Page 2 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 2

‫מושבה גרמנית בעיר ישראלית‬

                                ‫א‪ .‬מבוא‬

‫הטמפלרים‪ ,‬עדה נוצרית משיחית מדרום גרמניה שחבריה התיישבו בארץ במחצית השנייה של המאה‬                               ‫בשער המאמר‪ :‬ציור‬
‫התשע עשרה‪ ,‬היו תופעה ייחודית בנוף הארץ בתקופתם‪ ,‬ועוררו עניין רב בקרב חוקרים‪ .‬התופעה נחקרה‬                        ‫של המושבה שרונה‬
‫מהיבטים שונים‪ ,‬כגון ההיסטוריה של העדה‪ ,‬גיאוגרפיה היסטורית‪ ,‬שיפורים טכנולוגיים שהכניסו‬
‫הגרמנים יושבי המושבות לתרבות החומרית הארץ־ישראלית ואדריכלות‪ 1.‬מחקרים אלה הם היסטוריים‬                              ‫מאת קרל קובלר‪,‬‬
‫במהותם‪ ,‬ומספקים בסיס רחב להבנת המושבות על אוכלוסייתן הגרמנית‪ ,‬מתחילת הקמתן ועד גירוש‬                                            ‫‪1937‬‬

        ‫תושביהן מן הארץ‪ .‬אך היום יש מקום לחקור את שימור המושבות בהקשר הישראלי המודרני‪.‬‬                             ‫(באדיבות ארכיון אגודת‬
‫מאמר זה עוסק בפיתוחן של שלוש מושבות גרמניות טמפלריות שנבנו במחצית השנייה של המאה‬                                    ‫הטמפלרים‪ ,‬שטוטגרט)‬
‫התשע עשרה כיישובים כפריים‪ ,‬לא רחוק מהערים המרכזיות בישראל כיום‪ :‬חיפה‪ ,‬תל אביב (שרונה)‬
‫וירושלים‪ .‬המושבות היו בעלות אופי כפרי גרמני‪ ,‬אך הושפעו מהתרבות והאדריכלות המקומיות‪ .‬הן‬
‫שגשגו בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה ובעקבות‬
‫תמיכת הטמפלרים בנאציזם עזבו מרבית תושבי המושבות את הארץ או גורשו ממנה על ידי הבריטים‪.‬‬
‫לאחר הקמת מדינת ישראל אוכלסו המושבות מחדש‪ ,‬עברן הגרמני התעמעם‪ ,‬ומצבן הפיזי התדרדר‪.‬‬

              ‫בתל אביב אף הועלו רעיונות לתוכניות פיתוח שהיו כרוכות בהריסת המושבה שרונה‪.‬‬
‫כיום זוכות המושבות לעדנה מחודשת‪ ,‬ושלושתן הפכו למרכזי בילוי ותרבות‪ .‬עם זאת כל אחת‬
‫מהמושבות שולבה באופן שונה במרקם העירוני הסובב אותה‪ .‬טענתי היא שהשוני העכשווי במצבן‬
‫של המושבות‪ ,‬שבמקור דמו זו לזו‪ ,‬קשור באופי הערים שבהן הן ממוקמות‪ .‬לכל אחת משלוש הערים‬
‫היסטוריה שונה ומטרות שימור ופיתוח שונות‪ .‬לכן הטענה העומדת כאן למבחן היא שהשוני בין‬
‫המושבות כיום נובע מהנסיבות ההיסטוריות השונות וממדיניות התכנון והשימור העכשווית של‬

                                                                  ‫שלוש הערים הגדולות בישראל‪.‬‬

                                                                           ‫שאלת המחקר‬
‫מה עולה בגורלם של שרידי בנייה היסטוריים הנמצאים במצב פיזי ירוד‪ ,‬והממוקמים באזור המיועד‬
‫לפיתוח כלכלי ועירוני? קיימת בעולם מודעות לצורך לשמר שרידים היסטוריים כאלה‪ .‬אציין כמה‬
‫אבני דרך בהיסטוריה של מאמצי השימור שרלוונטיות במיוחד לשאלת שימור המושבות הטמפלריות‪.‬‬

‫	* קיצורים בהערות‪ICOMOS – The International Council on Monuments and Sites, Paris :‬‬

‫ראו למשל‪ :‬י' בן־ארצי‪ ,‬מגרמניה לארץ הקודש‪ :‬התיישבות הטמפלרים בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ו; א' כרמל‪,‬‬              ‫‪	1‬‬
‫התיישבות הגרמנים בארץ־ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬ירושלים תשל"ג; ח' כנען‪ ,‬הגיס החמישי‪ :‬הגרמנים‬
‫בארץ ישראל ‪ ,1948–1933‬תל אביב תשכ"ח; ‪Y. Golan, ‘A Critical Analysis of the Plans for the Preservation‬‬
‫‪ ; of Four Templar Colonies in Israel’, Ph.D. dissertation, University of Arizona 1995‬ד' קרויאנקר‪ ,‬ירושלים‪:‬‬

                       ‫המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים‪ :‬ביוגרפיה של שכונה — סיפורה של עיר‪ ,‬ירושלים ‪.2008‬‬

‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬
   1   2   3   4   5   6   7