Page 4 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 4
קתדרה 4עידו גרפינקל
היהודית בארץ־ישראל .בוועדת השימור הראשונה של מדינת ישראל נאמר' :אסור לנו לסלף עובדות,
אולם מאידך שומה עלינו לעשות את הכול למען חזק את בעלותנו התרבותית והלאומית על ארצנו'5.
ייתכן שרק בדרך נס לא נהרסו המושבות לחלוטין.
שיטת המחקר
מחקר זה הוא במהותו היסטורי ,ומסתמך על מגוון מקורות ראשוניים :חומר חזותי — תצלומי אוויר,
מפות וציורים — מסמכים כתובים וראיונות עם אנשי מקצוע הקשורים לתכנון עירוני .במסגרת
העבודה ביקרתי בארכיונים באגף השימור ובעיריית חיפה ,בארכיון אגודת הטמפלרים בשטוטגרט
(גרמניה) ,בארכיון הכנסייה הפרוטסטנטית של מדינת באדן־וירטמברג (גרמניה) ,בארכיון תצלומי
אוויר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ובאתר של ארכיון הטייסת הבוורית 304במרשתת.
כמו כן ראיינתי שורת אישים שהיה להם חלק בקבלת ההחלטות הנוגעות לפיתוח או לשימור של
המושבות :יעקב אייזלר ,נילי בר־און ,אמנון בר־אור ,יוסי בן־ארצי ,תמר טוכלר ,ירון כ"ץ ,דגן מושלי,
גיורא סולר ,גבריאל קרטס ,עדי רויטנברג ואיציק שוויקי .המחקר כלל עבודת שדה — ביקורים
בשלוש המושבות והכרתן לעומק ,על מנת לעמוד על אופיין ,תדמיתן והשינויים שעברו במהלך
שימורן או פיתוחן.
במחקר הושם דגש על שתי נקודות בציר הזמן ,המוגדרות במונחים אז ועכשיו' .אז' מתייחס
למצב המושבות בתקופה שבה נבנו ובשנים שבהן היו מיושבות באוכלוסייה הגרמנית האותנטית.
לבחינת מצב זה נבדקו בשיטתיות תצלומי אוויר ומפות של המושבות מסוף המאה התשע עשרה ועד
תחילת ימי השלטון הבריטי .באמצעות התצלומים והמפות שוחזרה תמונת עבר מדויקת ככל האפשר
של המושבות בסביבות שנת ,1917דהיינו ברגע השיא בהתפתחותן לפני הכיבוש הבריטי .כמו כן
השוויתי בין השלוש על מנת לבחון את הדמיון והשוני שהיו ביניהן באותו שלב.
'עכשיו' מתייחס למצבן של המושבות בזמן המחקר ,בשנת .2016כדי להבין כיצד הגענו למצב
הנוכחי נבדקו תוכניות סטטוטוריות ותשריטים שהופקדו לאורך השנים ,והנוגעים לפיתוח או לשימור
של המושבות ,וכן נבדקו תוכניות שנפסלו בוועדות התכנון — והסיבות לפסילתן — ותוכניות שאושרו.
כך התאפשרה בחינה של תפקוד מדיניות תכנונית מכוונת מול שינוי ספונטני שנבע מן השטח.
מבחינה זו אפשר להסיק אם ועד כמה השפיע התכנון העירוני על מצבן הפיזי של המושבות ,לעקוב
אחר תהליך השימור ,ולהבין כיצד נוצר השוני שבין אז ובין עכשיו .השוויתי בין שלוש המושבות על
פי שלושה קריטריונים :שימור המבנים הטמפלריים והמארג היישובי של המושבות; תוספות בנייה
לסוגיהן; מאבקים ציבוריים נגד תוכניות הפיתוח.
5י' כץ ,לעצור את הדחפור :הקמתם של הכלים המוסדיים לשמירת ערכי הטבע ,הנוף והמורשת ההיסטורית של מדינת
ישראל ,רמת גן תשס"ד ,עמ' .64
קתדרה ,175ניסן תש"ף ,עמ' 26-1
