר השפלה‪ ,‬כשהם משאירים אחריהם את‬
‫נשקם‪ .‬הישראלים אספו את השלל‪ ,‬וכשהגיעו למקום בו לחם מפקדם ובו נפל‪,‬‬

‫ראו — הסלע הפך לאריה‪.‬‬
‫זהו סיפורם של זקני הכפר עטרה‪ ,‬אשר אותו הם מספרים לעת רצון‪.‬‬
‫לא רחוק מאותו מקום‪ ,‬בהמשך הדרך מזרחה‪ ,‬מעבר לביר זית‪ ,‬עוברת הדרך‬
‫בגופנה‪ ,‬כאן מתגלית בקעה גדולה מוקפת הרים נישאים ובתוכה עצי זית עתיקים‪.‬‬

‫בקעה זו שימשה מקלט לאנשיו של יהודה המקבי‪ ,‬הלוחם ביוונים‪.‬‬
‫ואפשר והדי אותה מלחמה בין היהודים והיוונים נשתמרו באגדה של בני‬

‫עטרה על הלוחם שקפא לאריה־אבן‪ ,‬אגדה שעברה מדור לדור‪.‬‬

‫צילם ר‪ .‬יהודאי‬