Page 7 - ETMOL_115

‫חות על מנת לקלוט ולהתרחב‪ .‬היישוב‬
‫המפורסם ביותר שבנה הוא נהלל‪,‬‬
‫הבנוי כמעגל‪ ,‬צורה גיאומטרית‬
‫מושלמת‪ ,‬שנראתה כנראה בעיני‬
‫קאופמן כמבטאת את אידיאל השיוויו־‬
‫ניות של תנועת העבודה‪ .‬בתוכנית זו‬
‫היו כמה עקרונות שבהם הקדים קאופ­‬
‫מן את זמנו והדבר הוכר גם על״ידי‬

‫האדריכלות הבינלאומית‪.‬‬
‫כעשר שנים לאחר שהגיע לארץ‪,‬‬
‫החל קאופמן לתכנן גם בניינים בסגנון‬
‫המודרני ששלט אז בעולם המערבי‪,‬‬
‫אבל עם זאת היה קשוב לתנאי המקום‬
‫המיוחדים מבחינת האקלים וחומרי‬
‫הבניין הזמינים‪ .‬בשנת ‪ 1934‬תיכנן את‬
‫הבניין המרכזי ב״יריד המזרח״ בתל־‬
‫אביב‪ ,‬שהיה מן המיטב של הארכיטק­‬
‫טורה המודרנית בארץ‪ .‬ברחביה שבי­‬
‫רושלים‪ ,‬בתל‪-‬אביב ובחברת האשלג‬
‫לחוף ים המלח בנה בתים שנתנו תשו­‬
‫בות מצויינות לדרישות האקלימיות‬
‫של הארץ ולשימוש בחומרי בניין‬
‫יעילים‪ .‬אחד מן הבתים שבנה בתל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬ברחוב אידלסון פינת הס‪,‬‬

‫משוחזר ממש בימים אלה‪.‬‬

‫הבית הראשון על עמודים‪ ,‬רוט שילד פינת מזא״ה‪ ,‬תל־אביב‪ 933 ,‬ו ‪ -‬רכטר‬

‫ראויים לציון גם האדריכלים האנגלים‬ ‫שרידי הקלסיציזם והשתמש בלבני‬ ‫התייחסות אל הנוף הטבעי‬
‫שפעלו בארץ‪ .‬ב‪ 1922-‬הזמין מושל‬ ‫סיליקט כדי ליצור מרקמים עשירים‬
‫ירושלים רונלד סטורס את האדריכל‬ ‫ביותר‪ ,‬כמו הבית בשדרות רוטשילד‬ ‫ליאופולד קרקאור‪ ,‬יליד ‪,1890‬‬
‫הנודע ר‪.‬ס‪ .‬אשבי‪ ,‬ולפי הצעתו פירסם‬ ‫פינת בלפור‪ .‬ברלין אף תיכנן את בית‪-‬‬ ‫הגיע מווינה‪ ,‬כשהוא בן שלושים‪-‬‬
‫הכנסת היפה ביותר בתל‪-‬אביב‪ ,‬בית‪-‬‬ ‫וחמש ובעל מודעות מלאה לתנועה‬
‫את החוק הקיים עד היום בבירה‪,‬‬ ‫האדריכלית המודרנית‪ .‬קרקאור היה‬
‫המחייב לבנות באבן בלבד‪ .‬מתכנן‬ ‫הכנסת הספרדי ברחוב שד״ל‪.‬‬ ‫גם צייר ורעזם רב‪-‬כשרון‪ .‬בבנייניו‬
‫ישנה התייחסות אל הנוף הטבעי‪,‬‬
‫מעונות עובדים ברחוב פרישמן‪,‬‬ ‫שאותו צייר ברישומים מרגשים‪ ,‬ונוצ­‬
‫‪ - 1935-1933‬שרון‬ ‫רה סינתזה בין האדריכלות האירופית‬
‫החדשה‪ ,‬ששאבה מסגנונות קבוצת‬
‫הדרת כבוד ‪ -‬באמצעים מעטים‬ ‫דה‪-‬סטיל‪ ,‬קורביזיה והבאוהאוס‪ ,‬לבין‬
‫הנוף הארצישראלי‪ ,‬זה של הכפר‬
‫האחרון באדריכלים שבנו בשנות‬ ‫הערבי‪ ,‬שבתיו צמחו מן ההר והגבעה‪.‬‬
‫העשרים הוא יוחנן רטנר‪ ,‬יליד אודסה‬ ‫סינתזה זו מתגלית במרבית בתיו‪,‬‬
‫‪ .1891‬לאחר שסיים את לימודיו‬ ‫כמו בית בונם ברחביה‪ ,‬העשוי‬
‫בגרמניה‪ ,‬עלה לארץ ב‪ 1923-‬ולימד‬ ‫קוביות‪-‬קוביות המשולבות למכלול‬
‫בטכניון‪ .‬ב‪ 1927-‬תיכנן את בנייני‬ ‫הנראה כקבוצת בתים בכפר ערבי‪.‬‬
‫המוסדות הלאומיים בירושלים‪ .‬באמצ­‬ ‫אותה סינתזה יצר גם בחדרי האוכל‬
‫עים מעטים ותוך איפוק ראוי לכל‬ ‫שבנה בקיבוצים‪ ,‬המפורסם ביניהם זה‬
‫שבח‪ ,‬ביטא רטנר בבניין הדרת כבוד‬ ‫שבתל״יוסף‪ ,‬שבו ניכרת גם השפעת‬
‫והצליח גם להבליט את עובדת היותו‬ ‫קורביזיה‪ .‬בניין אחר שלו‪ ,‬מרשים‬

‫בבירה‪ ,‬בירושלים‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬הוא מלון ״טלטש״ על הכרמל‪.‬‬
‫את בנייניו האחרים של רטנר‪ ,‬כגון‬ ‫פועלו האדריכלי של יוסף ברלין‪,‬‬
‫בית־הספר בנהלל או בניין הפקולטה‬ ‫שעלה לארץ מרוסיה בשנת ‪,1921‬‬
‫לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון‪ ,‬יש‬ ‫איננו דומה כמעט במאומה לעבודות‬
‫לראות בניסויים בכיוון של בית המוס­‬ ‫עמיתיו בני זמנו‪ .‬הוא התחיל לבנות‬
‫דות בירושלים‪ ,‬של מתן פתרונות‬ ‫בסגנון קלסיציסטי בתל‪-‬אביב ששלטו‬
‫ענייניים ופונקציונליים‪ ,‬עם קורטוב‬ ‫בה אז אדריכלים שבנו בסגנון כאילו‪-‬‬
‫קלסיציסטי‪ ,‬מין אר״נובו מטובל‬
‫של איזכורים מקומיים‪.‬‬ ‫ברוטב מזרחי‪ ,‬שתחילתו בגימנסיה‬
‫״הרצליה״ והמשכו בבתי רחוב נחלת‬
‫בשנות העשרים פעלו אדריכלים‬
‫חשובים נוספים‪ ,‬כמו בנימין חייקין‬ ‫בנימין וסביבתו‪.‬‬
‫שתיכנן את בית העיריה בחיפה ואת‬ ‫בבניינים המאוחרים שבנה ויתר על‬
‫בית״הבריאות בירושלים‪ ,‬פריץ‬
‫קורנברג‪ ,‬מתכנן הספריה הלאומית על‬
‫הר הצופים )יחד עם חייקין( ואחרים‪.‬‬