Page 17 - ETMOL_115
P. 17
זה
יהיה
קרב
אחרון
נסוף המאה הקודמת נוסדו תנועות
הפועליס היהודיות שנאבקו לתיקון
העולס ועל ייחודם
מאת משה מישקינסקי
התעוררות התנועה ,היו מוהילוב, - 1897נוסדה גם התנועה הציונית(. ההיסטוריה הרצופה של הסוציאלי
ויטבסק והומל .במוהילוב פעלו גם וילנה נשארה מרכז התנועה שפעלה זם היהודי ותנועת הפועלים היהודית
חברות בעלי-מלאכה בשנות ה 70-של במחתרת עוד שנים לא מעטות לאחר החלה בשנת ,1876עם ייסוד ״אגדת
המאה שעברה ואף לפני כן .במוהילוב מכן עד שתפסה ורשה את מקומה, ה^ציאליסתים העברים בלונדון״,
היו גם חוגי מהפכנים יהודים שגדלו והחזיקה בו בכל תקופת הרפובליקה ביוזמתו ובראשותו של אהרון שמואל
בתוך עולם האדיקות הדתית ופרשו הפולנית השנייה ,בין שתי מלחמות ליברמן ) ,(1880-1843״חלוץ הסוציא
ממנו .היו מהם שפנו לתנועה המהפכ ליזם היהודי׳ .ליברמן השתתף ,בעודו
נית הרוסית ,והיו שהתגלגלו ממשכי- העולם. ברוסיה ,בחוגים סוציאליסטיים מהפכ
לות למהפכנות יהודית .הבולט בהם תאומה לווילנה היתה העיר מינסק ניים יהודיים ,שקמו בווילנה עוד
היה אליעזר צוקרמן ,הראוי להיחשב שבביילורוסיה ,שגם בה התקיימו חוגי במחצית הראשונה של שנות ה 70-של
כשני לליברמן בין מבשרי הסוציאליזם מהפכנים יהודים בשנות ה 70-וה80- המאה הקודמת .גרעיני החוגים האלה
היהודי .ליברמן וצוקרמן לא היו רק של המאה שעברה .מינסק היתה שנייה צמחו מקרב תלמידי הסמינר לרבנים
״סוציאליסטים ממוצא יהודי״ ,אלא לווילנה במעמדה באותה תקופה .בה לשעבר ,אשר בהוראת השלטון הפך
״סוציאליסטים יהודים״ ,אשר שילבו גם נתכנסה בשנת ,1898בעזרת לסמינר למורים .מסמינר זה יצאו גם
במודע את ענייני היהודים במסכת ה״בונד״ ,ועידת היסוד של ״מפלגת מהפכנים יהודים שכמה מהם עתידים
הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של היו לפעול יחד עם ליברמן או לסייע
האמונות שלהם ובפעילותם. רוסיה״ ,שה״בונד״ היווה חלק ממנה. בידו .פעילים מהפכניים יצאו גם
בצד הקהילות היהודיות הוותיקות אך מינסק נבדלה מווילנה ,בין השאר, מבית-הספר למלאכה בעיר ומהישיבות
נודע תפקיד מיוחד לערים החדשות־ בכך שבה פעלו זרמים רעיוניים רבים. בווילנה וביישובים אחרים הסמוכים
יחסית ,ביאליסטוק ,לודז׳ ואודסה. לא במקרה ,צמחו במינסק מסוף שנת
ערים אלה ,על תושביהן היהודיים ה 90-האידיאולוגיה והאירגון של לה.
צמחו במהירות במאה ה 19-כתוצאה הזרם הפועלי בציונות -פועלי-ציון אופיה של וילנה ,אשר שימשה גם
מההגירה הפנימית ותהליכי העיור הראשונים )״פועלי-ציון המינסקאים״( מרכז ראשי לתנועת ההשכלה ,קבע
והתיעוש .תפקידן בתנועת הפועלים ובה החל להופיע גם הבטאון הציוני את מקום הבכורה שלה בתולדות
היהודית הגיע לשיאו במהפכה הרוסית הפועלי הראשון ביידיש ״ארבעטער תנועת הפועלים היהודית ,אם כי היא
הראשונה בשנים .1906-1905לאחר ציוניסט״ .מינסק גם שימשה מרכזה לא נודעה דווקא כמרכז תעשייתי.
מהפכה זו והשינויים במצב הממלכה של ״מפלגת הפועלים היהודית הבלתי מסוף שנות ה 80-ועד ,1897נמשך בה
הצארית מילאה דווקא הבירה סט- תלויה״ שדגלה במאבק כלכלי של קו כמעט רצוף של התפתחות חוגי
פטרסבורג תפקיד מיוחד .מאחר שהי- הפועלים והתנגדה למאבק הפוליטי, פועלים ואינטליגנציה .היתה זו תקופת
תה מחוץ ל״תחום המושב״ .לא היו בה ופעלה למעשה באורח חוקי ובחסות העיצוב של התנועה עד לייסודה
אירגוני פועלים יהודים ,אך היא שימ המשטרה החשאית בין השנים הרשמי של ״הברית הכללית של
שה מרכז לפעילות הספרותית- הפועלים היהודים ברוסיה ובפולין״
. 1903-1901 )״בונד״( ,בוועידה חשאית שנערכה
תרבותית של ה״בונד״. בווילנה באותה השנה) .בשנה זו -
תפקידן הייחודי של ערים מסויימות ערים אחרות ובהן קהילות יהודיות
ותיקות ,אשר הטביעו חותמן על
17