Page 19 - etmol_03
P. 19
מן החבורה ,עזבו את הקבוצה .ארבעה שים את תוכניתו בעזרת השולטן התור תנועת ביל״ו .ואחרי מותו של שלמה זל
מחברי ביל״ו עלו לירושלים ושם ,בעז כי .הם ביקשו ממנו שישיג למענם מאת מן צוקרמן נמסרו הניירות על-ידי בתו
רתו של יחיאל מיכל פינס — סופר ועס השער-העליון חלקת אדמה בארץ-ישראל, של עשהאל ,ד״ר חיה בראלי־צוקרמן,
קן ששימש בא-כוחם של נדבנים באנ חינם ,כדי להקים עליה מושבה משלהם.
אולם התורכים לא נענו לאוליפנט .אז לאוניברסיטת תל־אביב למחקר.
גליה — למדו מלאכה. באו השליחים במגע עם אישי ציבור הדעה הרווחת היא ,כי ביל״ו היתה
כמה שבועות לאחר שד.ביל״ויים ירדו יהודים ותורכים ,כדי שיעמדו להם אצל תנועה של סטודנטים .מן התעודות אנו
בחוף-יפו ,בט״ו באב תרמ״ב ,נוסדד .רא- השלטונות ,וביניהם — שר המלחמה ה למדים ,כי עם הביל״ויים שהגיעו לארץ־
שון-לציון ובסוף אותה שנה באה תחת תורכי עוסמן ביי ,שלמד בזמנו באוניבר ישראל נמנו רק בודדים מ־ 50הסטודנטים
חסותו של הברון רוטשילד .בהמלצתו סיטת חרקוב ,שם קשרו עמו קשרים ו מייסדי התנועה בחרקוב והקבוצה הי
של הירש העביר הברון למושבה את ה- הוא גילה אהדה כלפיהם .אבל גם השר תה מורכבת ברובה מפקידים ,בעלי
ביל״ויים ,למרות התנגדותם של כמד .מ לא יכול היה לעזור ,כי התורכים חששו מלאכה ,זבנים ומורים .מן התעודות אנו
בני ראשון-לציון ,אשר ראו בביל״ויים מריכוז גדול של יהודים בארץ-ישראל, למדים גם מי בדיוק היו 13הביל״ויים
הראשונים שעלו ארצה ומהן אף מתברר
״סטודנטים פורקי עול מצוות״. שמא ידרשו אוטונומיה. שהקדימו אותם בכמה שבועות שני בי-
אולם אנשי קושטא לא ראו סידור זד. בינתיים הגיעו לקושטא ביל״ויים נוס
בעין יפה ,כי הועידו לביל״ו גדולות מ פים והם יחד עם חבריהם שהקדימום ב- ל״ויים — יעקב צ׳רטוק ,והלל מינץ.
אלה .הם האמינו כי יעלד .בידם לחולל קושטא ,החליטו לעלות לארץ גם בלי מסתבר ,כי מתוך 525חברי ביל״ו ב
מפעל התיישבותי רב היקף ובשלב ראשון רשיון ,בלי כסף ובלי כל משען בארץ. רוסיה באו לארץ-ישראל רק ) 59וניירות
ביקשו לד.קים בארץ-ישראל כפר לדוגמה הדבר גרם לחילוקי-דעות חריפים בין ה צוקרמן מאפשרים לנו לנקוב בשמות
על יסודות שיתופיים ובו בית-ספר חק לשכה המרבזית באודיסה לבין הביל״ויים כולם( בזמנים שונים ו 32-מהם ,שלא
לאי ,אשר יחנך מדריכים שיעזרו למת שבקושטא .האודיסאים סברו ,כי מאחר
יישבים חדשים להקים כפרים משלהם. שאי-אפשר להשיג רשיון רשמי להתייש יכלו לעמוד בקשיים ,עזבו .בארץ נשארו
הם גם קיוו להפוך את אגודתם לתנועה בות ומכיוון שאין כסף ,צריך להקים את עשרים־ושכעה בני ביל״ו בלבד ורק חלק
גדולה ,שלה סניפים באוניברסיטאות של הכפר במחוז אדנה שבסוריה ,אשר שם מהם התמידו בעבודת האדמה עד סוף
מערב אירופה וארצות-הברית .הזמן לא היו סיכויים לקבל קרקע חינם .״תעודות
היה בשל לתכניות כאלה ומאומה מהן לא צוקרמך מעידות על התנגשות קשה בין ימיהם.
