Page 14 - ETMOL_115
P. 14

‫ז׳בוטינסקי‬

‫•מ‬

         ‫וטוומפלדוו‬

                                         ‫המשותף‬                                  ‫׳'‬

‫■ והשונה ■ ‪II‬‬

‫תו של עם ישראל היא בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬           ‫לדגניה ועבד שם כפועל שכיר‪ .‬בדג‪-‬‬         ‫טרומפלדור וז׳בוטינסקי כרוכים זה‬
‫מאז ועד לפרוץ מלחמת העולם הרא­‬           ‫ניה ישב עד שפרצה מלחמת העולם‬            ‫בזה בתודעה הציבורית עד היום‪ ,‬אף־‬
‫שונה מילא תפקידים שונים כעסקן‬            ‫הראשונה ותורכיה הצטרפה לגרמניה‬          ‫על־פי שהיו שונים איש מרעהו תכלית‬
‫ציוני‪ ,‬אבל עדיין היה רחוק מן הפסגה‬       ‫במלחמה נגד מדינות ההסכמה‪,‬‬               ‫שינוי גם במסלול חייהם‪ ,‬גם בדעותי­‬
                                                                                 ‫הם‪ ,‬למרות ששניהם נולדו באותה‬
          ‫שאליה יגיע בעוד כמה שנים‪.‬‬                       ‫אנגליה‪ ,‬צרפת ורוסיה‪.‬‬
‫וכך ניצבו זה מול זה באלכסנדריה‬           ‫באותה תקופה התעורר בו שוב איש‬                                       ‫שנה ‪.1880-‬‬
‫יוסף טרומפלדור עם עברו החלוצי‬            ‫הצבא‪ ,‬ומתוך הכרה שעליו לתת חלקו‬         ‫אביו של טרומפלדור היה חייל־‬
‫והצבאי וזאב דבוטינסקי‪ ,‬איש הספ­‬          ‫במלחמה כחייל ולמען ארץ‪-‬ישראל‪,‬‬           ‫קנטוניסט‪ ,‬שנחטף בילדותו לצבא‬
‫רות והעיתונות והעסקן הציוני‪ .‬עם‬          ‫יצא עם המגורשים בסוף ‪1914‬‬               ‫הצאר הרוסי‪ ,‬דבק ביהדות‪ ,‬אבל כמעט‬
‫הצטרפות תורכיה למלחמה בצד גרמ­‬           ‫לאלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬לממש כוונה‬          ‫ולא הכיר את המסורת היהודית‪ ,‬וכמו­‬
‫ניה‪ ,‬הגיע ז׳בוטינסקי למסקנה‪ ,‬שגורל‬       ‫זו‪ .‬כאן נוצר לראשונה הקשר בינו‬          ‫הו גם ילדיו‪ .‬שפתם היתה רוסית ולא‬
‫העם היהודי תלוי בשיחרור ארץ‪-‬‬                                                     ‫יידיש‪ ,‬לשון רוב היהודים ברוסיה‪.‬‬
‫ישראל מעול התורכים ושעל היהודים‬                             ‫לבין זאב דבוטינסקי‪.‬‬  ‫עברית לא ידעו כלל‪ .‬היסוד להתנהגות‬
‫לעזור בפועל לשיחרור זה‪ ,‬על‪-‬ידי‬                                                   ‫בבית היה מוסר צבאי וטרומפלדור‬
‫התארגנות ביחידה צבאית עברית‪.‬‬                     ‫עיתונאי במצרים‬                  ‫חונך ברוח זו‪ .‬הוא נתפס באופן עצמאי‬
‫לימים ראה ביחידה זו קלף מיקוח‬                                                    ‫לגמרי לציונות מכאן ולטולסטויאניות‬
                                         ‫ז׳בוטינסקי הגיע למצרים ככתב של‬          ‫ולסוציאליזם מכאן‪ .‬השילוב של היסו­‬
  ‫להשגת ארץ‪-‬ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬         ‫עיתון רוסי נודע‪ .‬במקצוע זה התחיל‬        ‫דות האלה עיצב את השקפותיו ואת‬
‫ההוגה הראשון של רעיון הגדוד‬              ‫בגיל צעיר מאוד ועסק בו שנים רבות‬
‫היהודי היה פנחס רוטנברג‪ ,‬מי שלי­‬         ‫בהצלחה רבה‪ ,‬כשהוא מסתייע בשפע‬                                           ‫דרך חייו‪.‬‬
‫מים יסד את חברת החשמל‪ ,‬שישב אז‬           ‫השפות ששלט בהן‪ .‬הוא נולד באודסה‬
