Page 23 - ETMOL_115
P. 23
בתיאטרון היהודי בו הופיעה בתפקי
דים ראשיים.
היא הפכה ל״פרימדונה״ של
התיאטרון והתואר ״פרוילאיין פרא־
גר״ -העלמה פראגר -הפך לשם דבר
בלבוב .בין היתר גילמה את דמותה
של אלכסנדרה במחזה ״הורדום״ של
הרב יהודה לייב לנדא ,מאבות
התיאטרון העברי בגליציה ולימים
רבה הראשי של יהדות דרום אפריקה.
שמה של הזמרת הצעירה הגיע
לארצות-הברית מפי המהגרים היהו
דים מגליציה שהתיישבו באיסט-סייד,
שכונת המגורים היהודית בניו-יורק,
ובשנת 1895הוזמנה רגינה פראגר
ל״תיאטרון וינדזור״ בניו-יורק,
והופיעה באופרטות של אברהם
גולדפאדן ״בר כוכבא״ ,״שולמית״
ו״עקדת יצחק״ .המונים גדשו את
התיאטרון כדי לשמוע ולראות אותה.
אחרי הפוגרום בקישינוב ב1903-
חיבר מנהל ״תיאטרון וינדזור״ ,משה
הורוביץ ,מחזה על הפרעות ,ורגינה
פראגר שותפה במחזה במחרוזת
שירים של שמעון פרוג .חלק מהכנסות
ההצגה הוקדש למען ניפגעי הפוגרום.
שני מחנות
פראגר שהתקרבה לשנתה הששים ,אך רגינה פראגר באותו זמן הגיעה לניו-יורק הזמרת
מפעם לפעם נהגה להופיע על במות ברטה קאליש ,ובין שתי הפרימדונות
שונות עד שפרשה לחלוטין מעולם קפיצה בלבד לתיאטרון הכללי ,אך נוצרה תחרות סמויה ,וכראוי לאופרה,
המשחק .מאלי פיקאן התפרסמה מאוד רגינה פראגר סירבה לכל ההצעות קמו שני מחנות -״מחנה פראגר״
ברבות הימים ,ואף עברה לתיאטרון להשתלב בתיאטרון הכללי בניו-יורק.
תמיד נשארה ״העלמה הצנועה ו״מחנה קאליש״ ,שהתגרו זה בזה.
הניו-יורקי הכללי. התיאטרון היהודי הציג גם בלילות
רגינה פראגר נישאה להארי וייסב- מלבוב״ ,כתב רומשינסקי. שבת ,אבל רגינה פראגר דאגה ,כי לא
רג ,מנהל אחד מתיאטרוני היידיש היא קיבלה תפקידים ראשיים במח תיאלץ להדליק אש על הבמה .סיפרו
בארצות-הברית .בנם משה-מארי זותיו של רומשינסקי ,ובמיוחד כי לעתים היתה ההצגה מתעכבת ,שכן
וייסברג היה קשור גם הוא לתיאטרון התפרסמה בהופעתה באופרטה ״די רגינה עדיין שהתה בבית-הכנסת ולא
חזנטע״ )החזנית( שהפכה ללהיט סיימה את תפילת ליל שבת .אמרו
היידיש בארצות-הברית. שתמיד לפני שעלתה לבמה ,היתה
רגינה פראגר נפטרה בשנת 1949 בתיאטרון היהודי של ניו-יורק. לוחשת תפילה :״בורא עולם אל נא
בהיותה בת .75כמה מתקליטיה ,בהם בעונת 1920עברה רגינה לתיאטרו-
היא שרה משירי תיאטרוני היידיש, נו של קעסלער ,ושם הופיעה בין היתר תביישיני״.
הופיעו מחדש בארצות-הברית ,אך במחזה של הסופר גרשום באדער, קול הסופרן שלה הלך והתעצם,
איכותם הטכנית של התקליטים, ״דעם רבינס ניגון״ )ניגונו של הרבי(. ושמה התפרסם בין חובבי התיאטרון
שהופקו מתקליטים שהוקלטו לפני מספרים כי מחברי מחזות התאימו את
כתשעים שנה ,אינה מן המשובחות יצירותיהם לפי כישוריה של רגינה, היהודי בניו-יורק.
ביותר ,ואין ללמוד מהם על סגולותיה שכן לכל הצגה שהיא השתתפה בה, עד שנת 1917לא התקשרה ללהקה
הקוליות של הזמרת הנחשבת כאחת קבועה ,והופיעה עם להקות שונות
היתה מובטחת הצלחה רבה. שהעלו מחזות יהודיים .יוסף
מאמהות התיאטרון היהודי. עם הופעתה של שחקנית חדשה על רומשינסקי ,המלחין הידוע ,יזם קשר
הבמה היהודית בניו-יורק -מאלי בינה ובין האמרגן בורים טומאשובס-
פיקאן ,הועם במקצת זוהרה של רגינה קי ,ורגינה פראגר הצטרפה לתיאטרון
^ ה ם .יוסף רומשינסקי סיפר כי
רגינה פראגר שמרה על אורח חייה,
לא התערבה בחיי השחקנים מחוץ
לתיאטרון והיא כונתה ״די רעביצין
אוף דער בינע״ -הרבנית של הבמה.
רומשינסקי מציין ,כי היו שחקנים
רבים שראו בתיאטרון היהודי קרש
23
