Page 10 - etmol_03

‫עוז‪ .‬ואני נוטה אוזן לשמוע ממנו השירה‬ ‫תם מן הארץ מהר‪ .‬ואף גם זאת שמעתי‪,‬‬
‫הזאת‪ .‬ובזה אני מקבל שמחה וחדווה ו­‬ ‫שיש במקום מיוחד חיל גדול של תול­‬
‫תענוג בליבי‪ .‬אזי אני אומר יפה שעה‬ ‫עים אורגי משי בעלי שיעור באורך ו­‬
‫אחת של קורת רוח העוף משאלמוד ולח­‬ ‫ברוחב ובעלי קומה‪ ,‬באופן שפחדם וירא­‬
‫זור לעיין בתוך הספר ד׳ שעות‪ .‬כי מה‬ ‫תם נפל על העמים בעבור שהם מזיקים‪,‬‬
‫לי ולצרה הזאת‪ ,‬כי בשרירות לבי אלך‪...‬‬ ‫משחיתים‪ ,‬מכלים‪ ,‬אוכלים התבואה‪ ,‬אשר‬
‫עדיין לא נקצרה‪ ...‬ועל שתי אלה המש­‬
‫ושלום אני בנך יוסף״‪.‬‬ ‫חיתים יצאו כרגע כולם כפה אחד‪ ,‬לה­‬

‫נבל‪ ,‬רצועה‪ ,‬נעלים וז א קן‪...‬‬ ‫מיתם‪ ,‬לבערם מן הארץ״‪.‬‬

‫והודעה משמחת לקרוב משפחה‪:‬‬ ‫הפרות ילדו‬
‫אודיע אותך שאדוני‪-‬אבי קנה לי נבל‬
‫אחת מונחת בתיק ואתחיל ללמוד לנגן‪.‬‬ ‫ליוסף נודע כי הפרות שבחצר אביו‬
‫לכן חברי ושאר בשרי אל תעמוד רוץ‬
‫המליטו ולדות והוא כותב מכתב איחו­‬
‫ובוא הנה לפורים״‪.‬‬
‫ולאביו בעניין הנבל‪:‬‬ ‫לים‪ ,‬חציו ברצינות חציו בהומור‪:‬‬
‫״במטו )בבקשה( ממעלת כבודו‪ ,‬שתא­‬
‫מר לי אימתי אתחיל ללמוד לנגן על ה­‬ ‫׳ קערת נשואין מאיטליה‬ ‫״מה מאוד שמחתי באומרים לי איך‬
‫נבל‪ ,‬כי המלאכה מרובה והפועלים עצ­‬
‫לים‪ ,‬בכל זאת כי אין אני עצל‪ ,‬ואין לי‬ ‫קרוע נאכל ונשחת מהעכברים‪ ,‬אבל מה‬ ‫הפרות יולדו שתיהן‪ ,‬לכל אחת נולדה‬
‫חבר כדי לחזור עמי‪ .‬צריך אני לחזור‬ ‫אעשה והזמן גרמא ועת חימום הוא לבל‬ ‫בת במזל טוב‪ ...‬הילדים עם אמותיהם‬
‫אותה ביחידי בהכרח״‪.‬‬ ‫יזכו לאורך ימים ויתנו חלב בשפע‪ ,‬יהיו‬
‫יכני שרב השמש‪.‬‬ ‫עבים ושמנים בעלי בשר‪ ,‬לתועלתנו ב­‬
‫ועוד בקשד‪ ,‬מהאב‪:‬‬ ‫אשאל עוד שאילה‪ .‬במטו מינך‪ ,‬מרא‪,‬‬ ‫ביתנו‪ ,‬לעשות מיני תבשילים וחרצני‬
‫״במטו ממעלת כבודו‪ ,‬שתקנה לי חגו­‬ ‫)בבקשה ממך מורי(‪ ,‬הגיעני הפירוש‬ ‫חלב וחמאה‪ ,‬בהיותם מובאים על השול­‬
‫רה אחת שתהיה של רצועה שחורה עם‬ ‫רש״י שלי שהוא גנוז וכמוס בבית אדוני‬
‫והאטאוולאדורה )טבלה ללימוד המוסי­‬ ‫חן ארחיב פי ואמלאהו במהרה״‪.‬‬
‫ווים של ברזל״‪.‬‬ ‫קה(‪ ,‬המלמד לאדם דעת והמדריכו לנגן‬ ‫יזסף ״מלשין״ להוריו על עוזרת‪-‬הבית‬
‫ומכתב בקשה לדודים אשר ורחל סגל ‪:‬‬ ‫היטב‪ .‬ואף גם זאת‪ ,‬הספר הקטן שכתבת׳■‬
‫״בריאותי — תודה לאל‪ .‬במטו מנכון‬ ‫וציירתי כמדומה לי שהוא מונח תחת‬ ‫של רבו המורה‪:‬‬
‫)בבקשה מכם(‪ ,‬שלחו נא אלי זוג מנעלים‬ ‫המיטה בארגז ועוד ספר אחד שהוא מוטל‬ ‫״הנה היום יצאתי לשטן ולקטרג על‬
‫ואחד זוג בתי נפש עם שתי כתפות חוב­‬ ‫המאדלינה )הנערה( שראיתיה שסידרה‬
‫רות‪ ,‬כי ימות החורף מתקרבים ובאים‬ ‫ומונח בארון והקלשון שלי )מין משחק(‬ ‫את המיטה של הרב ישמרו‪-‬צורו‪-‬וקונו‬
‫ובכל יום הקור הולך וחזק מאוד‪ .‬התחל­‬ ‫והמאט )עפרון( והשנים‪-‬עשר בעלי מכ­‬ ‫ועיינתי היטב להביט שאיננה הופכת מ­‬
‫תי במזל טוב ללמוד משניות וספר‬ ‫חול שהם מונחים בתוך הכיס ומה מאוד‬ ‫עולם מצע‪ ,‬לא הכרים ולא הכסתות‪,‬‬
‫אלא כלאחר יד‪ ,‬בהתרשלות‪ ,‬בעצלות ו‪-‬‬
‫ירמיה״‪.‬‬ ‫אני נצרך לצחק בהם לפרקים״‪.‬‬ ‫ברפיון ידים‪ .‬ובעבור זה בימתי לה שם‬
‫ועוד בקשה מדוד ודודה אשר ורחל‪:‬‬ ‫מכתב לחבר‪:‬‬ ‫חדש‪ ,‬נקרא שמה מעטלינה‪ ,‬רצונו לומר‪,‬‬
‫״הרב‪ ,‬ישמרו צורו וקנו‪ ,‬הפציר בי עד‬
‫מאוד לחלות את פני מעלת כבודו לשלוח‬ ‫״ועתה לכה ונכרתה ברית אנחנו שלוש­‬ ‫לא תשרת עוד ולא תעבוד״‪.‬‬
‫ולהשתדל לו אחר זוג אנפילאות שקוראים‬ ‫תנו יחד‪ ,‬לכתוב איש לרעהו איגרת בל­‬ ‫יוסף נוסע בימי החופש לביתו ומת­‬
‫זאקן )גרבים( בלשון אשכנז‪ ,‬כי הוא סו­‬ ‫שון מדברת גדולות‪ ,‬למען הרגילנו לאמן‬ ‫ברר לו‪ ,‬כי שכח אצל רבו ספרים ומש­‬
‫חקים שונים והוא שולח אליו מכתב בידי‬
‫בל קור גדול ברגליו״‪.‬‬ ‫את ידינו בלשון הקודש״‪,‬‬