‫באיטליה ושעל תכניתו שמע ז׳בו‪-‬‬            ‫למשפחת סוחרים אמידים שהתרוששה‬           ‫הפציפיזם הטולסטויאני התיישב‬
‫טינסקי‪ .‬אולם למחשבתו של רוטנברג‬          ‫עם מות האב בהיות דבוטינסקי בן‬           ‫אצלו איכשהו עם רוח הצבאיות שפיע­‬
‫לא היה אז סיכוי להתממש‪ ,‬כי באותו‬         ‫שש‪ .‬האם שנאבקה לקיום ילדיה‬              ‫מה בו מלידה ועם התודעה היהודית‪.‬‬
‫זמן היתה איטליה נייטראלית‪ .‬במצרים‬        ‫ניהלה אורח חיים מסורתי‪ ,‬אבל לשון‬        ‫מתוך רצון להוכיח שיהודים מסוגלים‬
‫שבשלטון האנגלים נמצאו אז פליטים‬          ‫הדיבור בבית היתה רוסית ואף בתי‪-‬‬         ‫לשרת היטב כחיילים ואף להצטיין‬
‫ארצישראלים רבים שגורשו מהארץ‬             ‫הספר שלמדו בהם הילדים היו רוסיים‪.‬‬       ‫כלוחמים‪ ,‬התגייס לצבא הצאר ואף‬
‫וז׳בוטינסקי קיווה למצוא ביניהם את‬        ‫לז׳בוטינסקי עצמו הקנו את העברית‬         ‫מימש את שאיפתו‪ .‬שימעו יצא כחייל‬
‫המתנדבים לגדוד העברי‪ .‬במצרים‬             ‫בהיותו בן שמונה‪ ,‬אבל השימוש בה‬          ‫למופת וכגיבור במלחמת רוסיה‪-‬יפאן‪,‬‬
‫פגש גם את טרומפלדור‪ ,‬איש כלבבו‪,‬‬          ‫נשתכח ממנו ומשנעשה ציוני למד את‬         ‫שבאחת ממערכותיה‪ ,‬המערכה על‬
‫לשאת עימו בעול ביצועה של המשי­‬           ‫השפה מחדש וראה בה אחת מאבני‪-‬‬            ‫פורט ארתור‪ ,‬איבד את ידו השמאלית‬
‫מה‪ ,‬איש צבא עשוי ללא חת‪ ,‬מוכן‬            ‫היסוד לתקומה לאומית‪ .‬בצד העיתו­‬
‫ללכת ראשון תמיד‪ ,‬ממעט לדבר ומר­‬          ‫נות נתפס לספרות ויצירותיו זכו‪,‬‬              ‫וזכה לארבעה )!( אותות הצטיינות‪.‬‬
                                                                                 ‫לאחר שיחרורו מהצבא הקדיש‬
                              ‫בה לעשות‪.‬‬       ‫במרוצת השנים‪ ,‬להכרה מרשימה‪.‬‬        ‫עצמו לציונות‪ .‬הוא ביקש להגשימה‬
‫טרומפלדור נתפש מייד לרעיונו של‬           ‫למרות שגדל בסביבה יהודית‪ ,‬לא‬            ‫על‪-‬ידי הקמת שורה של קומונות‬
‫ז׳בוטינסקי והשניים ניגשו לפעולה‬          ‫חש בנעוריו זיקה לעניינים יהודיים‪,‬‬       ‫בארץ‪-‬ישראל שחלקן ישמשו כהנהגת‬
‫ללא דיחוי‪ .‬שני האנשים השונים כל‪-‬‬         ‫אבל משהחל את דרכו העיתונאית‬             ‫העם וחלקן ישאו אופי חקלאי‪ ,‬יתקיימו‬
‫כך איש מרעהו מצאו יסוד לשיתוף‬            ‫בשווייץ‪ ,‬נעשה ציוני לאחר ויכוח עם‬       ‫מעבודת אדמה ויחיו חיי שיתוף מלא‪.‬‬
‫פעולה בתחום הצבאי‪ ,‬אף‪-‬כי לא היו‬          ‫סוציאליסטים‪ ,‬כאשר הכריז‪ ,‬כי גאול­‬       ‫לאחר שעלה לארץ החליט לקיים את‬
                                                                                 ‫תורתו‪ ,‬ובשנת ‪ 1912‬ייסד קבוצת‬
                     ‫תמימי‪-‬דעים לגמרי‪.‬‬                                           ‫עבודה שיתופית במגדל‪ ,‬שעל שפת‬
‫משהתברר שהפיקוד הצבאי האנגלי‬                                                     ‫הכנרת‪ ,‬משהתפזרה הקבוצה‪ ,‬עבר‬

                                                                                                                            ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19