Page 19 - etmol_03

‫מן החבורה‪ ,‬עזבו את הקבוצה‪ .‬ארבעה‬ ‫שים את תוכניתו בעזרת השולטן התור­‬ ‫תנועת ביל״ו‪ .‬ואחרי מותו של שלמה זל­‬
‫מחברי ביל״ו עלו לירושלים ושם‪ ,‬בעז­‬ ‫כי‪ .‬הם ביקשו ממנו שישיג למענם מאת‬ ‫מן צוקרמן נמסרו הניירות על‪-‬ידי בתו‬
‫רתו של יחיאל מיכל פינס — סופר ועס­‬ ‫השער‪-‬העליון חלקת אדמה בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫של עשהאל‪ ,‬ד״ר חיה בראלי־צוקרמן‪,‬‬
‫קן ששימש בא‪-‬כוחם של נדבנים באנ­‬ ‫חינם‪ ,‬כדי להקים עליה מושבה משלהם‪.‬‬
‫אולם התורכים לא נענו לאוליפנט‪ .‬אז‬ ‫לאוניברסיטת תל־אביב למחקר‪.‬‬
‫גליה — למדו מלאכה‪.‬‬ ‫באו השליחים במגע עם אישי ציבור‬ ‫הדעה הרווחת היא‪ ,‬כי ביל״ו היתה‬
‫כמה שבועות לאחר שד‪.‬ביל״ויים ירדו‬ ‫יהודים ותורכים‪ ,‬כדי שיעמדו להם אצל‬ ‫תנועה של סטודנטים‪ .‬מן התעודות אנו‬
‫בחוף‪-‬יפו‪ ,‬בט״ו באב תרמ״ב‪ ,‬נוסדד‪ .‬רא‪-‬‬ ‫השלטונות‪ ,‬וביניהם — שר המלחמה ה­‬ ‫למדים‪ ,‬כי עם הביל״ויים שהגיעו לארץ־‬
‫שון‪-‬לציון ובסוף אותה שנה באה תחת‬ ‫תורכי עוסמן ביי‪ ,‬שלמד בזמנו באוניבר­‬ ‫ישראל נמנו רק בודדים מ־‪ 50‬הסטודנטים‬
‫חסותו של הברון רוטשילד‪ .‬בהמלצתו‬ ‫סיטת חרקוב‪ ,‬שם קשרו עמו קשרים ו­‬ ‫מייסדי התנועה בחרקוב והקבוצה הי­‬
‫של הירש העביר הברון למושבה את ה‪-‬‬ ‫הוא גילה אהדה כלפיהם‪ .‬אבל גם השר‬ ‫תה מורכבת ברובה מפקידים‪ ,‬בעלי‬
‫ביל״ויים‪ ,‬למרות התנגדותם של כמד‪ .‬מ­‬ ‫לא יכול היה לעזור‪ ,‬כי התורכים חששו‬ ‫מלאכה‪ ,‬זבנים ומורים‪ .‬מן התעודות אנו‬
‫בני ראשון‪-‬לציון‪ ,‬אשר ראו בביל״ויים‬ ‫מריכוז גדול של יהודים בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫למדים גם מי בדיוק היו ‪ 13‬הביל״ויים‬
‫הראשונים שעלו ארצה ומהן אף מתברר‬
‫״סטודנטים פורקי עול מצוות״‪.‬‬ ‫שמא ידרשו אוטונומיה‪.‬‬ ‫שהקדימו אותם בכמה שבועות שני בי‪-‬‬
‫אולם אנשי קושטא לא ראו סידור זד‪.‬‬ ‫בינתיים הגיעו לקושטא ביל״ויים נוס­‬
‫בעין יפה‪ ,‬כי הועידו לביל״ו גדולות מ­‬ ‫פים והם יחד עם חבריהם שהקדימום ב‪-‬‬ ‫ל״ויים — יעקב צ׳רטוק‪ ,‬והלל מינץ‪.‬‬
