Page 16 - ETMOL_115

‫עם נפילתם של שישה חברים ובראשם‬ ‫אבל כאן נפרדו דרכיהם‪ .‬משפורק‬ ‫טרומפלדור עם חיילי גדוד הפרידות‬
‫המפקד והמנהיג טרומפלדור‪ .‬כפר‪-‬‬ ‫״הגדוד המקובץ״ התמסר טרומפלדור‬
‫לרעיונותיו‪ ,‬להגשמת הציונות והסו­‬ ‫נה היתה לחלק בברית־המועצות‪.‬‬
‫גלעדי ומטולה נעזבו ללא כל קרב‪.‬‬ ‫ציאליזם‪ ,‬שאותם התחיל לממש כשני­‬ ‫ההסכם בין סלאווינסקי וז׳בוטינסקי‬
‫המאבק בתל‪-‬חי משקף בין השאר‬ ‫גש לעיצובו של ״החלוץ״ ברוסיה‪.‬‬ ‫נותר על הנייר ואת דבוטינסקי המשי­‬
‫את אחד ההבדלים המרכזיים בין‬ ‫הפעולה ב״החילוץ״ היא שהביאה את‬ ‫כו לתקוף על נכונותו ״לכרות ברית‬
‫השניים‪ :‬טרומפלדור‪ ,‬חרף חזונו הממ­‬ ‫טרומפלדור אל תחנת חייו האחרונה‪,‬‬ ‫עם השטן״‪ .‬ז׳בוטינסקי‪ ,‬כדרכו לא‬
‫ריא‪ ,‬חרף דבקותו הלוהטת והנוקשה‬ ‫תל‪-‬חי‪ ,‬והיא גם האחרונה לקשר בינו‬ ‫לפקפק אלא לעיתים רחוקות בנכונות‬
‫במטרה‪ ,‬הסתפק במה שיש‪ ,‬במה שאפ­‬ ‫מעשיו‪ ,‬טען ש״המטרה מקדשת את‬
‫שר להשיג‪ ,‬כאשר בפיו ה״אין דבר״‬ ‫לבין ז׳בוטינסקי‪.‬‬ ‫האמצעים״ ‪ -‬הצלת יהודים‪ ,‬והביע‬
‫שלו‪ ,‬ביטוי שז׳בוטינסקי העלהו על נס‬ ‫משאלה שיכתבו על מצבתו ״זה האיש‬
‫כאשר הספידו לאחר שנפל בתל‪-‬חי‪:‬‬ ‫ז׳בוטינסקי התנגד להגנה על תל‪-‬חי‬ ‫שעשה את ההסכם עם פטלורה״‪ .‬גם‬
‫ואילו ז׳בוטינסקי לא היה מוכן לוותר‬ ‫ועל הישובים בצפון משום שחס על‬ ‫אנשים בעלי טבע זהיר יותר משל‬
‫נפשות האנשים שם לאחר שמצא‪,‬‬ ‫ז׳בוטינסקי‪ ,‬מתונים יותר‪ ,‬היו מוכנים‬
‫על השלם בגלל ההישג החלקי ונקט‬ ‫שאין כל סיכוי שיחזיקו מעמד ללא‬ ‫לשאת ולתת עם אויבי העם היהודי‬
‫בדרך כלל בעיקרון ״יקוב הדין את‬ ‫תגבורת של אלפי מתנדבים מצוידים‬ ‫למען קידום העניין היהודי‪ .‬למשל ‪-‬‬
‫היטב‪ .‬הפולמוס בבעיית ההגנה על‬ ‫וייצמן עם מוסוליני )ב־‪(1934-1933‬‬
‫ההר״‪.‬‬ ‫צפון הארץ התעורר בצורה חריפה‬ ‫או הרצל עם פלווה‪ ,‬שר־הפנים הרוסי‬
‫במרכז הארץ‪ .‬אבל טרומפלדור לא‬ ‫האנטישמי שהאשימוהו באחריות‬
‫ועוד שוני בולט‪ :‬ז׳בוטינסקי היה‬ ‫היה שותף לוויכוח‪ .‬הוא ישב בתל‪-‬חי‬ ‫לפרעות קישינוב‪ ,‬אבל איש מהם לא‬
‫שש לפולמוס ציבורי ופוליטי‪.‬‬ ‫והתחנן לעזרה קטנה לאין ערוך‬ ‫התהדר במעשה ולא יצא נגד מבקריו‬
‫טרומפלדור לעומתו‪ ,‬היה מחפש את‬ ‫מאומדנו של ז׳בוטינסקי וגם של בן‪-‬‬ ‫בעניין חריג כזה מתוך התגרות‪,‬‬
‫הסכנה הפיסית והיה מחזר אחרי‬ ‫גוריון)הלה קבע שדי ב‪ 500-‬איש כדי‬
‫המוות בשדה‪-‬הקרב כדי להיאבק עמו‪,‬‬ ‫להחזיק מעמד באצבע הגליל( ודרש‬ ‫כז׳בוטינסקי‪.‬‬
‫אבל התרחק מהמאבק המילולי והריב‬ ‫להשלים את מספר המגינים ל‪200-‬‬
