Page 5 - ETMOL_115
P. 5
גוי״ ,אבל הוא לא מוכן לנהל מדיניות על פי רגשות: הראשונה לפני הנהלת הסרבנות בירושלים במאי ,1944
התחנן יצחק גרינבוים ,יושב ראש ועד״ההצלה של
״מדברי מר גרינבוים נודף ריח של יאוש כלפי אנגליה הסוכנות ,לפני חבריו ,וזאת על סמך ניסיונו הקודם עם
וארצות־הברית .למי הוא מציע לנו לפנות? הלא בכוחות הבריטים ,לא לגלות את פרטי הצעתו של אייכמן לבריטים
עצמנו לא נוכל לקבוע מייד לאחר המלחמה את המשטר מכיוון שהם ״יעשו את כל שביכולתם להרוג אותה לפני
המדיני בארץ ,היש למר גרינבוים כתובת אחרת בשביל שנולדה״ .נתן אלתרמן ,שבטורו השבועי בעתון ״דבר״
ביטא את הלוך הרוח בישוב ,כתב וחזר וכתב על אכזריות
פעולה מדינית בינלאומית?״. העומדים על הדם ולאחר נאומו של בן־גוריון בכינוס על
לגבי בן־גוריון לא היו בנמצא מעצמות עולמיות מלבד הר־הצופים ,כתב ,אולי בהשפעת הנאום ,על הרצל המביט
בריטניה וארצות־הברית -עד אז ברית־המועצות הייתה ממשכנו בשמים ,ודורש לדעת מה נעשה בנוגע לילדים
מחוץ לתחום -שיכלו עדיין לתמוך בתוכניות הצלה ובתוכ
ניות היישוב לאחר המלחמה .התנגשות איתן פרושה בידוד היהודים ברכבות ,והם ,הילדים ,עונים:
בזירה הבין־לאומית ובמזרח התיכון .הישוב היה קהילה ...זכור,
קטנה וחלשה ,תלויה בבעלות״הברית ,ומנהיגיו חייבים
לרסן את עצמם .והעתונות שיקפה את המצב הזה .מה שבן- כי רבות רכבות
גוריון הרשה לעצמו בנאום לפני ציבור יהודי לא יכול היה עמדו מלכת
להיות מודפס ומופץ .ובאותם ימים ניהלו גם צבאות בעלות
הברית מערכה קשה ,עקובה מדם ,אחרונה על אדמת רק את זו רק את זו
אירופה למיגור אויבו הגדול של העם היהודי -גרמניה לא יכלו לעצור
הנאצית .ובן־גוריון ומנהיגי הישוב החליטו לנצור את לא אדם
לא אומה
כעסם הגדול. לא ממלכת.
ועדיין נשאלת השאלה מדוע לא הופיעו דבריו אלה של
בן־גוריון באוסף כתביו שהתפרסם ב־ ,1957כעשר שנים ...היא עוברת חופשית ,כי כולם יודעים,
לאחר הקמת המדינה? אולי מפני שבן״גוריון ראה גם אז את גם עמים בני חורין
עצמו מחוייב לכמה עקרונות מדיניים ,כהמשך לדעות גם עמים עבדים,
שהגיע אליהן בזמן המלחמה ושהושפעו בבירור מעוצמתה
והשלכותיה של השואה :״אנו תלויים בעולם הגדול ,ככל שנוסעים ברכבת ילדי היהודים...
אומה אחרת -ויותר מכל אומה אחרת״ :בד בבד ,הוא
המשיך לחוש אותו חוסר אמון בסיסי כלפי ״העולם הגדול״ מדוע הושמט הקטע
מבחוץ ,כלפי הרצון הטוב שלו והמוסריות שלו :הגויים
חסרי כל מחויבות ״לדאוג ליהודים״ ולכן היהודים והציונים כל אלה היו הרקע לקינתו העמוקה של בן־גוריון במשא
יכולים לסמוך על עצמם בלבד .בהתאם לכך הונחתה הר״הצופים שלו .ונשאלת השאלה מדוע היה הציטוט של
מדיניות החוץ של ישראל בין השנים 1948ו־ 1956על־ידי קטע זה מנאומו כה מצומצם בעתונות העברית אז ,בשעה
זהירות קיצונית :ניסיון להשיג תמיכה בכל מקום אפשרי שהדיווח על האירוע בכללו היה נרחב ומדוע הושמט לגמרי
בלי להיות קשורים במחויבויות והסכמים .ישראל אינה
יכולה לנתק את קשריה עם המעצמות הגדולות ושנת 1957 מקובץ כתביו ב־?1957
שבה פורסם הקובץ של כתבי בן־גוריון לא הייתה לדעתו ונראה שבן־גוריון סבר שלמרות הטרגדיה הנוראה אין
הזמן המתאים לפרסם האשמות חמורות כנגד בעלות״הברית בעלות־ברית אחרות בנמצא ואין אל מי לפנות לעזרה.
לשעבר ולהרחיב את הדיבור על האנטישמיות שלהן ועל כאשר גרינבוים דיבר כנגד המשך שיתוף פעולה כלשהו עם
הבריטים ,הודה בן־גוריון שגם הוא ״חשדן גדול ביחס לכל
אדישותן לגורל היהודים ,עדיין היה צורך בעזרתן.