‫אלה‪ .‬הם האמינו כי יעלד‪ .‬בידם לחולל‬ ‫קושטא‪ ,‬החליטו לעלות לארץ גם בלי‬ ‫מסתבר‪ ,‬כי מתוך ‪ 525‬חברי ביל״ו ב­‬
‫מפעל התיישבותי רב היקף ובשלב ראשון‬ ‫רשיון‪ ,‬בלי כסף ובלי כל משען בארץ‪.‬‬ ‫רוסיה באו לארץ‪-‬ישראל רק ‪) 59‬וניירות‬
‫ביקשו לד‪.‬קים בארץ‪-‬ישראל כפר לדוגמה‬ ‫הדבר גרם לחילוקי‪-‬דעות חריפים בין ה­‬ ‫צוקרמן מאפשרים לנו לנקוב בשמות‬
‫על יסודות שיתופיים ובו בית‪-‬ספר חק­‬ ‫לשכה המרבזית באודיסה לבין הביל״ויים‬ ‫כולם( בזמנים שונים ו‪ 32-‬מהם‪ ,‬שלא‬
‫לאי‪ ,‬אשר יחנך מדריכים שיעזרו למת­‬ ‫שבקושטא‪ .‬האודיסאים סברו‪ ,‬כי מאחר‬
‫יישבים חדשים להקים כפרים משלהם‪.‬‬ ‫שאי‪-‬אפשר להשיג רשיון רשמי להתייש­‬ ‫יכלו לעמוד בקשיים‪ ,‬עזבו‪ .‬בארץ נשארו‬
‫הם גם קיוו להפוך את אגודתם לתנועה‬ ‫בות ומכיוון שאין כסף‪ ,‬צריך להקים את‬ ‫עשרים־ושכעה בני ביל״ו בלבד ורק חלק‬
‫גדולה‪ ,‬שלה סניפים באוניברסיטאות של‬ ‫הכפר במחוז אדנה שבסוריה‪ ,‬אשר שם‬ ‫מהם התמידו בעבודת האדמה עד סוף‬
‫מערב אירופה וארצות‪-‬הברית‪ .‬הזמן לא‬ ‫היו סיכויים לקבל קרקע חינם‪ .‬״תעודות‬
‫היה בשל לתכניות כאלה ומאומה מהן לא‬ ‫צוקרמך מעידות על התנגשות קשה בין‬ ‫ימיהם‪.‬‬
‫נתגשם‪ ,‬ואמנם חלק מד‪.‬ביל״דים סירב‬ ‫שני הפלגים‪ ,‬דבר שלא היה ידוע עד כה‪.‬‬
‫להתיישב בראשון‪-‬לציון וחזרו לעבוד ב‪-‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬נסגרה הלשכה באודיסה‬ ‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן חוללה התנועה הקטנה‬
‫מקוד‪-.‬ישראל‪ .‬הם הקימו חברד‪ .‬שתחתור‬ ‫ובעיקר חבריה שעלו ארצה‪ ,‬מהפכה ב­‬
‫להגשמת תכניותיהם ואת פינס מינו ל‪-‬‬ ‫ותנועת ביל״ו ברוסיה דעכה‪.‬‬
‫נשיאם‪ .‬משנתמנה‪ ,‬דרש שתתבטל הלש­‬ ‫ובינתיים יצאו ‪ 14‬ביל״ויים לדרך —‬ ‫תולדות ההתיישבות היהודית החדשה‪.‬‬
‫כה בקושטא אשר לא האמין‪ ,‬כי תשיג‬ ‫‪ 13‬גברים ואשד‪ .‬אחת‪ ,‬וב‪ 6-‬ביולי ‪1882‬‬
‫מאומה ותבע מן החברים לבוא מייד ל­‬ ‫ירדו בחוף יפו‪ .‬הם ‪:‬־‪.‬שתכנו בביתו ■של‬ ‫חמישים סטודנטים‬
‫ארץ‪ .‬מינץ וחבריו נענו לו‪ ,‬אולם לא אר­‬ ‫הערבי אנטון איוב‪ ,‬שניצב בפרדס ליד‬
