Page 2 - ETMOL_115
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                                    ‫^ עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫מו ע צת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪,‬‬
‫פרופ׳ מינה רוזן‪ ,‬ד״ר של מה נצר‪ ,‬עקיבא דורון‪ ,‬פרופ״ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפקה‪ :‬י‪ .‬אלקוני ‪ -‬הו צ א ת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ 4056 .‬ו ‪ -‬תל־אביב ‪ 40‬ו ו ‪ ,6‬טלפון ו ‪ 56‬ו ‪562‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ״חדקל״ בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬
‫מנוי לשנה ~ ‪ 60‬ש״ח‬
‫גליון בודד ־‪ 2.‬ז ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫בגליון זה‬                                                          ‫דברי יוסף‬

‫מאז ראשית המאה התחבטו‬           ‫בימים אלו יצא לאור ״ספר דברי יוסף״ במהדורה מדעית מאירה עינים בעריכת‬               ‫שסעוץ שטובי‬         ‫ייי״יי׳‬
‫המתיישבים היהודים בנושא‪,‬‬        ‫שמעון שסובר ובהוצאת מכון בן־צבי‪ .‬הספר נכתב בעשור השמיני של המאה‬
‫כיצד לבנות בארץ? בשנות‬          ‫ה־‪ 17‬והוא מספר על אלף ומאה שנות חיים יהודיים בארצות המזרח‪ .‬קטעים‬                ‫״דברי יוסף״ ‪-‬‬
‫העשרים נבנו בתים בדמות‬          ‫מהספר צוטטו על״ידי מחברים‪ ,‬חוקרים והיסטוריונים ונדפסו בחלקם‪ .‬אולם‪ ,‬עד‬           ‫כתב היד‬
‫הבתים בני המאה הקודמת‬           ‫עתה לא נדפס הספר במלואו‪ .‬ד״ר שמעון שטובר עשה עבודה חשובה בהבאת‬
‫באירופה‪ ,‬שהיו זרים לנוף‬                                                                                                ‫■‪,-‬י‪-‬זו‪*,‬׳“ ‪V‬‬
‫המזרחי‪ .‬בשנות השלושים‬                                                        ‫הספר לדפוס וראוי לשבחים רבים‪.‬‬
‫הגיעו לאדץ אדריכלים צעי­‬        ‫ספר זה מצטרף ל״סדר אליהו זוטא״ לאליהו קפשאלי שהוציאו לאור אריה‬
‫רים שלמדו באירופה והחלו‬         ‫שמואלביץ‪ ,‬שלמה סימונסון ומאיר בניהו לפני כמה שנים‪ ,‬וגם הוא פירסום ראשון‬
‫לבנות בסגנון המודרני החדש‬       ‫בדפוס‪ ,‬לאחר ‪ 400‬שנה‪ ,‬של ספר תולדות היהודים בארצות ספרד והמזרח‪ .‬נראה‬
‫שהתפתח שם‪ ,‬המכונה‬               ‫לי שבכך הסתיימה הוצאתם לאור של ספרי היסטוריה יהודים קדומים חשובים‬
‫״האדדיכלות הבינלאומית״‪.‬‬         ‫שהיו גנוזים עד עתה‪ ,‬אם לא נביא בחשבון את ספרו של שמואל אושקי על גירוש‬
‫לפני כמה שבועות נערך‬
‫בתל־אביב כנס בינלאומי‬                                           ‫ספרד שנכתב בפורטוגזית וטרם תורגם לעברית‪.‬‬
‫מוקדש לבתים אלו‪ .‬בשער‬           ‫כבר דנו בכך הרבה‪ :‬ספרי נביאים ראשונים הם מהחיבורים ההיסטוריים‬
‫החוברת ‪ -‬״בית הדר״ בתל־‬         ‫הראשונים בעולם‪ ,‬אחריהם נתפרסמו פרקי היסטוריה בספרי תנ״ך מאוחרים‬
‫אביב שנבנה באמצעים חדי­‬         ‫יותר‪ ,‬בספרים החיצוניים‪ ,‬כספרי תולדות מלחמות המקבים‪ ,‬בספרים היווניים‬
‫שים‪ ,‬מבנה פלדה‪ ,‬ובסגנון‬         ‫שבפזורה היהודית במצרים‪ ,‬וכמובן‪ ,‬ספרי גדול ההיסטוריונים היהודיים ‪ -‬יוסף‬
‫חדש )ראה הבית הגמור ־‬           ‫בךמתתיהו‪ ,‬הוא יוספוס פלאוויוס‪ .‬אולם מאז עיצובה של היהדות בימי המשנה‬