‫המפלגתי‪ ,‬גם אם לא נרתע לנקוט‬ ‫איש‪ ,‬תוספת של ‪ 160‬מתנדבים בסך‬ ‫בהסכם שערך ז׳בוטינסקי עם פטלו־‬
‫אותם כאשר ראה בהם הכרח לקידום‬ ‫הכל‪ ,‬בתנאי שיהיו מצוידים בנשק‬ ‫רה ניכר הדמיון לתוכניתו של‬
‫עניין שהאמין בו‪ .‬למלחמות כיתתיות‬ ‫ובמצרכי קיום‪ .‬גם תגבורת כזאת לא‬ ‫טרומפלדור בדבר חיל מצב בפיקוד‬
‫ולפולמוסים והתנגחויות בין פלגים‬ ‫באה‪ ,‬אם‪-‬כי ז׳בוטינסקי לא דייק‬ ‫יהודי שיגן על יהודים ברוסיה הקומו­‬
‫שונים‪ ,‬התייחס בסלידה עמוקה שלא‬ ‫כאשר כתב לימים ש״לא נעשה אפילו‬ ‫ניסטית‪ .‬לא ידוע אם הכיר ז׳בוטינסקי‬
‫טרח להסתירה‪ .‬בימים המעטים שעשה‬ ‫נסיון רציני‪ ,‬אפילו נסיון למראית עין‪,‬‬ ‫את מצע ״הגדוד המקובץ״ של‬
‫בארץ‪ ,‬ב‪ ,1919-‬לפני שעלה לתל‪-‬חי‪,‬‬ ‫לעזור להם״‪ .‬שהרי מתועדת היטב‬ ‫טרומפלדור ואם לקח ממנו דוגמה‪,‬‬
‫הוציא ״קול קורא״ מרשים בכנותו‬ ‫הליכתו של אברהם הרצפלד צפונה עם‬ ‫אבל גם אם לא הכירו‪ ,‬מתקבל על‬
‫ובכוח שכנועו‪ ,‬שבו הפציר במפלגות‬ ‫כארבעים מתנדבים שגם הגיעו ליעדם‬ ‫הדעת‪ ,‬ששיתוף הפעולה בין השניים‬
‫הפועלים להשלים ביניהן כדי להוות‬ ‫בעוד מועד ואף לקחו חלק באירועים‬ ‫בעבר פיתח בהם הלך מחשבה דומה‪,‬‬
‫במשותף מכשיר לקליטת העליה‪ ,‬על‪-‬‬ ‫כאשר נפתח פתח להקמת יחידה‬
‫ידי יצירת הסתדרות פועלים בלתי‪-‬‬ ‫שהתרחשו שם באותו זמן‪.‬‬
‫מפלגתית‪ .‬ואכן‪ ,‬לא יצאה שנה מאז‬ ‫בסופו של דבר לא ניתן להוכיח איזו‬ ‫יהודית לוחמת‪.‬‬
‫נפילתו וקמה הסתדרות העובדים הכל­‬ ‫תגבורת היתה דרושה‪ ,‬כי תל‪-‬חי לא‬
‫נכנעה אלא ננטשה אחרי שוך הקרב‪.‬‬
‫לית‪.‬‬ ‫לנטישה גרמה בוודאי ירידת המוראל‬
‫כאמור‪ ,‬טרומפלדור האמין בפציפי‪-‬‬
‫זם טולסטויאני ולא היה שלם עם הדרך‬
‫הצבאית‪ .‬״לפי השקפתי״ ‪ -‬כתב לאחד‬
‫העם‪ ,‬שהתנגד עקרונית לרעיון של‬
‫לגיון יהודי ‪ -‬״אינני איש צבא ולקחת‬
‫נשק ביד מוכן אני רק כשאינני רואה‬
‫לפני דרך אחרת״‪ .‬אבל בהתנהגותו‪,‬‬
‫בתכונתו‪ ,‬בעשייתו‪ ,‬היה חייל‪ .‬מתוך‬
‫כך פעל למען הקמתו של גדוד יהודי‬
‫לוחם ואף שיווה צביון צבאי לתוכניו­‬

‫תיו ומבצעיו הסוציאליסטיים‪.‬‬
‫דיוקן זה של טרומפלדור היה‬
‫התגשמות דמותו של היהודי החדש‬
‫שז׳בוטינסקי ביקש לעצב ואין פלא‬
‫שנמשך אליו ושהמפגש היחידי בין‬
‫השניים היה על רקע של הקמת גוף‬
‫יהודי צבאי כדי להשיג את המטרות‬

‫הציוניות‪.‬‬
‫לתנועת הנוער שהקים אחר‪-‬כך קרא‬
‫ז׳בוטינסקי ״בית״ר ‪ -‬ברית יוסף‬
‫תרומפלדור״‪ ,‬וזאת כדי ששמו של‬
‫גיבור תל‪-‬חי ישתלב בביתר‪ ,‬מעוזו‬
‫האחרון של בר כוכבא במלחמתו עם‬
‫הרומאים‪ .‬היה זה מחוה של ז׳בוטינסקי‬
‫למי שהשתתף עמו בהקמת כוח עברי‪,‬‬

‫ולאיש שהעריץ על שום אופיו וטבעו‪.‬‬

‫‪16‬‬