Page 2 - etmol_03

‫העורר; שלמה שבא‬ ‫ק^זרלחת ישראל רעם ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פררפ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬שלמה שביט‪,‬‬
‫שלמה נצר‪ ,‬ד״ר יוסף גורני‬
‫המעצב‪ :‬קרמן‪/‬קרמן‬
‫צילומים‪ :‬מנוחה ברפמן‬
‫מינהלה‪ :‬יוסח אלקוני‬
‫המו״ל‪ :‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בית התפוצות‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ — 23070 .‬תל‪-‬אביב‬
‫הדפסה‪ :‬״חבצלת״‪ ,‬הרצליה‬
‫המחיר; —‪ 3.‬ל״י‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל‪-‬אביב ומשרד החינון והתרגות‬

‫התוכן‬ ‫היסטוריה כבדרר אגב‪...‬‬

‫תמונת השער וכן העמודים ‪ 11‬־‪ 13‬מוקדשים ליעקב‬ ‫היסטוריונים כותבים ספרים על נושאים שונים‪ ,‬טובים פחות‬
‫או יותר ולעתים מעויינים‪ ,‬אבל לעתים בכמה שורות תמימות‬
‫בן־דוב‪ ,‬הצלם הירושלמי בתחילת המאה‪.‬‬ ‫של אדם שהיה עד למאורע והמספר לפי תומו‪ ,‬מצטיירת תמונה‪,‬‬
‫שהספר ברוב עמודיו לא מצליח לתאר‪ .‬כד עשתה למשל גליקל‬
‫ציונות אחת — ‪ 4‬גישות — ד״ר יוסף גורני‬ ‫מהאמלען‪ ,‬סוחרת אבנים טובות‪ ,‬שחייתה לפני כ*‪ 300‬שנה‬
‫במרכז אירופה ובסוף ימיה כתבה זכרונות ובדרך אגב‪ ,‬בחצי‬
‫מספר על היחס לבעיה הערבית ולערבים מאז ראשית‬ ‫עמוד‪ ,‬סיפרה על הדי הופעת שבתאי צבי וכשאתה קורא אותם‬
‫הציונות )עמוד ‪.(3‬‬ ‫זכרונות )שנכתבו אידיש־גרמנית ותורגמו לעברית על־ידי‬
‫א‪ .‬ז‪ .‬רבינוביץ( עומדת נגד עיניך תמונת חיים‪ ,‬ששום ספר‬
‫קום עלה‪ ,‬רש את שבריה — יהודה ניני מס­‬
‫היסטוריה איננו יכול להתחרות בה‪:‬‬
‫פר )בעמוד ‪ (6‬על הרב מאחמיר שחידש את ישובה של‬ ‫״באותו זמן ילדתי את בתי מוטה! היא היתה ילדה יפה‪ .‬בזמן‬
‫טבריה לפני ‪ 200‬שנה‪ ,‬השפעתו על הרב ממרוקו והש­‬ ‫ההוא התחילו לדבר על שבתאי צבי‪ ,‬אבל אוי לנו כי חטאנו‬
‫כי לא זכינו לראות בעינינו מה ששמענו ומה שבטחנו בדמיוננו!‬
‫פעתו של זה על תלמידי הבעש״ט‪.‬‬ ‫כאשר אנכי נזכרת בתשובה שעשו בזמן ההוא זקנים וצעירים‪,‬‬
‫אי־אפשר לספר הכל‪ ,‬כמו שידוע ומפורסם בכל העולם‪ .‬הוי‬
‫הרפתקן אנגלי מספר על פחה תורכי —‬ ‫רבונו של עולם! באותו זמן קיווינו שאתה האל הרחמן תרחם‬
‫על עמך ישראל העלוב ותגאל אותנו ‪ t‬כך קיווינו‪ ,‬והנה היינו‬
‫על ג׳יזאר ״הקצב״ מעכו מאת נתן שור‪ ,‬בעמוד ‪.8‬‬
‫דומים לאשה היושבת על המשבר כל היום וסובלת יסורים‬
‫עולמו של ילד יהודי — הווי חיים לפני ‪400‬‬ ‫ומכאובים נוראים וחושבת כל הלילה כי אחרי הימורים והמכאובים‬