‫בעמוד ‪ .(8‬בעמוד ‪ 6‬מאמרו‬         ‫והתלמוד‪ ,‬נדחקה כתיבת ההיסטוריה לצד‪ .‬סיפור הקורות לא נראה כחשוב‬
‫של האדריכל והחוקר אבא‬           ‫וכעיקר ותפס מקום קטן ולעתים נסתר בתוך הספרות התלמודית‪ ,‬כמו ״מגילת‬
‫אלחגגי על נושא זה • דוד‬         ‫תענית״‪ .‬במשך שני אלפי השנים האחרונות מספר החיבורים העוסקים בקורות‬
‫בן־גוריון לא התעלם מהנע­‬        ‫הזמן או קורות ההיסטוריה הם מעטים מאוד‪ .‬אנחנו מונים ביניהם את ״סדר עולם‬
‫שה בגולה בשנות המלחמה‬           ‫זוטא״‪ ,‬איגרת רכ שרירא גאון‪ ,‬כתבי סעדיה גאון‪ ,‬שמסרו על חיי היהודים בבבל‬
‫בנאצים‪ ,‬וההוכחה לכך ־‬           ‫וגדוליהם‪ :‬ספר ״יוסיפון״ שהיה עיבוד של ספרי יוספוס פלאוויוס‪ ,‬מגילת אחימעץ‬
‫הנאום הנוקב המובא במאמר‬         ‫מדרום איטליה ומעט מגילות אחרות בנות אותה תקופה‪ :‬תיאורי בני דור מסעי‬
‫מאת ד״ר דמה פורח בפתח‬           ‫הצלב על יסורי היהודים‪ ,‬״ספר הקבלה״ של אברהם בן דוד‪ ,‬איש ספרד ואתם‬
‫החוברת‪ ,‬השאלה היא ‪-‬‬             ‫מספר כתבים מאשכנז‪ ,‬צרפת וספרד‪ :‬הספר שהרטיט לבבות רבים ״שבט יהודה״‬
‫מדוע לא פורסם הנאום‬             ‫של שלמה בן וירגה על גירוש ספרד ו״עמק הבכא״ ו״ספר דברי הימים״ של יוסף‬
‫בכתביו? • בעמוד ‪ 10‬־ על‬         ‫הכהן‪ :‬״מאור עינים״ לעזריה מן האדומים‪ ,‬המבקש להכליל את תולדות היהודים‬
‫ספ ת ה שהובאה מקובנה‬            ‫במבט מקיף‪ ,‬״ספר יוחסין״ של אברהם זכות‪ ,‬ועמו ״צמח דוד׳ של דוד גנז‪,‬‬
‫לדימונה‪ ,‬מאת פרופ׳ דב לוין‬      ‫המספר על הקורות בפולין ובגרמניה‪ ,‬ומאה שנה אחר״כך‪ ,‬״קורא הדורות״ של‬
‫• על אמנות מיוחדת שנול­‬         ‫דוד קונפורטי במזרח‪ .‬״סדר הדורות״ של יחיאל הלפרין וספרי חיים יוסף דוד‬
‫דה בעכו במאה ה‪ - 13-‬נתן‬         ‫אזולאי‪ ,‬החיד״א‪ ,‬יליד הארץ הסקרן שיצא לראות עולם ואתם ספרון קטן שהעציב‬
‫שור בעמוד ‪ • 12‬מה המשו­‬         ‫ליבם של יהודים ‪ -‬״יוון מצולה״ של נטע נתן הנובר על פרעות ת״ח‪-‬ת״ט‪ .‬הוסף‬
‫תף והמפריד בין דבוטינסקי‬        ‫עליהם עוד כמה חיבורים והרי זו פחות או יותר רשימת ספרי היהודים על‬
‫וטרומפלדור‪ ,‬שולמית לס־‬          ‫תולדותיהם עד סוף המאה ה־‪ ,18‬עם ההתעוררות היהודית‪ ,‬כאשר היהודים החלו‬
‫קוב בעמוד ‪ • 14‬על המפל­‬         ‫להשתתף ולעסוק‪ ,‬כשכניהם הלא־יהודים‪ ,‬בכל שטחי התרבות והמדע‪ ,‬כולל‬
‫גות הפועליות היהודיות‬
‫בעולם‪ ,‬פרופ׳ משה מיש־‬                ‫המחקר ההיסטורי‪ ,‬וכתבו את תולדותיהם או חלקם בדרכי המחקר המקובלים‪.‬‬
‫ק מסקי בעמוד ‪ • 17‬זלמן‬          ‫פירסומו של ״דברי יוסף״‪ ,‬מסיים את פירסומם של כתבי התולדות העבריים‪.‬‬
‫דוד ליבונטין‪ ,‬״הקפיטליסט‬        ‫עכשיו אין לנו אלא להמשיך ולחקור ולפרסם כתבים ומחקרים וספרים של בני‬
‫הראשוף בעל ההכרה ־ ד״ר‬          ‫זמננו‪ .‬נראה לי שדבר זה נעשה בשקדנות רבה‪ .‬בכל אופן‪ ,‬לכתיבת ההיסטוריה‬
‫דן גלעדי בעמוד ‪ • 20‬הזמ­‬        ‫היהודית בימינו אין בעיות של פירסום וחוקרים‪ .‬יש לה בעיות אחרות‪ ,‬אבל זהו‬
‫רת שכונתה ״הרבנית של‬
‫האופרה״ ־ עקיבא צימרמן‬                                                                              ‫דיון לחוד‪.‬‬
‫בעמוד ‪ • 22‬האם נתגלו‬
‫העשרה שעלו בגורל? ‪ -‬בע­‬

                     ‫מוד אחרון‬
   1   2   3   4   5   6   7