Page 8 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל

‫קתדרה ‪ 8‬עידו גרפינקל‬

‫וקבע כי בכפר מטיפוס זה יש רק רחוב אחד‪ ,‬ואילו במושבה בירושלים היו חמישה רחובות צדדיים‬ ‫איור ‪ :3‬תצלום‬
‫(כיום לויד ג'ורג'‪ ,‬יצחק א' כרמיה‪ ,‬סמאטס‪ ,‬מאוריצי גוטליב ופטרסון) שהסתעפו מן הרחוב הראשי‬ ‫אוויר של המושבה‬
‫(עמק רפאים)‪ ,‬ושהגיעו לרחוב הנוסף שהיה גבול המושבה ממזרח (כיום דרך בית לחם)‪ 13.‬במושבה‬ ‫הגרמנית בירושלים‪,‬‬
‫היו שלושה מבני ציבור‪ :‬שני בתי ספר ובית העם‪ ,‬שנבנה בצורת כנסייה פשוטה‪ .‬תיעוד קרטוגרפי‬
‫מהימן של המושבה מצאתי במפה משנת ‪ 1898‬ששרטט האדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל (‪)Sandel‬‬ ‫‪1917‬‬

‫(איור ‪ ,)4‬והמצב בשטח לא השתנה הרבה עד עזיבת האוכלוסייה הגרמנית‪14.‬‬ ‫(באדיבות ארכיון המחלקה‬
‫לסיכום‪ ,‬שלוש המושבות‪ ,‬למרות הבדלים קטנים ביניהן פה ושם‪ ,‬היו דומות מאוד זו לזו מבחינת‬ ‫לגיאוגרפיה באוניברסיטה‬

‫מתאר הכפר‪ ,‬ארגון המבנים ויחסי הגומלין בין המושבה לעיר הגדולה הקרובה‪.‬‬ ‫העברית)‬

‫ג‪ .‬המושבות כיום‪ :‬מה התרחש במהלך ‪ 100‬שנים?‬

‫כיום‪ ,‬שלא כבשנת ‪ ,1917‬תמונת המצב בכל אחת מן המושבות שונה‪ .‬להבנת השינויים ביניהן בהווה‬
‫יש לבחון את מצב הרחובות והמבנים בשטח ולעקוב אחר הנסיבות ההיסטוריות ותוכניות הפיתוח‬

‫‪ 13‬בן־ארצי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)10‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 14‬צילמתי את המפה בארכיון אגודת הטמפלרים בשטוטגרט‪ .‬נאמר לי שהיא מעודכנת לשנות השלושים‪ .‬הקו האדום הוא‬

‫תוספת שלי והוא מסמן את גבולות המושבה בשנת ‪ .1917‬צלבים אדומים מסמנים בתים שנהרסו‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬

‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