Page 7 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל
P. 7

‫מושבה גרמנית בעיר ישראלית ‪ 7‬קתדרה‬

            ‫כתב על המושבה הגרמנית בחיפה כי 'תושביה השכילו לבססה כאם המושבות הגרמניות בארץ'‪9.‬‬
              ‫בשל כך היא גם הייתה מופת לחיקוי למושבות היהודיות שעתידות היו להיבנות בשנים הבאות‪10.‬‬

                                                                                               ‫שרונה‬
            ‫שרונה נבנתה באופן יחסי הרחק מיפו‪ ,‬העיר הסמוכה‪ .‬היא הייתה כפר חקלאי עצמאי‪ ,‬מהלך שעת הליכה‬
            ‫מהעיר‪ 11.‬שרונה הייתה הגדולה מבין מושבות הטמפלרים בארץ‪ ,‬מבחינת שטח היישוב והשטחים‬
            ‫החקלאיים שעליהם חלשה‪ ,‬ובשיאה היו בה כתשעים מבנים‪ .‬בעוד שהמושבה בחיפה הייתה שילוב‬
            ‫של יישוב חקלאי ופרוור של עיר מסחרית‪ ,‬נבנתה שרונה כיישוב כפרי חקלאי מרוחק מהעיר‪ .‬היא‬
            ‫הוקמה סמוך לדרך יפו–שכם (כיום דרך בגין)‪ ,‬על רכס הכורכר בגדה המערבית של נחל איילון‪ .‬שטחים‬
            ‫חקלאיים גדולים הקיפו את המושבה מכל כיווניה‪ ,‬והיא הייתה עורף חקלאי לעיר יפו‪ ,‬שהלכה וגדלה‬
            ‫בעת ההיא בקצב מסחרר‪ ,‬ו ִברבות השנים גם לתל אביב‪ ,‬שהתפתחה מצפון ליפו‪ .‬לדברי כרמל 'אין כל‬
            ‫ספק כי בשלהי המאה הי"ט היו בני שרונה החקלאים המשגשגים ביותר בארץ‪ .‬שגשוג זה בא לידי ביטוי‬
            ‫במראה החיצוני המטופח של המושבה שהייתה דוגמא לתכנון מעולה‪ ,‬לשכלולים טכניים ולנוי'‪12.‬‬
            ‫שרונה הייתה המושבה החקלאית המוצלחת ביותר של הטמפלרים‪ ,‬וכללה שלל ענפי ייצור חקלאי‪,‬‬
            ‫שהבולטים בהם היו היקב ופרדסי ההדרים‪ ,‬שמהם יוצאו 'תפוזי יפו' לרחבי אירופה‪ .‬מלבד בתי המגורים‬
            ‫הרגילים היו במושבה מבנים חקלאיים‪ ,‬כגון יקב ובית בד‪ ,‬ובמרכזה עמדו שני מבני ציבור‪ ,‬בית העם‬
            ‫הישן והחדש‪ .‬ציור משנת ‪ 1937‬מציג מושבה מטופחת‪ ,‬מתוכננת ומשגשגת‪ ,‬מוקפת שדות ופרדסים‬
            ‫מוריקים (איור השער)‪ .‬אני סבור שכמו בתמונתו של שומאכר מחיפה‪ ,‬שרונה מוצגת כאן כאידיליה ולא‬

              ‫באופן ריאלי‪ ,‬ומכל מקום העיר הגדולה תל אביב‪ ,‬שבשלב זה כבר הייתה באופק‪ ,‬אינה נראית בציור‪.‬‬

                                                                                            ‫ירושלים‬
            ‫המושבה בירושלים הייתה במרחק כ־‪ 20‬דקות הליכה מהעיר העתיקה‪ ,‬אבל בגלל הטופוגרפיה לא‬
            ‫היה ביניהן קשר עין‪ .‬גרעין המושבה היה במפגש רחוב עמק רפאים (‪ ,Rephaim‬שמה הלועזי של‬
            ‫המושבה) ודרך בית לחם‪ .‬שני רחובות אלה יוצרים תיחום שהולך ומתרחב ככל שיורדים דרומה‬
            ‫ומערבה מנקודת המפגש שלהם‪ ,‬וכך נוצרה צורת משולש הנראית בתצלום אוויר ממלחמת העולם‬

                                                                                            ‫הראשונה (איור ‪.)3‬‬
            ‫הרחוב המרכזי נבנה לאורך דרך ראשית בציר דרומי־מערבי‪ ,‬ולימים נקרא רחוב עמק רפאים;‬
            ‫דרך זו הובילה מקו פרשת המים הארצי לכיוון הכפר בית צפאפא‪ ,‬שאת אדמותיו רכשו הטמפלרים‪.‬‬
            ‫הבית הראשון נבנה בשנת ‪ ,1873‬ושורת הבתים לאורך רחוב עמק רפאים נבנתה בשנים הבאות‪.‬‬
            ‫דוד קרויאנקר הגדיר את המושבה כפר רחוב (‪ )Strassendorf‬גרמני טיפוסי‪ ,‬אך בן־ארצי תיקן‬

                                                                                                      ‫‪ 	9‬כרמל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.42‬‬
               ‫‪ 	10‬י' בן־ארצי‪' ,‬המערך הפיזי של מושבות הטמפלרים ומקומו בנוף ארץ ישראל (‪ ,')1914–1869‬י' כץ‪ ,‬י' בן־אריה וי' קניאל‬

                                ‫(עורכים)‪ ,‬מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית־יישובית של ארץ ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.94–92‬‬
                                                                                                      ‫‪ 	11‬כרמל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.31‬‬
                                                                                                                         ‫‪ 	12‬שם‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12