Page 13 - מושבה גרמנית בעיר ישראלית / עידו גרפינקל

‫מושבה גרמנית בעיר ישראלית ‪ 13‬קתדרה‬

‫במפעל הציוני‪ ,‬בניגוד לשמות מושבות אחרות‪ ,‬כמו ולדהיים או וילהלמה‪ .‬צעד זה משקף‬
‫בבירור את הגישה הישראלית למושבות הגרמניות — ניסיון להדחיק ולשכוח‪ .‬כך נשארה שרונה‪,‬‬
‫בשמה החדש הקריה‪ ,‬שטח צבאי סגור ומנותק מהעיר שהתפתחה סביבו בקצב מסחרר‪ .‬באופן‬
‫פרדוקסלי דווקא אכלוס המבנים על ידי גורמי ביטחון וממשל מייד לאחר הפינוי הבריטי תרם‬

‫להשתמרותם‪.‬‬
‫בשנות השבעים הוכנה תוכנית לפיתוח החלק הדרומי של הקריה שהציעה למחוק לחלוטין את‬
‫בתי המושבה הטמפלרית ולבנות במקומם מרכז עסקים חדשני‪ .‬תמר טוכלר‪ ,‬מנהלת מחוז תל אביב‬
‫ב'מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל'‪ ,‬הסבירה כי 'בשל מיקומה האסטרטגי על ציר איילון מחד‪,‬‬
‫ועל ציר פתח תקווה מנגד (הוא ציר יפו־שכם־דמשק ההיסטורי) הוחלט להקים שם בשנות השבעים‬
‫מרכז עסקים עירוני‪ ,‬אך רק על החלק הדרומי של הקריה‪ ,‬כי הצפון נשאר בסיס צבאי (עד היום)‪ .‬זוהי‬

‫תוכנית דרום הקריה‪ ,‬תוכנית בסגנון ברוטליסטי [כך!]'‪39.‬‬
‫אמנון בר־אור‪ ,‬אדריכל השימור של שרונה‪ ,‬טען‪:‬‬

‫עיריית תל אביב לא ראתה את שרונה‪ .‬בשנות השבעים היא רק ראתה את המלחמה עם עיריית רמת גן‪,‬‬
‫בעקבות בניין מתחם הבורסה‪ ,‬על שטחי מסחר‪ .‬היה רצון לבנות מרכז עסקים אלטרנטיווי‪ ,‬בצד המערבי של‬
‫נתיבי איילון‪ ,‬כדי לא לאבד את הבכורה הכלכלית לרמת גן‪ .‬נכון שזה הורס‪ ,‬וזה חבל‪ ,‬אבל העיקר היה ריצת‬
‫אמוק של פיתוח לפי התב"ע [תוכנית בניין עיר]‪ ,‬מקסימום כלכלה‪ .‬האינטרס הכלכלי גובר על כל אינטרס‬
‫אחר‪ ,‬בוודאי אינטרס תרבותי‪ .‬ברוך יוסקוביץ'‪ ,‬מהנדס העיר דאז‪ ,‬איים בפיטורים על כל מי שעבד בעירייה‬

‫והתנגד לתוכנית הבניה המסיווית‪40.‬‬

‫אם כן מדיניות התכנון של עיריית תל אביב הונעה רק משיקולי צמיחה ותחרות כלכלית‪.‬‬
‫ירון כ"ץ‪ ,‬בנו של האדריכל המנוח קלמן כ"ץ‪ ,‬סיפר כי 'משרד האדריכלים מזור־כ"ץ זכה במכרז‬
‫על תכנון פרויקט "דרום הקריה" [איור ‪ .]6‬התוכנית הראשונית אופיינה בבינוי אינטנסיווי של מגדלים‬
‫סביב פארק עירוני פתוח באוריינטציה להולכי רגל‪ .‬התנועה המוטורית אמורה הייתה להיות תת־‬
‫קרקעית‪ .‬החלופה הייתה טובה ולכן נבחרה‪ .‬באותם הימים לא היה שום דיבור על שימור‪ ,‬ולכן‬

‫התוכנית לא התייחסה לכך כלל'‪41.‬‬
‫התוכניות למחיקת המושבה עוררו מאבק ציבורי של החברה האזרחית להצלת שרונה‪' .‬בהתערבות‬
‫"המועצה לארץ ישראל יפה" וגורמי שימור של עיריית תל אביב בראשותה של האדריכלית ניצה‬
‫סמוק־מצגר הוחלט על שימור ‪ 11‬מבנים כחלק מהתוכנית'‪ 42.‬בשנת ‪ 1987‬הגישו האדריכלים קלמן‬
‫וירון כ"ץ את תוכניתם לוועדת התכנון המקומית‪ ,‬וזו קיבלה תוקף ונקראה תוכנית ת"א ‪ .2270‬על‬
‫פי התוכנית אמור היה להיבנות מתחם ראוותני חדש‪ ,‬ולשם כך עתידים היו להיהרס מרבית הבתים‬
‫הטמפלריים במתחם דרום הקריה‪ ,‬ולאורך רחוב רב אלוף דוד אלעזר תוכנן להשאיר רצועה קטנה של‬

‫אחד עשר בתים כמבני ציבור למסחר‪.‬‬

‫‪ 39‬ריאיון עם תמר טוכלר‪ 26 ,‬באוגוסט ‪.2015‬‬
‫‪ 40‬ריאיון עם אמנון בר־אור‪ 11 ,‬בינואר ‪.2016‬‬

‫‪ 4 1‬ריאיון עם ירון כ"ץ‪ 16 ,‬בפברואר ‪.2016‬‬
‫‪ 4 2‬ת' טוכלר וא' פלינט‪' ,‬איך ניצלה המושבה שרונה'‪ ,‬י' אמיר (עורך)‪ ,‬שרונה‪ :‬המדריך‪ ,‬תל אביב תשע"ד‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