Page 22 - ETMOL_115

‫הרבנית של האופרה‬ ‫לדעתו‪ ,‬״הפועלים היהודים בעלי‬
‫האידיאולוגיה השמאלנית״ אינם אנשי‬
‫ונינה פו אגו כבשה את לבבות יהודי ניו־יווק בואשית המאה‬ ‫עבודה של ממש‪ .‬חלקם אינם מסוגלים‬
‫וחלקם אינם רוצים להסתגל לחיי‬
‫מאת עקיבא צימרמן‬ ‫עבודה אמיתית״‪ .‬ליבונטין התבטא‬
‫בלעג נגד הוויכוחים האידיאולוגיים‬
‫זוכרים כיום את שמה של השחקנית‬ ‫בשנת ‪ 1890‬נפל דבר בעיר לבוב‪.‬‬ ‫של הפועלים‪ ,‬אותם פירש כתחליף‬
‫שנולדה בלבוב בשנת ‪ 1874‬ונפטרה‬ ‫חזן בית‪-‬הכנסת העירוני ברוך שור‬ ‫לעשייה‪ ,‬והטיל ספק במניע‬
‫בשנת ‪ 1949‬בניו‪-‬יורק‪ .‬היא היתה‬ ‫עזב את מקום כהונתו לאחר שלושים‬ ‫האידיאליסטי־רעיוני של מרבית‬
‫אחת השחקניות הראשונות בתיאטרון‬ ‫שנות תפילה לפני העמוד‪ ,‬ועבר לניו‪-‬‬ ‫הפועלים‪ ,‬כשהוא טוען כי רובם הגיעו‬
‫היידי שקולן הוקלט‪ .‬רגינה נולדה‬ ‫יורק‪ .‬יהודי לבוב לא השלימו עם‬ ‫לארץ בכורח הנסיבות ולא האידיאל‬
‫למשפחה חסידית ושמרה על המסורת‬ ‫עזיבתו של החזן‪ ,‬שנהנו מאוד מזמרתו‬ ‫הוא שהביא אותם‪ .‬את מנהיגי הפוע­‬
‫גם כששיחקה בתיאטרון‪ .‬אמה נפגעה‬ ‫ובמשך שבע שנים ניהלו משא‪-‬ומתן‬ ‫לים תיאר ליבונטין כ״צבועים״ מפני‬
‫בשריפה שפרצה בעיר ומתה‪ .‬רגינה‬ ‫עם החזן שבניו‪-‬יורק‪ ,‬עד שעלה בידם‬ ‫שגינו את ״האפוטרופסות״ של הנדיב‬
‫הילדה נמסרה למשפחה אומנת‪.‬‬ ‫ו״חובבי‪-‬ציון״ בשנות העלייה הרא­‬
‫קרוביה גילו כי היא ניחנה בקול ערב‪,‬‬ ‫להשיבו לעירם‪.‬‬ ‫שונה‪ ,‬אך דרשו מההסתדרות הציונית‬
‫רשמו אותה לשיעורי זמרה‪ ,‬והיא‬ ‫מדוע עזב החזן את מקום כהונתו?‬ ‫אמצעים לקיומם על חשבון הקופה‬
‫החלה לשיר במקהלה בתיאטרון פולני‪.‬‬ ‫מעשה שהיה כך היה‪ .‬ברוך שור‪,‬‬
‫אביה יעקב פראגר העבירה לתיאטרון‬ ‫מגדולי החזנים בתקופתו‪ ,‬ואשר עד‬ ‫הלאומית‪.‬‬
‫היהודי שפעל בעיר בהנהלתו של‬ ‫היום יצירותיו הנן מאבני החן של‬
‫אדולף גימפל‪ .‬נדבנים יהודים הציעו‬ ‫התפילה היהודית‪ ,‬התעניין גם במוסי­‬ ‫סניף אפ״ק בביירות‪1906 ,‬‬
‫לממן את לימודיה‪ ,‬ולאפשר לה ללמוד‬ ‫קה כללית‪ ,‬ולמרות שהיה דתי מאוד‬
‫זמרה אופראית‪ .‬אברהם גולדפאדן‬ ‫ואפילו חיבר פירוש לתורה בשם‬ ‫על טענותיו של ליבונטין שפורסמו‬
‫שביקר בלבוב‪ ,‬אמר לה‪ ,‬כי כזמרת‬ ‫״בכור שור״ ופירוש לקוהלת בשם‬ ‫בעיקר בספרו ״לארץ אבותינו״‪ ,‬השי­‬
