Page 8 - ETMOL_115
P. 8

‫במשך הזמן עבר שרון‪ ,‬שבנה יחד עם‬
‫שותפו בנימין אידלסון‪ ,‬התפתחות‬
‫הדרגתית‪ ,‬מהתאפקות וחיסכון בצו­‬
‫רות‪ ,‬ופשטות בתפיסה‪ ,‬בעיצוב ובפי­‬
‫רוט‪ ,‬שהלמו את תנועת העבודה באו­‬
‫תה עת‪ ,‬לבניינים המעוצבים ביותר‬

   ‫משמץ של מונומנטליות וראוותנות‪.‬‬

‫הבית על העמודים‬

‫זאב רכטר קיבל את ראשית השכל­‬                ‫בית הדר‪ ,‬דרך פ ת ח־ תקו ה‪ ,‬תל־אביב‪ - 1935 ,‬רובין‬
‫תו המקצועית ברוסיה‪ .‬לאחר עלותו‬
‫לארץ תיכנן מספר בתים שהשתלבו‬                ‫מיסטצ׳קין למדו בבאוהאוס בגרמניה‪,‬‬            ‫בריטי בעל מוניטין בינלאומי היה סיר‬
‫בבנייה הנאיבית והאקלקטית של אותן‬            ‫ודוב כרמי ‪ -‬בבלגיה‪ .‬אליהם הצטרפו‬            ‫פטריק גדס‪ ,‬שתיכנן בירושלים וערך‬
‫שנים בתל‪-‬אביב‪ .‬ב‪ 1926-‬למד הנדסה‬             ‫קרל רובין שעבד בברלין במשרדו של‬
‫באיטליה וכשחזר בנה את הבית‬                  ‫מנדלסון‪ ,‬שמואל ברקאי שעבד אצל‬                             ‫גם תוכנית־אב לתל־אביב‪.‬‬
‫המודרני הראשון‪ ,‬ביתה של המשוררת‬             ‫קורביזיה‪ ,‬ובנימין צ׳לנוב‪ ,‬חניך הבוז‪-‬‬        ‫גולת הכותרת של הבנייה הבריטית‬
‫אסתר ראב‪ ,‬שעורר הדים רבים בתל‪-‬‬              ‫אר בפאריז‪ .‬אלו עם אחרים יסדו את‬             ‫היא פועלם של שני אדריכלים‬
‫אביב של אז‪ .‬שנתיים אחר‪-‬כך נסע‬               ‫״חוג הארכיטקטים״ ואף הוציאו כתב‪-‬‬            ‫בולטים‪ :‬קליפורד הולידיי‪ ,‬שבנה בין‬
‫לפאריז והשלים את לימודיו‪ .‬ב‪1932-‬‬            ‫עת בעריכתם של יוליום פזנר וישראל‬            ‫היתר את הכנסיה הסקוטית בירושלים‬
‫חזר שוב לארץ‪ .‬רכטר גיבש סינתזה‬                                                          ‫ואוסטן הריסון‪ ,‬מחשובי האדריכלים‬
‫בין הזרמים המודרניים השונים‬                       ‫דיקר ‪ -‬״הבנייה במזרח הקרוב״‪.‬‬          ‫שיצרו בארץ‪ ,‬שתיכנן את ארמון‬
‫והכפיף אותם לטעמו האישי ולהעדפו­‬            ‫אריה שרון‪ ,‬חבר קיבוץ לשעבר‪,‬‬                 ‫הנציב‪ ,‬מוזיאון רוקפלר‪ ,‬בנייני הדואר‬
‫תיו‪ .‬הוא קלט מסרים פואטיים אצל‬              ‫ראה את עצמו כשליח שבא להפיץ את‬              ‫בירושלים ויפו‪ ,‬בניין בית המשטרה‬
‫קורביזיה והזדהה עמם‪ ,‬מבלי לראות‬             ‫תורת הבאוהאוס בארץ‪ .‬המימד‬                   ‫המחוזי בחיפה וכן שורה של בתי‬
‫בהם מקור יחידי‪ .‬בבית אנגל המפור­‬            ‫החברתי‪-‬סוציאליסטי של תורת‬                   ‫משטרה כפריים מקסימים‪ .‬האנגלים‬
‫סם בשדרות רוטשילד‪ ,‬הבית הראשון‬              ‫הבאוהאוס והשקפת עולמם של מרבית‬              ‫הקימו במקומות שונים מבנים מעניי­‬
‫שנבנה על עמודים ו״העמיד את תל‪-‬‬              ‫מוריו‪ ,‬התאימו למפעל הפועלי ומש­‬             ‫נים‪ ,‬כמו בנייני המשטרה שכונו ״מצו­‬
‫אביב על הרגלים״‪ ,‬קיבל רכטר מקור‪-‬‬            ‫קיו‪ ,‬היו מובילים אז בארץ‪ .‬הקמת‬              ‫דות טיגרט״ )על שם קצין המשטרה‬
‫ביזיה את רעיון העמודים העגולים‬              ‫מעונות עובדים היו באותם ימים‬                ‫צירוס טיגרט שהובא מהודו כדי להת­‬
‫ואולי גם את רעיון הפרגולה על הגג‪.‬‬           ‫באופנה באירופה‪ ,‬בייחוד בגרמניה‬              ‫מודד בבעיית מאורעות ‪(1939-1936‬‬
‫רכטר עיצב ליד בית‪-‬הכנסת הגדול‬               ‫ובאוסטריה‪ .‬מעונות העובדים בווינה‬
‫בתל‪-‬אביב בית ומעין כיכר קטנה‬                ‫הוקמו על‪-‬ידי עיריית וינה הסוציא­‬                             ‫המשתלבים היטב בנוף‪.‬‬
