Page 15 - ETMOL_115
P. 15
היחידה היהודית הלוחמת -זה באנג הפעולה בין השניים .טרומפלדור הגיע במצרים אינו מוכן להקים יחידה
ליה וזה ברוסיה. ללונדון באוקטובר ,1916לאחר שחרף צבאית במטרה ללחום לכיבוש ארץ״
מאמציו לא עלה בידו למנוע את פירוק ישראל ,אלא יחידת־עזר יהודית
בלונדון נוסד הגדוד היהודי הראשון גדוד-נהגי-הפרדות אחרי פינוי צבאות למערכה הצפויה בחצי האי גליפולי
הודות למאמציו של ז׳בוטינסקי ששי ההסכמה מגליפולי .גם עכשיו לא שבתורכיה ,הפסיק ז׳בוטינסקי את
רת בו כסגן-משנה עד לפירוקו לאחר היתה תמימות דעים מלאה בינו ובין פעילותו ואילו טרומפלדור לא נרתע
שעוד הספיק ללחום זמן קצר בעבר- ז׳בוטינסקי בקשר לגדוד יהודי זה. ואמר שכל סוג של שירות צבאי בכל
הירדן .פעילותו של טרומפלדור טרומפלדור ,שנכח באסיפות הגיוס מערכה שהיא עוזר לנצחון במלחמה.
ברוסיה מתבהרת עכשיו יותר ,הודות שכינס ז׳בוטינסקי ,הגיע למסקנה ״עלינו להקים גדוד לכל החזיתות ,כי
לתעודות שהובאו משם לארץ לא שהאסיפות מבזות ,מאחר שאיש אינו העיקר הוא למען מה להילחם ולא
מכבר .תוכניתו של טרומפלדור להקים מתרשם מדברי ז׳בוטינסקי ואיש איננו היכן״ כתב ,ופעל להקמת ״גדוד נהגי
ברוסיה גדוד בחסות ממשלת קרנסקי, מתגייס .״הם אינם רוצים להילחם״, הפרדות של ציון״ ששימש את צבאות
שובשה בשל מהפכת אוקטובר הקומו כתב ,״הם מוצאים שבלונדון נוח יותר בעלות״הברית בפלישה לחצי האי
ניסטית .לאחר זמן התירו אמנם מאשר בחזית״ וסיכם :״אין דבר .היה בגליפולי ,מאפריל 1915ועד לדצמבר
הבולשביקים הקמת יחידה צבאית אותה שנה ,רוב הזמן -כסגן מפקד
יהודית בשם ״הגדוד היהודי המקו גם גרוע מזה .נחכה״. הגדוד ומיעוטו ,לקראת פינוי שדה־
בץ״ ,אולם ההיתר בוטל ארבעה ואמנם ב 1917-פעלו שוב ז׳בוטינס- הקרב שם ,כמפקד .טרומפלדור הוכיח
חודשים לאחר שניתן .בין המסמכים קי וטרומפלדור במשותף ופנו לממש אומץ־לב רב בפעילותו ,ובא בריב עם
שהגיעו עכשיו לארץ ,נמצא מצע לת בריטניה בדבר הקמתו של הגדוד, חייליו מצד אחד ועם המפקדה הברי
הגדוד )אולי טיוטה של מצע( וממנו וכאשר היה ברור שהסיכוי להשיג את
אנו למדים ,כי יחידה צבאית זו שימ המטרה קרוב ,שכן ,החזית בארץ- טית מצד שני.
שה כחיל-מצב יהודי בפיקוד יהודי ישראל נפתחה ,התגייס ז׳בוטינסקי
ומטרתה היתה להגן על יהודים מפני לגדוד כטוראי ואילו טרומפלדור נסע עקשן קדוש
פרעות .היא לא היתה אמורה להתערב
בשום פעילות פוליטית .נראה לרוסיה! לימים הודה ז׳בוטינסקי ,כי טעה
שטרומפלדור ויתר על תוכניותיו אכן ,היו קשיים בקבלתו לצבא כאשר הסתלק מן התוכנית ,כיוון
הגדולות והסתפק ,בלית ברירה ,במעט הבריטי הסדיר ,כי כנכה יכול היה שגדוד־נהגי-הפרדות שלחם בפיקודו
לשרת רק כקצין וקצינות לא ניתנה של טרומפלדור בגליפולי ,הכשיר את
שניתן להשיג. באנגליה לאזרחי ארצות זרות ,קצינו- הקרקע להקמתו של גדוד יהודי באנג
המשטר בגדוד היה דמוקרטי, תו של טרומפלדור בגדוד נהגי הפר ליה שלמענו פעל ז׳בוטינסקי בשנת
למרות היותו יחידה צבאית .המפקד דות )סרן( היתה מינוי של כבוד והיחי ,1917וכך הכינוי ״עקשן קדוש״
וצוות הפיקוד נבחרו על-ידי החיילים: דה לא נימנתה עם הצבא הסדיר .ובכל שהעניק ז׳בוטינסקי לטרומפלדור
כל אנשי היחידה ,כולל המפקד ,נשפטו זאת ,המעיין במכתביו יווכח לדעת התאים גם לז׳בוטינסקי עצמו .רוטנב-
לפני אותו בית-דין .לגדוד היה גם ועד שהוא הלך לרוסיה לאו דווקא מחמת רג ,שהיה ,כאמור ,השותף השלישי
נבחר שבין עיסוקיו -קבלת דו״ח על המעצורים באנגליה אלא בגלל הסיכוי לרעיון הגדוד ,אכן הכתיר את דבו-
מקרים חריגים של הרחקת חיילים מן שלדעתו נתגלה ברוסיה ,ובעיקר בזו טינסקי בתואר דומה :״יושב ראש
היחידה .במצע הגדוד היה גם סעיף שלאחר מהפכת פברואר ,1917להקים
מיוחד ,יהודי ,שקבע כי בשבתות שם גדודים יהודים .התשובה על אגודת קשי העורף ביהודים״.