‫סוחר יהודי בפדואה‬ ‫משחקים עם העוף המצפצף‬ ‫שליח ומבקש את הרב למסרם לידיו‪:‬‬
‫״לחכם רב אברהם כץ‪.‬‬
‫יש לו חוש הומור ליוסף הקטן‪ .‬כנר­‬
‫אה שאביו כתב אליו והתלונן שאיננו‬ ‫מחוסרני מהמטלטלין אחד בתי‪-‬נפש של‬
‫פשתים )מין בגד( ואף‪-‬כי הוא ישן נושן‬
‫נוהג כשורה בבית רבו‪ .‬יוסף עונה לאב‬ ‫וגנאי הוא לשאול על בגד בלוי סמרטוט‬

‫במכתב היתולים מתחנחן כראוי לבן מפו­‬

‫נק‪ .‬טוען שהוא מבטל זמנו‪ ,‬משחק עם‬
‫טקס הפסה בוונציה׳ צפור שבכלוב )״עוף הפוצה פה בצפצוף‬

‫קול נעים״(‪ ,‬מתרשל‪ ,‬מתעצל ואיננו לו­‬

‫מד‪ .‬כמובן‪ ,‬הכל דרך צחוק‪:‬‬

‫״הנה זאת הפעם אספר ואחבר אלה‬

‫הדברים המעידים על ההנהגה שלי שאני‬

‫נוהג דבר יום ביומו‪ ,‬חוק ולא יעבור‪...‬‬

‫ראשונה‪ ,‬אני ישן לכל הפחות עד ב׳ שעות‬

‫על היום ואחר‪-‬כך אני מטפל ועוסק ב­‬

‫עוף הפוצה פה בצפצוף נעים ואחרי כן‬

‫אני הולך לעשות צרכי‪ .‬ומאחר ומעכב‬

‫אני את עצמי בהם עד שעה גדולה‪ ,‬דרך‬

‫טיול ושעשועים‪ .‬ואחרי כן אני הולך ל­‬

‫חדר בכובד ראש להתפלל בריפוי ידים‬

‫ובהתרשלות ועצלה ובאריכות בלי כוונה‪.‬‬

‫כי לפעמים אני משגיח ומביט בעד ה­‬

‫חלון מי ומי הנוקש בדלת‪ .‬ולאחר ה­‬

‫תפילה אני מעיץ בעיון רב‪ ,‬בעין טובה‪,‬‬

‫לראות במעשה העוף שהוא מיטיב לכת‬

‫בכלוב בריקוד‪ ,‬ברנן‪ ,‬מפזז ומכרכר בכל‬

‫‪10‬‬