Page 10 - ETMOL_115
P. 10
מקובנה ועד דימונה
גילגוליה של הספריה על שם אברהם מאפו
מ א ת דב לדיו
אברהם מאפו הקריאה שליד הספריה הגיע ל11- לקראת יום הולדתו המאה של אבר
הם מאפו)נולד בקובנה ,ליטא ,בשנת
הם מאפו׳.״ אלף. ,(1808יוצר הרומן העברי הראשון
קיומו של המוסד ואחזקתו מומנו מייסדי הספריה ביקשו לקרוא את ״אהבת ציוך׳ ומי שנחשב ל״גאונה
על-ידי תרומות של אוהדיו וסובסידיה הספריה רשמית על שם אברהם מאפו ותפארתה של יהדות ליטא״ ,החליטו
מטעם העיריה .כדי לרכוש ספרים ולהנציח את שמו של הרומניסט העב חובבי״ציון ומשכילי העיר קובנה,
חדשים נערכו מדי שנה נשפי חנוכה רי הראשון ,שנולד בקובנה ,גדל בה להקים ספריה על שמו .אחד מהם ד״ר
״בעלי תכנית לאומית מפורשת״ .אחד וכתב בה את מיטב יצירותיו .בקשה דוד מרדכי שווארץ תיאר בזכרונותיו
הנשפים נערך בתיאטרון העירוני בעניין זה הוגשה לשר ההשכלה
בהשתתפותו של המשורר ש .פרוג עם את שלבי ההכנה להגשמת הרעיון:
תוכנית מוסיקלית״אמנותית עשירה הרוסי ,אך הדבר לא הסתייע בקלות. ״הצבנו לנו כמטרה ראשונה יסוד
ובהקרנת תמונות מהיישוב המתחדש בית־ספרים יהודי ,אשר יכיל ספרים
בארץ-ישראל .על תרומתה של הספ- ממשיך ומספר על כך ד״ר שווארץ: בשפות שונות ויספק צרכי הנוער,
ריה לדור הצעיר של קובנה ניתן ״אחרי שהגשנו את בקשתנו אל הלומד בבתי-ספר שונים .יותר מאח
ללמוד מהקטע הבא של דו״ח הנהלת המיניסטריון בפטרבורג ,פנה משרד רים היו זקוקים לבית-ספרים כזה בחו
שר ההשכלה אל משרד שר הפלך רי הישיבה ,שמספרם היה רב ומרכזם
הספריה משנת :1913 בקובנה בשאלה :׳מי הוא מאפו?׳ בסלובודקה ,פרבר קובנה ...עם ד״ר
״בסיפוק רב מציינת ההנהלה את משרד שר הפלך העביר את השאלה לאפין היינו חוזרים על פתחי בתי
היחס הלבבי מצד הנוער היהודי אל משרד המשטרה ,משרד המשטרה היהודים ,מטפסים ועולים אל עליות
למוסד זה ...חלק הארי של המבקרים העביר אותה אל משרד הבולשת .ולפי הגג ,יורדים אל מרתפים ,מגששים
וקוראי העיתונים והספרים הם בני שגם מומחי הז׳נדרמים לא ידעו מה ומחטטים בכל פינה .עמלנו לא היה
הנוער המתבגר ,תלמידי הישיבות של טיבו של ירק זה ,פנו אלינו ,החזירו לשוא .בכמה בתים מצאנו ספרים או
סלובודקה וקובנה .לתופעה משמחת זו לנו את בקשתנו והציעו שאנו בעצמנו כתבי-עת יהודיים ישנים .כמו כן כתב
נודעת חשיבות יתר ,אם נקח בחשבון, נתרץ למיניסטר את הקושיה .נאלצנו נו מכתבים אל אנשי שם ,יוצאי ליטא
עד כמה תלמידי הישיבות נרדפו על- לחבר הרצאה על כתבי מאפו .רק וביקשנו מהם תמיכה חומרית למוסד
ידי מנהליהם עבור קריאה בספרים אחרי שעשינו זאת התיר לנו שר
ההשכלה לקרוא את מוסדנו באורח התרבות החדש הזה״.
אסורים״. רשמי ׳בית-ספרים עברי על שם אבר- לאחר ששני שרי פלך דחו את הבק
ערב מלחמת העולם הראשונה שה לפתוח את הספריה ,מתוך חשש פן
תשמש כהסוואה להפצת ״רעיונות
סוציאליסטיים מזיקים״ למשטר הצא-
רי ,נערך נסיון נוסף אצל שר הפלך
ווריובקין ,שנודע כליבראל ושוחר
תרבות .בהמלצת הד״ר יצחק א.
פיינברג ,זקן הרופאים היהודים בקוב
נה ,הוא נאות לקבל את היוזמים ,ד״ר
א .לאפין וד״ר שווארץ בלווית איסר-
בער וולף ,וציווה לתת להם את
הרשיון המבוקש.
טקס הפתיחה החגיגי של הספריה
נערך בתחילת ,1908שנת המאה
להולדתו של אברהם מאפו ,בהשתתפות
נכבדי העיר ומשכיליה .עם פתיחתה
היו בספריה כ 3,500-כרכים46% ,
מהם בעברית - 29%ביידיש ו- 25%-
ברוסית וגרמנית .בשנה השנייה לקיו
מה שאלו הקוראים כ 8,000-ספרים,
בשנה השלישית 9,500 -וברביעית -
12אלף .אותה שנה כבר היו בספריה
4,600כרכים ומספר המבקרים באולם
10