Page 10 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 10

‫קתדרה ‪ 10‬עידו גרפינקל‬

‫אולי דווקא בשל חוסר העניין של הרשויות במושבה — שהביא לרמת תחזוקה ותשתיות ירודה‪,‬‬
‫מיעוט פיקוח והיעדר תוכניות פיתוח — קפאה המושבה בזמן והשתמרה בצורה הטובה והשלמה ביותר‬
‫בהשוואה לשתי המושבות האחרות‪ .‬מרבית בתי המושבה השתמרו‪ ,‬בשל האכלוס המיידי עם פינוי‬
‫הגרמנים‪ ,‬והם מייצגים את מיטב האדריכלות הטמפלרית‪' .‬שכונה בת כ־‪ 100‬מבנים‪ ,‬לרוב שלמים [‪]...‬‬
‫ונשאלת השאלה האם אינה ראויה להישמר כשכונה ייחודית לצרכי תצוגה של ערכי תרבות הבאים‬
‫לידי ביטוי באדריכלות היסטורית‪ ,‬ולהגן עליהם מפני גורמים ההורסים והמחדשים ללא אבחנה וללא‬

  ‫צורך'‪ ,‬שאל בשנת ‪ 1995‬האדריכל אלכס קשטן‪ 17.‬יש לציין כי בתים שלא אוכלסו מצבם הידרדר‪.‬‬
‫בן־ארצי‪ ,‬ממובילי המאבק לשימור המושבה‪ ,‬טען כי 'עד שנות השמונים לא היה שימור בחיפה‪.‬‬
‫השינוי הגדול בא בעקבות פרויקט "מגדל גנים"‪ ,‬שלראשונה עלה לדיון בסוף שנות השבעים‪ ,‬ותוכנן‬
‫לקום בצומת הרחובות יפו ובן־גוריון'‪ 18.‬מיזם זה‪ ,‬אילו יצא לפועל‪ ,‬היה יוצר מרכז קניות גדול‪ ,‬ובו‬
‫ארבעה מגדלים בארבע פינות הרחוב‪ ,‬וביניהם כיכר להולכי רגל המרחפת מעל צומת הרחובות‪ .‬ביצוע‬
‫המיזם היה כרוך בהרס בניינים טמפלריים מרשימים‪ ,‬והיה שובר את קו הרקיע במושבה בגרמנית‪19.‬‬
‫ביצוע המיזם גם היה חוסם את קו הראייה שבין הגנים הבהאים לים ואת התצפית על מפרץ עכו‪,‬‬

                                                                          ‫הנחשב קדוש לבהאים‪20.‬‬
‫תוכנית זו עוררה התנגדות עזה‪ ,‬של תושבים ושל 'המועצה לארץ־ישראל יפה'‪ ,‬בשל הנזק הרב‬
‫והבלתי הפיך שהייתה גורמת‪ 21.‬הם התארגנו ופעלו יחד כעשר שנים‪ ,‬והגישו התנגדויות בכל‬
‫הערכאות — בוועדה המקומית‪ ,‬בוועדה המחוזית‪ ,‬לשר הפנים ולבסוף בבג"ץ‪ .‬קם ועד פעולה‪,‬‬
‫'המועצה הציבורית לשימור מבנים ואתרים'‪ ,‬שהובילו אנשי 'החברה להגנת הטבע' ו'המועצה לשימור‬
‫מבנים ואתרי התיישבות' יחד עם פעילי ציבור‪ .‬בד בבד עם הפנייה לערכאות התכנוניות והמשפטיות‪,‬‬
‫התקיימה פעילות ציבורית נמרצת‪ ,‬שכללה תערוכה‪ ,‬כתבות בעיתונות והפגנות‪ 22.‬פעילות זו הובילה‬
‫בסופו של דבר להחלטתה של הוועדה המחוזית ב־‪ 20‬באוקטובר ‪ 1991‬לאשר את המיזם בהיקף‬

  ‫מצומצם יחסית (בניין אחד‪ ,‬לא מגדל)‪ ,‬תוך 'הקפדה מרבית על שימור אופי המושבה הגרמנית'‪23.‬‬
‫התהליך גרם גם לשינוי במדיניות התכנון של עיריית חיפה‪ ,‬שבראשית הדרך דווקא תמכה‬
‫במיזם‪ ,‬אך עקב השתלשלות העניינים החלה לתמוך בשימור מתחם המושבה לצורכי תיירות‬
‫ופנאי‪ 24.‬העירייה שכרה את שירותיו של האדריכל דגן מושלי‪ ,‬והוא וקשטן ערכו בשנת ‪1992‬‬
‫סקר ומיפוי טיפולוגי של בתי המושבה‪ 25.‬בעקבות הסקר הוצאו הנחיות כלליות לשימור הבתים‪.‬‬

              ‫‪ 1	 7‬א' קשטן‪' ,‬המושבה הגרמנית בחיפה‪ :‬סקר לקראת שיקום'‪ ,‬תכנון סביבתי‪( 53–52 ,‬תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪.78–77‬‬
                                                                                ‫‪ 1	 8‬ריאיון עם בן־ארצי (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)15‬‬

    ‫‪ 1	 9‬ת' טוכלר ונ' נאמן־מזרחי‪' ,‬המאבקים הציבוריים‪ ,‬העלאת המודעות ודרכי פעולה'‪ ,‬אתרים‪( 4 ,‬תשע"ה)‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬
                           ‫‪ 2	 0‬מגדלי גנים על הגגות האדומים‪ :‬המאבק לשימור המושבה הגרמנית בחיפה‪ ,‬חיפה תשנ"ב‪.‬‬
                          ‫‪ 2	 1‬ד' קצין‪' ,‬המושבה הגרמנית‪ :‬פרק בתולדותיה של חיפה'‪ ,‬סלעית‪ ,‬ט‪( 2 ,‬תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪.27–26‬‬
                                                                               ‫‪ 	22‬טוכלר ונאמן־מזרחי (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)19‬‬
                                              ‫‪ 	23‬החלטת הועדה המחוזית‪ ,‬בתוך‪ :‬מגדלי גנים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)20‬עמ' ‪.16‬‬

‫‪ 2	 4‬שימור המושבה יחד עם הגנים הבהאים יוצרים ציר נוף ייחודי לחיפה ובעל משמעות עולמית‪ ,‬שכן אונסק"ו הכריזה‬
                                                             ‫בשנת ‪ 2008‬על הגנים הבהאים כעל אתר מורשת עולמי‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 2	 5‬קשטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)17‬עמ' ‪.93–77‬‬

                  ‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪26-1‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15