‫שנה מאת פרופ׳ שלמה סימונסון )עמוד ‪.(9‬‬ ‫היא תשמח בילדה‪ ,‬אבל כשהאיר היום היא ילדה רוח‪ .‬וכך‪,‬‬
‫אבינו מלכנו‪ ,‬קרה אותנו‪ ,‬כל עבדיך ובניך בכל אפסי ארץ‬
‫יהודה הלוי נוסע לארץ־ישראל —‬ ‫עשו תשובה‪ ,‬תפילה וצדקה‪ ,‬וכל כנסת ישראל ישבה שתים ושלוש‬

‫מדוע לא הגיע המשורר לארץ? שרה כץ מספרת על‬ ‫על המשבר‪ ,‬אבל מזה הכל נולד רוח‪---------‬‬
‫המסע בעמוד ‪.14‬‬ ‫מה רבה היתה השמחה כשנתקבלו המכתבים על דבר שבתאי צבי‪,‬‬

‫על האריה שקפא באבן‪ ,‬ועל המלונאי הרא­‬ ‫אין לספר‪ .‬יותר מכולם קיבלו הספרדים מכתבים ובכל פעם‬
‫שון — מספרים חיים רון ואברהם ב‪ .‬ריבלין בעמ׳ ‪.17‬‬ ‫היו הולכים עם המכתבים לבתי כנסיות שלהם והיו קוראים אותם‬

‫המשמון במרתפו של צוקרמן —‬ ‫שם‪ ...‬הבחורים הפורטוגיזים היו תמיד מתלבשים בבגדי חג‬
‫וענדו עליהם פסי תכלת משי — זה היה לבושו של שבתאי צבי‪.‬‬
‫האוצר שנתגלה בגדרה ומה הוא מגלה לנו‪ ,‬מאת שולמית‬ ‫וכך יצאו כולם בתופים ובמחולות בבתי*הכנסת ובשמחה וקראו‬
‫לסקוב )עמוד ‪.(18‬‬
‫את האגרות‪ .‬אחדים מכרו את בתיהם וכל קניינים בתקווה בכל‬
‫זאב ז׳בושינסקי התסרישאי הראשון —‬ ‫יום לגאולה‪ .‬חמי עליו־השלום שישב אז בהאמל‪ ,‬עקר דירתו‬
‫משם ועזב את ביתו ואת כל קניינו ועבר לגור בהילדסהיים‪.‬‬
‫על ״צד״ לא ‪T‬וע של המנהיג הגדול מספר יעקב שביט‬ ‫משם שלח אלינו שתי חביות גדולות עם כל מיני בד וכל מיני‬
‫)עמוד ‪.(21‬‬ ‫אוכל כמו קטניות ובשר מיובש ופירות מיובשים וכדומה‪ ,‬כי‬

‫תשבץ‪ ,‬חידה‪ ,‬מיהו מי — בעמוד האחרון ב­‬ ‫האיש הטוב הזה חשב‪ ,‬כי תיכף ניסע מהמבורג לארץ הקדושה‪.‬‬
‫החביות הללו עמדו בביתנו בוודאי יותר משנה‪ .‬לסוף פחדו‬
‫מדור חוד־עת‪ .‬לזוכים — פרסים‪.‬‬ ‫שמא יתקלקל הבשר ושאר המאכלים ואז כתבו אלינו כי‬

‫חוברת זו היא ה ר א ש ו נ ה‬ ‫נפתח את החביות ונוציא את כל האוכל שבהן כדי שלא יתקלקל‬
‫בחוברות המנויים לשנת תשל״ו‬ ‫בגללו הבד‪ .‬וכך עמד ג׳ שנים וחמי חוסיף וחשב‪ ,‬כי ישתמש‬
‫בזה במסעו‪.‬״״‬
‫במשן השנה ייצאו לאור ‪ 6‬חוברות‬

‫חתום על עת־מול בשבילך ובשביל‬
‫ילדיך ותקבל לביתך סיפורי‬
‫היסטוריה למידע ולהנאה‬

‫דמי החתימה על ‪ 6‬החוברות — ‪ 15‬ל״י‬

‫שלח המחאה לכתובת ‪:‬‬
‫עת־מול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,23078 .‬תל־אביב‬