Page 11 - etmol_03

‫נייר היה אז מצרך נדיר ויוסף כותב‬
‫לדוד ומדה אחרים‪ ,‬יצחק ולאה!‬

‫״התחלתי ללמוד המסכתא של חולין‬
‫ובצירוף דקדוק ועשרים־וארבע )תנ״ו(‪.‬‬
‫אחלה פניך היקרים‪ ,‬שלח נא סך קונטר­‬
‫סים של נייר‪ ,‬כי הנייר שהבאתי עמי‬
‫לכאן כבר עשיתיו והכרתיו כדמיון פנקס‬
‫לחרוט ולחקוק ולכתוב בו הכתבים בל­‬

‫שון הקודש״‪.‬‬
‫יוסף מתפאר לפני חבר כיצד ״סידר״‬

‫ילד גוי‪ ,‬״שקץ״‪.‬‬
‫״היה אצלנו שקץ אחד והביא עמו אגו­‬
‫זים‪ .‬ואני אל האגוז ירדתי והגעתי ידי‬
‫בנחת בלאט‪ ,‬באופן שלא הרגיש‪ ,‬ולקחתי‬
‫וטרפתי ממנו‪ .‬ותיכף שאחזתים והיו ב­‬
‫ידי‪ ,‬אז רצתי ופניתי עורף והלכתי ל­‬
‫חדר ואירא פן תבוא אמי שתחוה ותק‪-‬‬

‫צף אלי‪ ,‬לאמר מדוע ככה עשית״‪.‬‬
‫יוסף מספר לחבר אחר על משחקיו!‬
‫״ליהוי ידוע שעשינו חינוך ביום שבת‬
‫עם הכלי של שיחוק ושיחקנו וצעקנו ו‪-‬‬
‫זעקנו היטב עד מאוד‪ .‬וכמעט שהיכה‬
‫איש את רעהו‪ ,‬כל כך היינו מריבים זה‬
‫עם זה‪ ,‬עד שהיה קולנו נשמע למרחוק‪.‬‬
‫והכל היו רצים לקול השמועה‪ .‬בתוך‬

‫כך נתפשרנו והשוונו את עצמנו״‪.‬‬

‫עכבר שנפל בפח‬

‫יוסף הוא ילד גיבור‪ ...‬לחדרו הסתנן‬
‫עכבר והוא יצא למלחמה עליו‪ ,‬לפי ייעוץ‬
‫של אביו‪ ,‬וניצח‪ ,‬והנה התיאור הפיוטי‬
‫של המאבק בין יוסף והעכבר‪ ,‬כפי שהוא‬

‫מספר לאביו!‬
‫״עתה באתי להודיע למעלת כבוד תו­‬
‫רתו שעשיתי כל אשר ציוויתני ולא חי‪-‬‬
‫סרתי דבר מכל אשר דיברת אלי את­‬
‫מול בנשף אישון לילה‪ .‬אנוכי העמדתי‬
‫בית‪-‬הכלא של העכברים על הדף‪ ...‬וה­‬
‫אלוקים אינה לידי ונתגלגל הדבר שבא‬
‫עכשיו עכבר במצודה ושם תהא קבורתו‪.‬‬
‫ומחשבתו היתה לטרוף טרף‪ ,‬לרדוף אחר‬
‫מזונו‪ ,‬ונלכד במאסר ונתפש כדג הנלכד‬
‫והנתפש ברשת ובמכמורים ונפשו איוותה‬
‫אחר הגבינה ולא זכרה אחרית חייה וה­‬
‫כלא נחשב בעיניה כמו גינה‪ .‬אמנם ה­‬
‫מיתה היא דינה‪ ,‬כי לא עשתה בבינה‬
‫וחברותיה יקוננו לה זאת הקינה! איה‬
‫פאה איה זוית איה קרן איה פינה‪ .‬אז‬
‫ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה‪ .‬במכש­‬
‫לה וכתקלה הזאת יארע ויאונה לכל ה­‬
‫משחיתים והמזיקים העומדים עלינו לכ‪-‬‬

‫לותנו‪ ,‬כולם כרגע יאבדו״‪.‬‬
‫עד כאן מכתבי יוסף בן העשר בעב­‬
‫רית צחה‪ .‬מתוכם למדים אנו קצת מ­‬
‫עולם של ילד יהודי באיטליה של הרנ­‬

‫סאנס‪.‬‬

‫לעיון נוסח ‪• :‬עולמו של נער יהודי‬

‫בימי הרנסאנס״ מאת שלמה סימונסון‪,‬‬
‫ב״הגות עברית באירופה״‪.‬‬