Page 11 - ETMOL_115

‫אוחסן בספריית מאפו ומכאן נשלח‬
‫ליעדו אוצר הספרים החשוב של הד״ר‬
‫יצחק פיינברג שציווה לפני מותו‬
‫לתרום אותו לבית״הספרים הלאומי‬

‫בירושלים‪.‬‬
‫כאשר ב״‪) 1915‬השנה השנייה‬
‫למלחמת העולם הראשונה( התפרסמה‬
‫הפקודה לגירוש יהודי פלך קובנה‬
‫לפנים רוסיה‪ ,‬ייזם ד״ר שווארץ יחד‬
‫עם הספרן רובין‪ ,‬ששימש גם פקיד‬
‫בהנהלת בית־הכנסת ״אוהל יעקב״‪,‬‬
‫להחביא בעזרת־הנשים של בית־כנסת‬
‫זה את אלפי הספרים של ספריית־מאפו‬
‫וכך ניצלו‪ .‬משהתבסס שלטון הכיבוש‬
‫הגרמני בקובנה הוחזרו הספרים‬
‫למקומם והספריה פעלה גם בימי‬

‫המלחמה‪.‬‬

‫צילם‪ :‬אביגדור טלקר‬ ‫הספריה בדימונה‪1994 ,‬‬

‫ותרבות בעולם היהודי‪ ,‬וכן הוועדה‬ ‫השלטונות הסובייטים‪ .‬הספרים העב­‬ ‫משהוקמה ב־‪ 1918‬ליטא העצמאית‬
‫להצלת אוצרות הגולה בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫ריים נגנזו ואילו מעט ספרי היידיש‬ ‫ולאזרחיה היהודים הוענקה אוטונומיה‬
‫בקיץ ‪ 1946‬נשלחו לאירופה מטעם‬ ‫תרבותית‪ ,‬זכתה הספריה לפריחה‪ .‬במו‬
‫ועדה זו ומטעם האוניברסיטה העברית‬ ‫הועברו לרשות העיריה‪.‬‬ ‫לפני המלחמה‪ ,‬כן גם עתה‪ ,‬היוותה‬
‫ובית‪-‬הספרים הלאומי פרופ׳ גרשם‬ ‫לאחר הכיבוש הגרמני‪ ,‬עם העברתם‬ ‫הספריה מוקד לפעילות תרבותית‬
‫שלום ואברהם יערי‪ .‬הם ערכו רשימות‬ ‫של יהודי קובנח לגיטו באוגוסט ‪,1941‬‬
‫של הספרים והפירסומים שנשדדו‬ ‫נעשו מאמצים להעביר לשם את הספ‪-‬‬ ‫לחוגים הציונים בקובנה‪.‬‬
‫מיהודים בודדים או ממוסדות יהודיים‬ ‫ריה‪ ,‬אולם כל המאמצים עלו בתוהו‬
‫ובמקומות שונים של אירופה‪ .‬בין אלה‬ ‫עם הקמתן של ספריות יהודיות‬
‫נכללו גם מספר ספרים וכתבי‪-‬עת‬ ‫בגלל סירובה של העיריה הליטאית‪.‬‬ ‫נוספות בפרברי העיר וכן ליד בתי'‬
‫מחמש ספריות בקובנה לרבות ספריית‬ ‫עניין מיוחד בספרים אלה גילו אנשי‬ ‫הספר התיכוניים והיסודיים‪ ,‬פחת‬
‫משלחת גרמנית שהגיעה לקובנה‬ ‫במידה ניכרת מספרם של הפונים לספ­‬
‫מאפו‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 1941‬מטעם ״המכון לחקר השא­‬ ‫ריה‪ ,‬עם זאת מדי יום הצטופפו עדיין‬
‫לה היהודית״‪ .‬מכון זה נוסד בשנת‬ ‫‪ 50-40‬קוראי עיתונים וספרים בחדר־‬
‫אפילוג בדימונה‬ ‫‪ 1939‬בפראנקפורט ובראשו עמד‬ ‫הקריאה של המוסד‪ .‬בשבתות וגם‬
‫ה״רייכסלייטר״ אלפרד רוזנברג‪.‬‬ ‫בימי חול התקיימו במקום הרצאות‬
‫על סמך המידע המפורט שהביא‬ ‫מנגנון מיוחד שנקרא ״איינזאץ שטאב‬ ‫ונשפי קריאה וכן פעילות תרבותית*‬
‫הפרופ׳ שלום נעשו בישראל מאמצים‬ ‫רוזנברג״ עסק בהחרמת ספרי היהו­‬ ‫חברתית מטעם הוועד העירוני של‬
‫רבים וממושכים להעביר את הספרים‬ ‫דים‪ .‬חלק מאנשיו למדו קודם לכן את‬ ‫המרכז הציוני בקובנה‪ .‬מבחינת מספר‬
