Page 3 - etmol_03
P. 3

‫^י‪1‬נ‪1‬ת‬
                                                               ‫אחת‬

                                                               ‫וגי‪11£/‬ת‬

‫ברית פועלי ארץ־־ישראל איגוד יהודי ערבי‬                         ‫מאת ■וסף ‪■J1U‬‬

‫״יונים״ ו״ניצים״ היו בתנועה הציונית‬
‫מאז ומתמיד‪ — .‬בראשית ההתיישבות‬
‫היהודית התגבשו ארבע השקפות ביחס‬
‫לערבים‪ ,‬הפועלות עד היום‪ ,‬אולם לא היה‬
‫שום זרם בציונות אשר התכוון לנשלם‬

‫מדינית היתה הנחת היסוד של גישה זו‪ ,‬שאין עתיד לציונות‬           ‫יחסה של הציונות אל הערבים תושבי ארץ־יע‪1‬ראל הפך‬
                                        ‫בלי הסכם עם הערבים‪.‬‬    ‫ברבות הימים לשאלה כאובה‪ ,‬רודית דם ויצרים לאומיים‬
                                                               ‫עזים‪ .‬כל חלקי הציונות הסכימו על העיקרים הבאים‪ ,‬אשר‬
‫האיש אשר ביסס לראשונה השקפה זו היה המורה יצחק‬
‫אפשטיין‪ ,‬שלימד במושבות הגליל־העליון‪ .‬בשנת ‪ 1907‬פירסם‬                    ‫היו להם השפעה מכרעת על קביעת היחס לערבים!‬
‫מאמר בעתון ״השילוח״ ויצא בביקורת קשה על שיטת קניית‬
‫הקרקעות על־ידי היהודים‪ ,‬הכרוכה בנישול איכרים עניים‬                                     ‫• ריכוז לאומי יהודי בארץ־ישראל‬
‫מאדמתם‪ ,‬וגורמת‪ ,‬לדעתו‪ ,‬עוול מוסרי ותביא נזק מדיני לעתיד‪.‬‬                                      ‫• רוב יהודי בארץ־ישראל■‬
‫אפשטיין הציע לקנות שטחי אדמה בלתי מיושבים בלבד ולע­‬
                                                               ‫• הבראה כלכלית של המוני העם היהודי ויצירת עצמ­‬
           ‫בד קרקעות שנראו עד אז כבלתי ראויות לעיבוד‪,‬‬                                       ‫אות כלכלית בארץ־ישראל‬
‫אפשטיין היה הראשון אשר התנה את הגשמת הציונות‬
‫בהסכמת הערבים‪ ,‬הזהיר את התנועה הציונית שלא תזהה את‬                      ‫• תחיית התרבות היהודית והפרדתה מסביבתה‪.‬‬
‫עצמה עם העמים הקולוניאליים‪ ,‬אמר כי הארץ שייכת לשני‬
‫העמים‪ ,‬אולם העם הערבי ״מוכרח לטובתו להכניס את היהו­‬            ‫עיקרים אלו היו מכנה משותף לכל התנועה הציונית ומ­‬
‫דים לארצו‪ ,‬כי מחוסר אונים הוא להיטיב בידיו את מצבו‬             ‫כאן התפלגה התנועה לארבע גישות שונות ביחס לערבים‬

                                        ‫ולצאת מעניו ובערותו״‪.‬‬                               ‫הנותנות את אותותיהן עד היום!‬

‫דעות דומות הביע הסופר יהושע רדלר־פלדמן שכינה‬                                ‫גישה א‪ :‬אחוה והשתלבות‬
‫עצמו ר׳ בנימין‪ .‬הוא אפילו הטיף להשתלבותם של הערבים‬
‫בקרב היהודים על־ידי הטמעתם בם והוא כותב! ״ואת בניך‬             ‫נושאי גישה זו — מורים‪ ,‬עתונאים וסופרים — הטיפו להש­‬
‫תתן לו ולקחת לך גם מבניו‪ .‬ויבוא דם גיבוריו בדמך והלכת‬          ‫תלבות התנועה הציונית במזרח המתעורר‪ .‬היתה בקבוצה זו‬
                                                               ‫רומנטיקה וקנאה בעם החי זה דורות על אדמתו‪ ,‬והערצה‬
                ‫הלוך וגדול ומצא מין את מינו והיה מין אחד״‪.‬‬     ‫לערבים‪ ,‬לאופיים‪ ,‬לנדיבותם ולאומץ ליבם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם‬
‫הרחיק לכת במגמת ההשתלבות במזרח ד״ר נסים מלול‪,‬‬                  ‫התייחסו ביחס ״אבהי״ לערבים‪ ,‬ורצו שהיהודים יסייעו לער­‬
‫יליד הארץ וחניך האוניברסיטה בקאהיר ומורה בה‪ ,‬שהטיף‬             ‫בים להיטיב את מצבם בחינוך‪ ,‬ברפואה‪ ,‬בחקלאות‪ .‬מבחינה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8