Page 6 - etmol_03
P. 6

‫‪1‬מ!וייך הב ח אי לרב מאיזמיד‪:‬‬

                                       ‫‪D1i7‬‬

                                        ‫‪itni‬‬

                                         ‫רש‬

                                         ‫את‬

                                       ‫טבריה‬
                                        ‫ארץ‬

‫משפחה יהודית בטבריה‬                    ‫א ב‪ 1‬ת ‪7‬‬                                    ‫״זמרת הארץ״ מספר על הרב אבולעפיה‬

‫חוליה אוחזת בחוליה; הרב מאיזמיר משפיע על הרב‬
‫ממרוקו‪ ,‬המשמש דוגמה לחסידים תלמידי הבעש״ש‬

                ‫מאת יהודה ‪TJ‬‬

                    ‫דרוש וחכמת חנסתר‪.‬‬  ‫רצה לשקם את טבריה‪ ,‬שהיתר‪ .‬הרוסה‬             ‫לא היה זה תעטג לחיות בארץ ברא­‬
                                       ‫ולעשותה מעוז לשלטונו‪ .‬בשנת תצ״ח‬             ‫שית המאה ה־‪ .18‬לכאורה היתה בחסו­‬
   ‫הגיעה שעת הגאולה‬                    ‫)‪ (1738‬פנה לרבר‪ .‬הקשיש של איזמיר‬            ‫תה של תורכיה ובשליטתם של נציגיה‪,‬‬
                                       ‫חיים אבולעפיה והציע לו לבוא לארץ‬            ‫מושלי דמשק וצידון‪ ,‬אבל בעיצומו של‬
‫דאהר אל עמר פנה לרב אבולעפיה‬           ‫ולהתיישב בטבריח‪ ,‬עיר אבותיו‪ ,‬וכלשון‬         ‫דבר היו תושבי הארץ חסרי אונים נוכח‬
‫בשנת ‪ 1738‬ליישב את טבריה עיר אבו­‬      ‫כותב הזכרונות מאותם ימים‪ ,‬אמר לו‬            ‫מרידותיהם של שייכים ואמירים בדואים‬
‫תיו מחדש‪ ,‬אבל הוא לא נענד‪ ,‬לו מייד‪.‬‬    ‫דאד‪.‬ר אל עמר לרבי חיים אבולעפיה‪:‬‬            ‫ודרוזים ששלטו באזורי הארץ השונים‪.‬‬
‫היו אמנם עיכובים כלכליים ואירגוניים‬    ‫״קום עלח‪ ,‬רש ארץ טבריח‪ ,‬שר‪.‬יא ארץ‬           ‫על העדרו של שלטון יציב יש להוסיף‬
‫לנסיעתו‪ ,‬אבל יתכן שהוא התעכב באיז­‬                                                 ‫את המשך חדירתם של עשרות שבטים‬
‫מיר עוד שנתיים מתוך מניעים משיחיים‪.‬‬                                      ‫אבותיך!״‬  ‫בדואים ואחרים מסביבות ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫הרב אבולעפיה היה מקובל מפורסם‪ .‬בין‬     ‫חיים אבולעפיה נולד בחברון בשנת‬              ‫מן הדרום והמזרח‪ .‬הם הוסיפו על חוסר‬
‫המקובלים בני אותו דור רווחו ציפיות‬     ‫ת״כ )‪ (1660‬למשפחה שחיתד‪ .‬לפני כן‬            ‫הבטחון וסיכנו את דרכי הקשר שבין‬
‫משיחיות חזקות ולפי חישובי הקץ שעשו‬     ‫במשך דורות בטבריה‪ .‬בסערת המאור­‬             ‫הערים‪ ,‬את דרכי המסחר המעטות וכן‬
‫אז‪ ,‬נראה היה להם שד‪,‬גאולה ממתנת‬        ‫עות נר‪.‬רסה טבריה וד‪.‬משפחה עברר‪ .‬ל­‬          ‫את האוכלוסיה הפלחית‪ ,‬יושבי הכפרים‪.‬‬
‫בפתחו של עם ישראל‪ ,‬המקובלים נקלעו‬      ‫עיר האבות‪ .‬כשהיה חיים אבולעפיה בן‬           ‫וכך התדלדל במידה רבה הישוב הקבוע‬
‫בין אכזבה לתקווד‪ .,‬זד‪ ,‬מקרוב נחלו אכ­‬  ‫שש‪ ,‬עברר‪ .‬המשפחה לירושלים‪ .‬חיים‬             ‫בארץ‪-‬ישראל ובתוכו גם הישוב היהודי‪.‬‬
‫זבה שכן מחישובי הקץ שעשו דומה היה‪,‬‬     ‫למד בישיבת ״בית יעקב״ ורכש ידיעות‬
‫כי שנת הגאולה היא שנת תס״ו )‪,(1706‬‬     ‫רבות בתורת הנגלה והנסתר‪ .‬כשהיה בן‬           ‫שינוי מהותי במצבה של הארץ‪ ,‬ב­‬
‫אך שנד‪ ,‬זו חלפה והגאולה לא באה‪ .‬אולם‬   ‫‪ 39‬יצא בשם קהילת ירושלים כשד״ר‬              ‫עיקר בצפון‪ ,‬חל בשנות הארבעים של‬
‫בעוד הם תוהים על חישוב קץ אחד ש‪-‬‬       ‫)שליח דרבנן( כדי לאסוף כספים למען‬           ‫המאה ה‪ ,18-‬כשבגליל עלה לשלטון דאהר‬
‫איכזב‪ ,‬נקבע על פי חישוב קץ אחר‪,‬‬        ‫עניי העיר‪ .‬בסיום מסעו לא שב לירוש­‬          ‫אל עמר‪ ,‬בן למשפחת זיידאן הבדואית‪,‬‬
‫כי שנת ת״ק )‪ (1740‬היא שנת הגאולה‪.‬‬      ‫לים‪: ,‬זלא התיישב בצפת‪ .‬לאחר ־‪.‬מן הוז­‬       ‫שבאה לארץ כחמישים שנה לפני כן‪,‬‬
‫ויתכן כי הרב אבולעפיה ביקש לכוון את‬    ‫מן לאיזמיר‪ ,‬כדי לשמש שם כרב הקהי­‬
‫עלייתו לשנד‪ ,‬זו שנראתה לו כשרה ומת­‬    ‫לה‪ .‬באיזמיר עסק בצרכי ציבור‪ ,‬תיקן‬                                   ‫מחיג׳אז הסעודית‪.‬‬
‫אימה מבחינת תורת‪-‬הסוד והקבלה יותר‬      ‫תקנות חשובות‪ ,‬עסק בהרבצת תורה ו­‬
                                       ‫חיבר ספרים חשובים בענייני הלכד‪ .‬ו­‬          ‫דאהר אל עמר הבדואי ביקש להכניס‬
                ‫מכל שגד‪ ,‬אחרת לגאולה‪.‬‬                                              ‫שלטון יציב וחזק בהנהגתו‪ .‬בשלב ראשון‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11