Page 14 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל

‫קתדרה ‪ 14‬עידו גרפינקל‬

‫איור ‪ :6‬תוכנית‬
‫'דרום הקריה' להרס‬

‫מוחלט של שרונה‬
‫ובניית מרכז עסקים‪,‬‬

‫‪1978‬‬

‫(שרטט‪ :‬קלמן כ"ץ‪,‬‬
‫באדיבות ירון כ"ץ)‬

‫שוחרי השימור לא ראו בתוכנית פתרון ראוי למושבה שרונה‪ ,‬כיוון שהייתה מצומצמת מדי‪ .‬את‬
‫המאבק נגד התוכנית הובילו מספר אנשים מטעם 'המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל'‪ ,‬ובהם‬
‫טוכלר‪ ,‬האדריכל אילן פלינט והאדריכלית מיכל שטיינמץ‪ .‬הם ארגנו סיורים בשטח לאנשי ציבור‬
‫ולציבור הרחב‪ ,‬הפעילו לחץ על גופי התכנון והממשלה שהיו מעורבים בעניין‪ ,‬ובסופו של דבר נגנזה‬
‫התוכנית‪ 43.‬בשנת ‪ 1991‬נכנסה לתוקף התוספת הרביעית ל'חוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‑‪,'1965‬‬
‫הקובעת כללים לשימור מבנים היסטוריים‪ ,‬ומכאן ואילך היה קשה הרבה יותר למחוק את המושבה ‪44.‬‬
‫עיריית תל אביב‪ ,‬בראשות רוני מילוא‪ ,‬לא אהבה את רעיון השימור‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬פלינט ציטט‬
‫את יוסקוביץ'‪ ,‬מהנדס העיר בשנים ‪ ,1998–1993‬שהציג את עמדת העירייה כך‪' :‬זהו ויכוח עקרוני על‬
‫סדר עדיפויות‪ .‬מה עדיף? הקפאת עבר ּה הקצר של שרונה כמושבה טמפלרית או פיתוח האזור העתיד‬
‫להיות המרכז האורבני הראשי של תל אביב ב־‪ 100‬השנים הבאות? במרכז כזה אי אפשר לתקוע‪ ,‬כמו‬

‫עצם בגרון‪ ,‬אלמנט זר ומוזר‪ .‬אסור לכפות זאת על תל אביב'‪45.‬‬
‫בר־אור טען כי בסוף שנות התשעים הופיעו שלושה גורמים חדשים ששינו מהקצה אל הקצה את‬

‫המאבק להצלת שרונה‪:‬‬

‫‪ 4 3‬ריאיון עם טוכלר (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)39‬‬
‫‪ 4 4‬התוספת הרביעית ל'חוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‑‪ ,'1965‬תיקון ‪)1991( 31‬‬

‫ (חקיקת‪-‬השימור‪-‬והרפורמה‪-‬בחוק‪-‬התכנון‪-‬והב‪.)https://shimur.org‬‬
‫‪ 4 5‬מצוטט מתוך‪ :‬א' אלגור‪' ,‬תרבות השימור — תל אביב כמודל'‪ ,‬מבנים‪ ,‬ינואר ‪ ,1998‬עמ' ‪.58‬‬
‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