ובחגים אין מקיימים אימונים .נטייתו בקשתו להתקבל לצבא הבריטי בוש לא רק עקשנות ,אלא גם אופטימיות
של טרומפלדור להתנזרות ,עולה שה לבוא ,ועדיין הוא כותב באחת ללא תקנה אפיינה את דבוטינסקי ואת
מאחת התקנות שאסרה על עישון מאגרותיו ,כי רק אם יקבל תשובה טרומפלדור ,שהטיפו ללחימת יהודים
שלילית יסע לרוסיה ,משום ש״כנראה בארץ-ישראל בתחילת ,1915כאשר
ומשחקי קלפים בתחומי הגדוד. דבקתי בה ,בארץ-ישראל ]שאליה היה עדיין לא נראתה באופק חזית כזאת.
הקומוניסטים עמדו אז בתחילת מגיע עם הצבא הבריטי[ יותר מאשר אחרי המפלה של אנגליה בגליפולי
שלטונם ועדיין אפשר היה לשגות ברוסיה ,אם כי אני אוהב את זו האח בסוף ,1915גדלה הסתייגותה מלחימה
באשליה שיהיה זה משטר סובלני, רונה באהבה גדולה מאד״ .אבל באותו חלק תבל ,אבל דבוטינסקי
אבל לא לאורך ימים .כאמור ,כעבור משהשתהה המענה )ובעצם לא ידוע המשיך בפעילות להקמת גדוד יהודי
ארבעה חודשים פוזר הגדוד ובוטלו גם אם בכלל נשלח( ,הוא כותב ביומנו
התארגנויות יהודיות להגנה ברחבי ש״אין זה העיקר .גם לו היתה תשובה שישתתף בחזית בארץ-ישראל.
הייתי בכל זאת נוסע לרוסיה ,הואיל הוא הגיע ללונדון בקיץ ,1915
רוסיה. ואני מאמין שברוסיה אפשר לעשות והמשיך בהטפתו למען הגדוד ,וספג
כעבור ארבע שנים ביקש ז׳בוטינס- למען הרעיון הארצישראלי בכלל עלבונות ובזיונות באסיפות תעמולה
קי להקים באוקראינה יחידה צבאית ולמען הציונות הלוחמת בפרט״ .הוא שכינס בוייטצ׳פל ,בקרב המהגרים
דומה לגדודו של טרומפלדור ,בהסכם חלם להקים ברוסיה חטיבה יהודית היהודים הרוסים שהתגוררו שם ,אשר
עם מקסים סלאווינסקי ,מיודעו מכבר לוחמת בת אלפי חיילים ,שתישלח לא היה דבר רחוק מליבם מהתגייסות
וליברל לשעבר ,ששימש כשגריר לאיזור מלחמה שממנה תוכל להגיע לצבא ,מסורת ארוכה עוד מימי שבתם
ממשלת אוקראינה בראשות פטלורה ברוסיה .ז׳בוטינסקי אפילו ויתר
הנודע לשמצה ,שחייליו ערכו פוגרו לארץ ישראל. )זמנית( על עקרונו בדבר יחידה
מים ביהודים .ממשלה זו שאפה לכבוש יהודית לוחמת בארץ-ישראל וכיוון את
מחדש את ארצה מידי הקומוניסטים הגדוד באנגליה תעמולתו באסיפות אלה להתגייסות
וז׳בוטינסקי הציע את תוכניתו ,כדי להגנת אנגליה כצעד ראשון לייסודו
למנוע הישנותן של הפרעות שהשתול עתה נפרדו השניים ,כשכל אחד
לו באוקראינה .כמעט כל העולם הציו מהם חותר בנבדל להגשמת רעיון של לגיון כיסופיו.
ני יצא נגד ז׳בוטינסקי על שהיה מוכן כאן החל השלב השני בשיתוף
לבוא בדברים עם נציג של פטלורה.
הקומוניסטים ניצחו לבסוף ,ואוקראי-
15