‫אופרה יהיה עליה לענוד צלב בהופ­‬ ‫״יתרון לחכמה״ ‪ -‬כתב גם אופרטה‬ ‫בו מנהיגי התנועה הציונית ובתוכם גם‬
‫עות רבות ולהצטלב‪ .‬רגינה שומרת‬ ‫ביידיש בשם ״שמשון הגיבור״‪ .‬בהצ­‬ ‫שלא מתנועות הפועלים‪ ,‬כמו וייצמן‬
‫המסורת ויתרה על תוכניתה ללמוד‬ ‫גת הבכורה של האופרטה בתיאטרון‬ ‫ורופין‪ ,‬ושאלו מי ידאג לאותם תחומים‬
‫זמרה אופראית‪ ,‬והמשיכה להופיע‬ ‫המפורסם של גימפל בלבוב‪ ,‬נכח גם‬ ‫שספק אם בעלי״ההון והיזמים‪ ,‬המונ­‬
‫החזן המלחין‪ .‬בתפקיד הפרימדונה‬ ‫עים על‪-‬ידי שיקולים של רווח‪ ,‬יהיו‬
‫תוכניה של ההצגה ״הורדוס״‬ ‫ביצירה‪ ,‬תפקידה של דלילה‪ ,‬שיחקה‬ ‫מוכנים לעסוק בהם‪ ,‬כמו התיישבות‬
‫ב ה ש ת ת פו ת פראגר‪1891 ,‬‬ ‫זמרת צעירה‪ ,‬בת שבע‪-‬עשרה בלבד‪,‬‬ ‫באזורים שוממים‪ ,‬כפי שהיה עמק‬
‫בשם רגינה פראגר‪ .‬אחרי ההצגה‬ ‫יזרעאל באותם ימים וחלק גדול‬
‫‪ DES‬ס ‪E R‬‬ ‫נקרא החזן המלחין לעלות לבמה והוא‬ ‫מהאדמות שרכשו היהודים‪ .‬הם ציינו‬
‫ניצב לצידה של רגינה פראגר ולחץ‬ ‫גם כי ההון הפרטי הולך למקום כדאי‬
‫‪ S S E‬ס ‪D E R C'. H‬‬ ‫ואילו בארץ‪-‬ישראל יש ליצור את הכל‬
‫את ידה‪ ,‬לקול תשואות הקהל‪.‬‬ ‫מן ההתחלה‪ ,‬ומעט הון יפנה אליה‪.‬‬
‫‪.Drama in 5 Acten von Juda L. LANDAU‬‬ ‫מצבם של היהודים בעולם הולך ורע‪,‬‬
‫‪.Musik von A. Peter‬‬ ‫בת למשפחה חסידית‬ ‫יש למהר ולקלוט אותם‪ ,‬ואי‪-‬אפשר‬
‫לחכות לשעה שההון הפרטי יפנה‬
‫‪Feraonen‬‬
‫לארץ‪.‬‬
‫הדבר נודע לרב העיר יצחק אטינ‪-‬‬ ‫הם גם שאלו אם אפשר לבסס את‬
‫גר‪ ,‬אשר פסק כי כ״עונש״ על לחיצת‬ ‫המפעל הציוני על היצרן הזעיר כהולך‬
‫ידה של אשה‪ ,‬יושעה החזן מתפקידו‬ ‫בראש המחנה ולא על החלוץ והאיכר‬
‫לחודש ימים‪ .‬החזן בן ה‪ 67-‬נעלב‪ ,‬עזב‬
‫את מקום כהונתו ונסע לניו‪-‬יורק‪ .‬שם‬ ‫והפועל‪.‬‬
‫נתקבל בכבוד גדול בבית‪-‬הכנסת‬ ‫דעתו של ליבונטין לא התקבלה‪.‬‬
‫״אנשי דוקלא״ וכאמור‪ ,‬רק לאחר‬ ‫ארץ‪-‬ישראל נבנתה בהנהגתה של‬
‫מאמצים רבים עלה בידי אנשי לבוב‬ ‫תנועת הפועלים‪ .‬ליבונטין נפטר בשנת‬
‫להחזירו‪ ,‬והוא כיהן בלבוב עד יום‬ ‫‪ ,1940‬איש ריב ומדון‪ ,‬אבל אחד מבוני‬

‫מותו באחרון של פסח תרס״ד )‪.(1904‬‬ ‫ארץ‪-‬ישראל החדשה‪.‬‬
‫מי היתה רגינה פראגר‪ ,‬שבעטייה‬
‫נטש ברוך שור את כהונתו? רק מעטים‬

‫‪22‬‬