נתגשם ,ואמנם חלק מד.ביל״דים סירב שני הפלגים ,דבר שלא היה ידוע עד כה.
להתיישב בראשון-לציון וחזרו לעבוד ב- בסופו של דבר ,נסגרה הלשכה באודיסה ואף-על-פי-כן חוללה התנועה הקטנה
מקוד-.ישראל .הם הקימו חברד .שתחתור ובעיקר חבריה שעלו ארצה ,מהפכה ב
להגשמת תכניותיהם ואת פינס מינו ל- ותנועת ביל״ו ברוסיה דעכה.
נשיאם .משנתמנה ,דרש שתתבטל הלש ובינתיים יצאו 14ביל״ויים לדרך — תולדות ההתיישבות היהודית החדשה.
כה בקושטא אשר לא האמין ,כי תשיג 13גברים ואשד .אחת ,וב 6-ביולי 1882
מאומה ותבע מן החברים לבוא מייד ל ירדו בחוף יפו .הם :־.שתכנו בביתו ■של חמישים סטודנטים
ארץ .מינץ וחבריו נענו לו ,אולם לא אר הערבי אנטון איוב ,שניצב בפרדס ליד
כו הימים ומינץ עשר .מעשה שקומם את יפו 13 .הבחורים התגוררו בחדר אחד לאחר גל הפוגרומים שעבר על יהודי
רוב חברי ביל״ו — התעודות אינן מג והבחורד — .בחדר שני .הגברים החלו רוסיה בשנת 1881קמה תנועת חיבת-
לות מה היה אותו מעשה — והוא הוצא לעבוד במקור-.ישראל והצעירה שימשה ציון שדגלה ברעיון העליה לארץ-ישראל
מביל״ו .יחד עם חמישה חברים נסע ל- ובהתיישבות על אדמתה .בין המתעור
ארצות-הברית כשאת הוצאות הנסיעה עקרת בית. . רים לעלות לציון היו חמישים סטודנטים
משלם הירש ,מנד.ל מקוה-ישראל ,אשר ששה שבועות לאחר-מכן הגיעה ארצה באוניברסיטת חרקוב שהתארגנו כתנועה.
רצה לדדפטר מן הביל״ויים .בסופו של קבוצת ביל״ויים נוספת ובעקבותיה — הם הטיפו לעליה לארץ וקראו לעצמם
דבר לא נותרו מן העולים הראשונים, עוד כמה מחברי התנועה ,עד שמנו 25 בשם דבי״ו ,ראשי תיבות של ״דבר אל
איש .בו בזמן המשיכה הלשכה בקוש- בני ישראל ויטעו״ )שמות י״ד ,ט״ו(;
קבוצת ד ,14-.אלא שניים. אחר כך החליפו שם תנועתם לביל״ו —
טא במאמציה להשיג רשיון לקרקע. ״בית יעקב לכו ונלכה״ )ישעיהו ב׳ ,ה׳(,
תשעה עולים לגדרה כי אמרו שעליהם לתבוע בראש וראשונה
בלקינד עוזב מעצמם את מצוות העליה ולהתחיל ב
בפסח של שנת 1884פיטר הירש את סלילת הדרך בארץ-ישראל לבאים -m:
הביל״דים שעבדו במקוד-.ישראל בטע- בראשם של הביל״ויים ביפו עמד יש
נד .שעבודתם אינה מספקת .הם נמצאו ראל בלקינד .חברי ביל״ו טענו שהוא מנ ריהם.
במצב קשד .וניצלו על-ידי פטרונם ,יחי סה להשתרר עליהם וכתוצאה מכך נתעו
אל מיכל פינס ,שקנד .חלקת אדמד .מידי ררו חילוקי דעות בקבוצה ובלקינד ,אחיו כדי לקדם את עניין העליה שוגרה
ואחותו ,חברי ביל״ו גם הם ,ועוד שניים משלחת ביל״ויים ובראשה משה מינץ ל-
קושטא להסתייע בסיר לורנס אוליפנט,
מדינאי-נוסע וסופר אנגלי שהגה רעיון
ליישב יהודים בארץ-ישראל וניסה להג
אסיף בגדרה