‫לירושלים‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 50-‬זכתה‬ ‫השפה העברית‪ .‬הוטל עליהם למיין את‬ ‫הספרים נחשבה ספריה זו כשנייה‬
‫הספריה הלאומית בירושלים לקבל‬ ‫הספרים היהודים‪ ,‬ולאתר את הספרים‬ ‫בגודלה מבלל הספריות היהודיות‬
‫ספרים אלו ובמשך השנים הבאות‬ ‫המגלים את ״הפרצוף האמיתי״ של‬
‫מויינו‪ ,‬קוטלגו והועמדו לרשות הקור­‬ ‫היהודים‪ .‬ספרים אלו היה עליהם‬ ‫בליטא‪.‬‬
‫אים והחוקרים‪ .‬עותקים ״כפולים״‬ ‫לשלוח לפראנקפורט‪ ,‬״למכון לחקר‬ ‫ב־‪ 1932‬פקדה את הספריה שריפה‬
‫נמברו מזמן לזמן לקהל הרחב או לספ­‬ ‫השאלה היהודית״‪ ,‬ואת כל יתר הספ­‬ ‫גדולה שבמהלבה נשרפו ‪ 2,000‬ספרים‬
‫רים ‪ -‬למפעלים למיחזור נייר‪ .‬בנוסף‬ ‫וכתבי‪-‬עת וביניהם סדרות של ״המ­‬
‫ריות ציבוריות במחיר סמלי‪.‬‬ ‫לספרים מספריית מאפו החרימו אנשי‬ ‫ליץ״‪ ,‬״הצפירה״‪ ,‬״המגיד״ ועוד‪.‬‬
‫מנהלת הספריה העירונית של העיי­‬ ‫״איינזאץ שטאב רוזנברג״ קרוב‬ ‫הודות לדמי הביטוח שקיבלו עבור‬
‫רה דימונה באותם ימים אורה אמיר‪,‬‬ ‫ל‪ 100,000-‬ספרים )רובם בעברית‬ ‫נזקי השריפה התאפשר להנהלת הספ‪-‬‬
‫שהיתה בת למשפחה שעלתה מליטא‬ ‫ריה להיחלץ מהגרעון הכספי ולרכוש‬
‫רכשה ב‪ 1961-‬כ‪ 500-‬ספרים משל‬ ‫וביידיש( מיהודי גיטו קובנה‪.‬‬ ‫ספרים נוספים בעברית וביידיש‪.‬‬
‫ספריית מאפו בקובנה‪ ,‬דאגה לרישומם‬ ‫אחרי ביבוש גרמניה על״ידי בעלות‪-‬‬ ‫חודשים אחדים לפני פרוץ מלחמת‬
‫המפורט ואיחסנה אותם באגף נפרד‪.‬‬ ‫הברית מצאו אנשי הצבא האמריקאי‬ ‫העולם השניה התקיימה האסיפה השנ­‬
‫ספרים אלו חתומים בחותמת ספריית‬ ‫במקומות שונים בסביבת פראנקפורט‬ ‫תית של שוחרי הספריה ונבחרה הנה­‬
‫מאפו שהיתה נהוגה בספריה החל‬ ‫חלק מהספרים שנאספו על״ידי מוסדו‬ ‫לה חדשה בת ‪ 15‬חברים‪ ,‬רובם‪-‬ככולם‬
‫מ״‪ 1908‬ועד ‪ .1940‬מנהלת הספריה‬ ‫של רוזנברג‪ .‬כל החומר הזה רוכז ע״י‬ ‫אישי ציבור וראשי הציונות הכללית‬
‫כיום‪ ,‬גילה גבאי‪ ,‬מוסרת כי הספרים‬ ‫שלטונות הצבא באופנבאך על‪-‬יד‬ ‫בקובנה ובראשם חוקר הספרות העב­‬
‫פראנקפורט‪ .‬ב״‪ 2‬במארס ‪ 1946‬הקים‬
‫שמורים עד היום‪.‬‬ ‫הצבא האמריקני את המחסן הארביוני‬ ‫רית ד״ר ח‪.‬נ‪ .‬שפירא‪.‬‬
‫וכך עשו הספרים דרך ארוכה ‪-‬‬
‫באופנבאך שטיפל בספרים אלו‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 1940‬פלש הצבא האדום‬
‫מקובנה שבליטא ועד דימונה בנגב‪.‬‬ ‫לליטא וזו הפבה לריפובליקה סוביי­‬
‫תוך זמן קצר החלו להתעניין בגורל‬ ‫טית‪ .‬במו יתר הספריות העבריות‬
‫הספרים השדודים שרוכזו באופנבאך‬ ‫נסגרה גם הספריה ע״ש מאפו על‪-‬ידי‬
‫ובמקומות אחרים‪ ,‬מוסדות ציבור‬

‫‪11‬‬