Page 12 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 12

‫קתדרה ‪ 12‬עידו גרפינקל‬

‫החוצה בהדרגה תעשיות זעירות ושאר שימושי קרקע מזהמים‪ ,‬שאינם נעימים למבקרים ולמטיילים‬
‫ברחובות המושבה‪ ,‬ולהחליפם בבתי קפה‪ ,‬מסעדות ומלונות‪ .‬האדריכלית נילי בר־און‪ ,‬שהכינה סקרי‬
‫שימור לחלק מבתי המושבה הגרמנית בחיפה‪ ,‬סיפרה כי 'בתחילת שנות האלפיים היה פרויקט של‬
‫עיריית חיפה והלשכה הממשלתית לתיירות‪ ,‬לשיפוץ חזיתות המבנים ברחוב הראשי (על חשבון‬
‫הרשויות)‪ .‬התושבים רק היו צריכים להסכים‪ ,‬והרשויות עשו את כל היתר‪ .‬כמו כן אחר כך אנשים‬
‫פרטיים ברחובות הצידיים החלו לשפץ ולשמר את בתיהם על חשבונם'‪ 32.‬לא במקרה בחרה עיריית‬
‫חיפה למקם את לשכת התיירות שלה במעלה המושבה‪ ,‬סמוך לכניסה התחתית לגנים הבהאים‪ ,‬ולהפוך‬

                               ‫את בית העם הטמפלרי‪ ,‬הנמצא בתחתית המושבה‪ ,‬ל'מוזיאון העיר'‪.‬‬
‫מתוכנית 'מגדל גנים'‪ ,‬שבעקבותיה החל המאבק על שימור המושבה‪ ,‬נשאר שריד אחד‪ ,‬קניון 'סיטי‬
‫סנטר'‪ 33.‬הוא אינו ממוקם על קו הרחוב‪ ,‬אלא כמה מטרים פנימה בצידו המערבי‪ .‬הקניון מתנשא‬
‫לגובה רב‪ ,‬מעל יתר בתי המושבה‪ ,‬ושובר את קו הרקיע‪ .‬אומנם נעשה ניסיון להתאימו לסביבה כבניין‬
‫טמפלרי המצופה אבן גיר ובעל גג רעפים אדום ומרשים‪ 34,‬אך בשל גובהו וחלונות הזכוכית הענקיים‬

                                                                        ‫שבו הניסיון לא עלה יפה‪.‬‬
‫האדריכל מושלי טען כי בהשקעה לא גדולה ניתן היה להחזיר לשימוש את רוב הבתים במושבה‪.‬‬
‫לבתים אין ערך ממשי לשימור כבודדים‪ ,‬אלא רק כחלק מרקמה עירונית‪ ,‬וההישג הגדול הוא שנשמרה‬
‫הרקמה‪ 35.‬שימור הרקמה הוא גם עיקרון חשוב באמנת אונסק"ו לשימור מורשת הבנייה העממית‪,‬‬
‫כיוון שלעיתים רחוקות מורשת זו מיוצגת בבניין בודד‪ 36.‬מצב ההשתמרות הטוב יחסית של מרבית‬
‫בתי המושבה ִאפשר להופכה בקלות יחסית ובתכנון סטטוטורי שלא היה כרוך בתלאות רבות למוקד‬
‫תיירות ובילוי‪ .‬לטענת בן־ארצי השימור והפיתוח של המושבה בחיפה היה 'ללא כל ספק' מופת‬

                                                   ‫לחיקוי עבור המושבה הגרמנית של תל אביב‪37.‬‬

                                                      ‫שרונה‬

‫עם קום המדינה הפכה המושבה שרונה למחנה צבאי‬
‫ולקריית הממשלה בתל אביב‪ .‬ראש הממשלה דוד בן־גוריון‬
‫קבע במכתב למטכ"ל בשנת ‪ 1948‬את השם החדש הקריה‪,‬‬
‫שנועד למחוק את זכר הנוכחות הגרמנית במקום (איור ‪38.)5‬‬
‫יש אירוניה מסוימת במעשה זה‪ ,‬שכן דווקא השם שרונה‪,‬‬
‫שנגזר מן השרון המקראי‪ ,‬הוא שם עברי המתאים להשתלב‬

‫איור ‪ :5‬מכתב מאת ‪ 3	 2‬ריאיון עם נילי בר־און‪ 20 ,‬בספטמבר ‪.2016‬‬
‫לאישור בנייתו בוועדה המחוזית ראו‪ :‬ילקוט הפרסומים‪ 29( 4219 ,‬ביולי ‪ ,)1993‬עמ' ‪https://www.nevo.co.il/( 3615‬‬                ‫ראש ממשלת ישראל‬
                                                                            ‫‪.)law_word/Law10/YALKUT-4129.pdf‬‬       ‫‪3	 3‬‬       ‫דוד בן־גוריון על‬

                                              ‫החלטת הועדה המחוזית‪ ,‬בתוך‪ :‬מגדלי גנים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)20‬עמ' ‪.16‬‬       ‫‪3	 4‬‬     ‫אודות שינוי שמה‬
                                                                            ‫ריאיון עם דגן מושלי‪ 25 ,‬בפברואר ‪.2016‬‬  ‫‪3	 5‬‬  ‫של שרונה ל'הקריה'‪,‬‬
                                                                                                                   ‫‪	36‬‬
        ‫‪ICOMOS, Charter on the Built Vernacular Heritage, ICOMOS 12th General Assembly, Mexico 1999‬‬                              ‫‪ 7‬ביולי ‪1948‬‬
                                                      ‫‪ 	37‬ריאיון עם בן־ארצי (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)15‬‬
                                                                                                                            ‫(באדיבות דוב ניב‪ ,‬מרכז‬

                                                                                                                         ‫המבקרים שרונה)‬

‫‪ 	38‬תצלום המכתב נמסר לי על ידי דב ניב‪ ,‬ממרכז המבקרים בשרונה‪.‬‬

‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17