‫כו הימים ומינץ עשר‪ .‬מעשה שקומם את‬ ‫יפו‪ 13 .‬הבחורים התגוררו בחדר אחד‬ ‫לאחר גל הפוגרומים שעבר על יהודי‬
‫רוב חברי ביל״ו — התעודות אינן מג­‬ ‫והבחורד‪ — .‬בחדר שני‪ .‬הגברים החלו‬ ‫רוסיה בשנת ‪ 1881‬קמה תנועת חיבת‪-‬‬
‫לות מה היה אותו מעשה — והוא הוצא‬ ‫לעבוד במקור‪-.‬ישראל והצעירה שימשה‬ ‫ציון שדגלה ברעיון העליה לארץ‪-‬ישראל‬
‫מביל״ו‪ .‬יחד עם חמישה חברים נסע ל‪-‬‬ ‫ובהתיישבות על אדמתה‪ .‬בין המתעור­‬
‫ארצות‪-‬הברית כשאת הוצאות הנסיעה‬ ‫עקרת בית‪. .‬‬ ‫רים לעלות לציון היו חמישים סטודנטים‬
‫משלם הירש‪ ,‬מנד‪.‬ל מקוה‪-‬ישראל‪ ,‬אשר‬ ‫ששה שבועות לאחר‪-‬מכן הגיעה ארצה‬ ‫באוניברסיטת חרקוב שהתארגנו כתנועה‪.‬‬
‫רצה לדדפטר מן הביל״ויים‪ .‬בסופו של‬ ‫קבוצת ביל״ויים נוספת ובעקבותיה —‬ ‫הם הטיפו לעליה לארץ וקראו לעצמם‬
‫דבר לא נותרו מן העולים הראשונים‪,‬‬ ‫עוד כמה מחברי התנועה‪ ,‬עד שמנו ‪25‬‬ ‫בשם דבי״ו‪ ,‬ראשי תיבות של ״דבר אל‬
‫איש‪ .‬בו בזמן המשיכה הלשכה בקוש‪-‬‬ ‫בני ישראל ויטעו״ )שמות י״ד‪ ,‬ט״ו(;‬
‫קבוצת ד‪ ,14-.‬אלא שניים‪.‬‬ ‫אחר כך החליפו שם תנועתם לביל״ו —‬
‫טא במאמציה להשיג רשיון לקרקע‪.‬‬ ‫״בית יעקב לכו ונלכה״ )ישעיהו ב׳‪ ,‬ה׳(‪,‬‬
‫תשעה עולים לגדרה‬ ‫כי אמרו שעליהם לתבוע בראש וראשונה‬
‫בלקינד עוזב‬ ‫מעצמם את מצוות העליה ולהתחיל ב­‬
‫בפסח של שנת ‪ 1884‬פיטר הירש את‬ ‫סלילת הדרך בארץ‪-‬ישראל לבאים ‪-m:‬‬
‫הביל״דים שעבדו במקוד‪-.‬ישראל בטע‪-‬‬ ‫בראשם של הביל״ויים ביפו עמד יש­‬
‫נד‪ .‬שעבודתם אינה מספקת‪ .‬הם נמצאו‬ ‫ראל בלקינד‪ .‬חברי ביל״ו טענו שהוא מנ­‬ ‫ריהם‪.‬‬
‫במצב קשד‪ .‬וניצלו על‪-‬ידי פטרונם‪ ,‬יחי­‬ ‫סה להשתרר עליהם וכתוצאה מכך נתעו­‬
‫אל מיכל פינס‪ ,‬שקנד‪ .‬חלקת אדמד‪ .‬מידי‬ ‫ררו חילוקי דעות בקבוצה ובלקינד‪ ,‬אחיו‬ ‫כדי לקדם את עניין העליה שוגרה‬
‫ואחותו‪ ,‬חברי ביל״ו גם הם‪ ,‬ועוד שניים‬ ‫משלחת ביל״ויים ובראשה משה מינץ ל‪-‬‬
‫קושטא להסתייע בסיר לורנס אוליפנט‪,‬‬
‫מדינאי‪-‬נוסע וסופר אנגלי שהגה רעיון‬
‫ליישב יהודים בארץ‪-‬ישראל וניסה להג­‬

‫אסיף בגדרה‬