‫בנוסח הכיכרות סביב לכנסיות בערי‬             ‫ליסטית ושימשו דוגמה לתנועות‬
‫השדה באיטליה‪ .‬בית אחר שהקים הוא‬             ‫הפועלים‪ .‬היה זה טבעי שהמוסדות‬                        ‫בנייה מודרנית‬
‫בית‪-‬ההבראה על שם שפרינצק בנצ­‬               ‫המשכנים של ההסתדרות‪ ,‬בבואם‬
                                            ‫לתכנן בתי פועלים‪ ,‬יפנו אל האדריכ­‬           ‫שנות העשרים היו העשור ההירואי‬
                                       ‫רת‪.‬‬  ‫לים הצעירים והחדשנים‪ .‬הם ערכו‬               ‫של התנועה המודרנית באדריכלות‪ ,‬אז‬
‫יוסף נויפלד למד אדריכלות ברומא‬              ‫תחרויות ביניהם ואריה שרון זכה‬               ‫נבנו בנייני הבראשית על ידי אבות‬
‫ולפני שחזר לארץ ב‪ 1932-‬עוד הספיק‬            ‫בשתים מהן ‪ -‬בניין מעונות עובדים‬             ‫התנועה‪ ,‬ששימשו מורי דרך לבאים‬
‫לעבוד זמן מה במשרדו של אריך‬                 ‫ברחוב פרישמן בתל‪-‬אביב ב‪,1935-‬‬               ‫אחריהם‪ .‬מספר ישראלים שיצאו‬
‫מנדלסון בברלין‪ .‬בארץ עבד בתחילה‬             ‫והמעונות ברחוב הירקון ליד שדרות‬             ‫ללמוד אדריכלות באירופה בסוף‬
‫אצל יוסף ברלין‪ .‬נויפלד היה בוודאי‬           ‫נורדאו שנבנו ב‪ .1939-‬שרון גם בנה‬            ‫העשור חזרו בראשית שנות השלו­‬
‫מן המוכשרים בין אדריכלי שנות‬                ‫את בית‪-‬חולים ביליצסון ב‪.1936-‬‬               ‫שים‪ ,‬כנציגים של האסכולה המודרנית‬
‫השלושים‪ .‬את עיקבות השפעתו של‬
‫ברלין אפשר לראות בכיכר הרברט‬                        ‫בית וייצמן‪ ,‬רחובות‪ - 1936 ,‬מנדלסון‬                        ‫על זרמיה השונים‪.‬‬
‫סמואל שעיצב בפתח רחוב אלנבי‬                                                             ‫בשנות השלושים היתה גאות‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 1934‬בנה את בית־‬                                                         ‫בעלייה לארץ‪ ,‬שגברה מאוד לקראת‬
‫החולים ״אסותא״ ברחוב ז׳בוטינסקי‪,‬‬                                                        ‫סוף העשור‪ ,‬במשך עשר שנים אלו‬
‫בניין מעולה המשלב רעיונות רבים‬                                                          ‫גדלה האוכלוסייה של תל‪-‬אביב פי‬
‫של התנועה המודרנית‪ .‬הוא הקים את‬                                                         ‫שלושה! העיר התרחבה ונראתה‬
‫בניין בית‪-‬הספר במשמר‪-‬העמק והתק­‬                                                         ‫באותם ימים כאתר בנייה גדול וגועש‪.‬‬
‫רב לעיצוב קורביזיאני מובהק בווילה‬                                                       ‫התרחשות זו סיפקה תעסוקה רבה‬
‫שבנה בתל‪-‬בנימין ליד רמת־גן‪.‬‬                                                             ‫לאדריכלים‪ ,‬שחזרו מלימודיהם‬
‫בשנות השלושים בנה נויפלד את אחד‬                                                         ‫באירופה וגיבשו דרכים מקומיות‬
‫הבניינים המעניינים בתל‪-‬אביב‪ ,‬ששי­‬                                                       ‫בבנייה‪ .‬יוסף נויפלד למד ברומא‪ ,‬זאב‬
‫מש עד לפני זמן לא רב למרכז קופת־‬                                                        ‫רכטר חזר מפאריס‪ ,‬שם ספג מרוחו‬
‫חולים‪ ,‬בכיכר דיזנגוף‪ ,‬מאחורי קולנוע‬                                                     ‫של קורביזיה‪ ,‬אריה שרון ושמואל‬

                                ‫״רב חן״‪.‬‬
‫דב כרמי לא נתפס מעולם לקיצו­‬
‫ניות‪ .‬בעבודותיו משנות השלושים‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13