Page 16 - ETMOL_115
P. 16
עם נפילתם של שישה חברים ובראשם אבל כאן נפרדו דרכיהם .משפורק טרומפלדור עם חיילי גדוד הפרידות
המפקד והמנהיג טרומפלדור .כפר- ״הגדוד המקובץ״ התמסר טרומפלדור
לרעיונותיו ,להגשמת הציונות והסו נה היתה לחלק בברית־המועצות.
גלעדי ומטולה נעזבו ללא כל קרב. ציאליזם ,שאותם התחיל לממש כשני ההסכם בין סלאווינסקי וז׳בוטינסקי
המאבק בתל-חי משקף בין השאר גש לעיצובו של ״החלוץ״ ברוסיה. נותר על הנייר ואת דבוטינסקי המשי
את אחד ההבדלים המרכזיים בין הפעולה ב״החילוץ״ היא שהביאה את כו לתקוף על נכונותו ״לכרות ברית
השניים :טרומפלדור ,חרף חזונו הממ טרומפלדור אל תחנת חייו האחרונה, עם השטן״ .ז׳בוטינסקי ,כדרכו לא
ריא ,חרף דבקותו הלוהטת והנוקשה תל-חי ,והיא גם האחרונה לקשר בינו לפקפק אלא לעיתים רחוקות בנכונות
במטרה ,הסתפק במה שיש ,במה שאפ מעשיו ,טען ש״המטרה מקדשת את
שר להשיג ,כאשר בפיו ה״אין דבר״ לבין ז׳בוטינסקי. האמצעים״ -הצלת יהודים ,והביע
שלו ,ביטוי שז׳בוטינסקי העלהו על נס משאלה שיכתבו על מצבתו ״זה האיש
כאשר הספידו לאחר שנפל בתל-חי: ז׳בוטינסקי התנגד להגנה על תל-חי שעשה את ההסכם עם פטלורה״ .גם
ואילו ז׳בוטינסקי לא היה מוכן לוותר ועל הישובים בצפון משום שחס על אנשים בעלי טבע זהיר יותר משל
נפשות האנשים שם לאחר שמצא, ז׳בוטינסקי ,מתונים יותר ,היו מוכנים
על השלם בגלל ההישג החלקי ונקט שאין כל סיכוי שיחזיקו מעמד ללא לשאת ולתת עם אויבי העם היהודי
בדרך כלל בעיקרון ״יקוב הדין את תגבורת של אלפי מתנדבים מצוידים למען קידום העניין היהודי .למשל -
היטב .הפולמוס בבעיית ההגנה על וייצמן עם מוסוליני )ב־(1934-1933
ההר״. צפון הארץ התעורר בצורה חריפה או הרצל עם פלווה ,שר־הפנים הרוסי
במרכז הארץ .אבל טרומפלדור לא האנטישמי שהאשימוהו באחריות
ועוד שוני בולט :ז׳בוטינסקי היה היה שותף לוויכוח .הוא ישב בתל-חי לפרעות קישינוב ,אבל איש מהם לא
שש לפולמוס ציבורי ופוליטי. והתחנן לעזרה קטנה לאין ערוך התהדר במעשה ולא יצא נגד מבקריו
טרומפלדור לעומתו ,היה מחפש את מאומדנו של ז׳בוטינסקי וגם של בן- בעניין חריג כזה מתוך התגרות,
הסכנה הפיסית והיה מחזר אחרי גוריון)הלה קבע שדי ב 500-איש כדי
המוות בשדה-הקרב כדי להיאבק עמו, להחזיק מעמד באצבע הגליל( ודרש כז׳בוטינסקי.
אבל התרחק מהמאבק המילולי והריב להשלים את מספר המגינים ל200-
המפלגתי ,גם אם לא נרתע לנקוט איש ,תוספת של 160מתנדבים בסך בהסכם שערך ז׳בוטינסקי עם פטלו־
אותם כאשר ראה בהם הכרח לקידום הכל ,בתנאי שיהיו מצוידים בנשק רה ניכר הדמיון לתוכניתו של
עניין שהאמין בו .למלחמות כיתתיות ובמצרכי קיום .גם תגבורת כזאת לא טרומפלדור בדבר חיל מצב בפיקוד
ולפולמוסים והתנגחויות בין פלגים באה ,אם-כי ז׳בוטינסקי לא דייק יהודי שיגן על יהודים ברוסיה הקומו
שונים ,התייחס בסלידה עמוקה שלא כאשר כתב לימים ש״לא נעשה אפילו ניסטית .לא ידוע אם הכיר ז׳בוטינסקי
טרח להסתירה .בימים המעטים שעשה נסיון רציני ,אפילו נסיון למראית עין, את מצע ״הגדוד המקובץ״ של
בארץ ,ב ,1919-לפני שעלה לתל-חי, לעזור להם״ .שהרי מתועדת היטב טרומפלדור ואם לקח ממנו דוגמה,
הוציא ״קול קורא״ מרשים בכנותו הליכתו של אברהם הרצפלד צפונה עם אבל גם אם לא הכירו ,מתקבל על
ובכוח שכנועו ,שבו הפציר במפלגות כארבעים מתנדבים שגם הגיעו ליעדם הדעת ,ששיתוף הפעולה בין השניים
הפועלים להשלים ביניהן כדי להוות בעוד מועד ואף לקחו חלק באירועים בעבר פיתח בהם הלך מחשבה דומה,
במשותף מכשיר לקליטת העליה ,על- כאשר נפתח פתח להקמת יחידה
ידי יצירת הסתדרות פועלים בלתי- שהתרחשו שם באותו זמן.
מפלגתית .ואכן ,לא יצאה שנה מאז בסופו של דבר לא ניתן להוכיח איזו יהודית לוחמת.
נפילתו וקמה הסתדרות העובדים הכל תגבורת היתה דרושה ,כי תל-חי לא
נכנעה אלא ננטשה אחרי שוך הקרב.
לית. לנטישה גרמה בוודאי ירידת המוראל
כאמור ,טרומפלדור האמין בפציפי-
זם טולסטויאני ולא היה שלם עם הדרך
הצבאית .״לפי השקפתי״ -כתב לאחד
העם ,שהתנגד עקרונית לרעיון של
לגיון יהודי -״אינני איש צבא ולקחת
נשק ביד מוכן אני רק כשאינני רואה
לפני דרך אחרת״ .אבל בהתנהגותו,
בתכונתו ,בעשייתו ,היה חייל .מתוך
כך פעל למען הקמתו של גדוד יהודי
לוחם ואף שיווה צביון צבאי לתוכניו
תיו ומבצעיו הסוציאליסטיים.
דיוקן זה של טרומפלדור היה
התגשמות דמותו של היהודי החדש
שז׳בוטינסקי ביקש לעצב ואין פלא
שנמשך אליו ושהמפגש היחידי בין
השניים היה על רקע של הקמת גוף
יהודי צבאי כדי להשיג את המטרות
הציוניות.
לתנועת הנוער שהקים אחר-כך קרא
ז׳בוטינסקי ״בית״ר -ברית יוסף
תרומפלדור״ ,וזאת כדי ששמו של
גיבור תל-חי ישתלב בביתר ,מעוזו
האחרון של בר כוכבא במלחמתו עם
הרומאים .היה זה מחוה של ז׳בוטינסקי
למי שהשתתף עמו בהקמת כוח עברי,
ולאיש שהעריץ על שום אופיו וטבעו.
16