Page 18 - etmol_03
P. 18

‫מו‪ 8‬ת שולמית לםקוב‬                                          ‫הפיגו את התלהבותו של מנחם מנדל‬
                                                            ‫לארץ־ישראל והוא המשיך ויעץ למש­‬
‫מתון ‪ 525‬חברי ביל״ו ברוסיה הגיעו לארץ ‪ 59‬ורק ‪27‬‬             ‫פחתו ברוסיה ״המבקשים חכמה ו­‬
‫מהם נשארו בה ואף־על־פי־כן השאירה תנועה קטנה‬
                                                                     ‫טוהר״ לעלות גם הם לארץ‪.‬‬
                        ‫זו את רישומה בתולדות הארץ‬           ‫שלוש שנים אחר‪-‬כך נתנסה באסון‬
                                                            ‫נוסף — הרעש הגדול‪ ,‬שבו נהרס בי­‬
‫בשנת ‪ ,1938‬בחגיגת בר‪-‬מצווה בבית‬           ‫שלמה זלמן צוקרמן‬
‫משפחת שלמה זלמן צוקרמן המנוח‪ ,‬אחד‬                                       ‫תו והוא נשאר בחוסר כל‪.‬‬
‫מתשעת הביל״ויים מייסדי גדרה‪ ,‬נזכר‬                           ‫בהסכמת ראשי העדה יצא לחוץ‪-‬‬
‫בנו‪ ,‬עשהאל צוקרמן‪ ,‬כי בשנת ‪1916‬‬                             ‫לארץ‪ ,‬כדי לשפר את מצבו ולבקש‬
‫הוסתר במרתף הבית בקבוק קוניאק‪ ,‬מ­‬                           ‫עזרה לטובת יהודי צפת‪ .‬הוא ביקר‬
‫חשש שיוחרם על‪-‬ידי התורכים‪ .‬ירד ל­‬                           ‫בקהילות פולין ורוסיה‪ ,‬סיפר על ה­‬
‫מרתף להביא את המשקה לכבוד החגי­‬                             ‫נעשה בארץ והוציא לאור בווילנה )ב­‬
‫גה‪ ,‬ומשנחשף‪ ,‬מצא לידו‪ ,‬למרבה הפלי­‬                          ‫שנת ‪ (1839‬ספר בשם ״קורות העתים״‬
‫אה‪ ,‬שק מלא ניירות אשר התברר‪ ,‬כי‬                             ‫והוא התיאור המלא ביותר על פר­‬
‫אינם אלא תעודות הקשורות לתולדות‬                             ‫עות ‪ 1834‬בצפת‪ .‬באותו ספר‪ ,‬בחלק‬
‫ביל״ו וגדרה‪ ,‬בעיקר מימי הבראשית —‬                           ‫שני‪ ,‬שנקרא בשם ״עליית הארץ״‪,‬‬
                                                            ‫פירט כיצד נוסעים לארץ‪ ,‬סיפר על‬
                      ‫השנים ‪.1882 - 1884‬‬                    ‫מקומותיה השונים‪ ,‬תיאר את מצרכי‬
‫איש לא ידע כיצד הגיעו התעודות ל­‬                            ‫המזון הנהוגים כאן‪ ,‬מיני הפירות וה­‬
‫מרתף‪ ,‬אולם הועלתה השערה‪ ,‬כי האב‬                             ‫ירקות )״והכל בזול״ כדבריו( וסיפר‬
‫הסתירם שם בימי מלחמת העולם הרא­‬                             ‫על ה״מאראנצין״ )תפוחי־זהב‪ ,‬שלד­‬
‫שונה‪ ,‬יחד עם הקוניאק‪ ,‬כאשר התור­‬                            ‫בריו הם חמוצים ואילו ה״ציטרונין״‬
‫כים החלו לחפש אחרי ניירות ציוניים‪,‬‬                          ‫— הלימונים — מצויים בשני זנים‪,‬‬
‫כדי להחרימם ולאסור את בעליהם‪ .‬ה­‬
‫תעודות שנמצאו גילו פרטים רבים על‬                                                  ‫זן מתוק וחמוץ(‪.‬‬
                                                            ‫בשנת ‪ 1842‬חזר מנחם מנדל קמניץ‬
                                                            ‫לארץ ונצטרף למשפחתו שעברה ל­‬
                                                            ‫ירושלים‪ .‬כאן עשה מעשה חלוצי!‬
                                                            ‫פתח ״בית הכנסת אורחים״ פרטי‪,‬‬
                                                            ‫מלון ראשון בארץ‪ .‬הבית נמצא ליד‬
                                                            ‫מגדל דוד ואחר־כך עבר לרחוב חב­‬
                                                            ‫רון בעיר העתיקה‪ .‬ליד המלון יסד‬
                                                            ‫גם מסעדה ומאפיח‪ .‬מנחם מנדל קמ‪-‬‬
                                                            ‫ניץ לא הירבה להתערב בעבודת ה­‬
                                                            ‫מלון‪ ,‬שכן את עיקר המלאכה עשתה‬
                                                            ‫אשתו החרוצה והוא ישב ולמד תורה‪.‬‬
                                                            ‫״בית הכנסת‪-‬אורחים״ הפך עד מה­‬
                                                            ‫רה למלון מהודר לפי מושגי אותם‬
                                                            ‫ימים‪ .‬יהודים ולא‪-‬יהודים נתאכסנו ב­‬
                                                            ‫מקום‪ ,‬שנתפרסם בשירותיו הטובים‪.‬‬
                                                            ‫משמת מנחם מנדל ב‪ 1873-‬עבר ה­‬
                                                            ‫מלון לידי בנו אליעזר ליפא‪ ,‬שנעזר‬
                                                            ‫בבנו — אברהם בצלאל‪ .‬הללו פיתחו‬
                                                            ‫את המלון‪ ,‬ופתחו בית‪-‬מלון גם ביפו‬
                                                            ‫ובחברון‪ .‬וכך היו בני קמניץ לאבות‬

                                                                ‫״מלונות השרשרת״ בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
                                                            ‫בתי המלון נתקיימו עד מלחמת‪-‬‬
                                                            ‫העולם‪-‬הראשונה‪ .‬חשובים ונכבדים‬
                                                            ‫נתאכסנו בהם — במלון קמניץ של‬
                                                            ‫יפו התגורר הרצל בביקורו בארץ —‬
                                                            ‫וספר‪-‬האורחים של המלון הוא גם ספר‬
                                                            ‫ה״מי ומי״ של כל החשובים והנכב­‬
                                                            ‫דים אשר ביקרו בארץ ונשתכנו במלו­‬
                                                            ‫נות קמניץ במאה הקודמת ובראשית‬

                                                                                       ‫המאה שלנו‪.‬‬

                                                            ‫לעיון נוסח; ״קורות העתים״ מהדורת‬
                                                                                                ‫ג‪ .‬קרסל‪.‬‬

                                                            ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23