Page 3 - ETMOL_115

‫מה עוללתם לנוז‬
‫האץ דמנו אדוסכדמכס!‬

‫קראת תי‪1‬ו עול דוד נן־גוויו! נלני נויעויה ונעלות הנויח‪ ,m2 1944‬מדוע אי‪)1‬ה נו‪1‬גיעה ננתניו!‬

‫מאת דינה פורת‬

‫בשנת ‪ ,1944‬כאשר שליש מהעם היהודי כבר הושמד‪,‬‬ ‫בי״ט בתמוז תש״ד )‪ 10‬ביולי ‪ ,(1944‬התאסף קהל גדול‪,‬‬
‫ומכונת ההרג הנאצית עוד המשיכה בפעולתה‪.‬‬ ‫שכלל את נציגי כל הגופים והמוסדות ביישוב‪ ,‬״במרומי‬
‫הר־הצופים״ בירושלים‪ ,‬באמפיתיאטרון של האוניברסיטה‬
‫בן־גוריון הכריז שרוחו של הרצל ומשנתו‪ ,‬קוראות‬
‫ליהודים של שנת ‪ 1944‬״לזעוק באוזני העולם זעקה גדולה‬ ‫העברית‪ ,‬לציין את יום השנה ה״‪ 40‬למותו של תיאודור‬
‫ומרה״‪ .‬ואכן חלק גדול מנאומו הוקדש לזעקה שהופנתה‬ ‫הרצל מייסדה של הציונות המדינית‪ .‬העיתונות העברית‬
‫כלפי בעלות״הברית הלוחמות בנאצים‪ .‬אך רק חלק קטן‬
‫מזעקה זו פורסם בעיתונות‪ ,‬למרות שהאירוע עצמו זכה‬ ‫סיקרה בהרחבה את האירוע‪.‬‬
‫לסיקור נרחב; ומה שחשוב יותר‪ ,‬הדברים הושמטו במלואם‬ ‫דוד בן־גוריון‪ ,‬יושב ראש הנהלת הסוכנות היה הנואם‬
‫מ״במערכה״‪ ,‬קובץ הנאומים‪ ,‬המאמרים והמסות של בן־‬ ‫הראשי‪ .‬בנאומו ציין שיום זה אינו יום אבל אלא ביטוי של‬
‫גוריון שיצא לאור ב־‪) 1957‬שליש מהנאום‪ ,‬שלושה דפים‪,‬‬ ‫הזדהות עם מחאתו הנמרצת של הרצל כנגד הפגיעה‬
‫הוקדשו לשתיקת בעלות‪-‬הברית על שואת היהודים באירו­‬ ‫המתמשכת בעם היהודי ‪ -‬בכבודו‪ ,‬בתקוותיו ובזכותו‬
‫פה‪ .‬רוב‪-‬רובם של דברים אלו לא התפרסם‪ .‬הנאום עצמו‬ ‫להתקיים‪ ,‬ועם אמונתו העמוקה של הרצל כי מדינה יהודית‬

‫נמצא בתיקיו של בן‪-‬גוריון בארכיון הציוני(‪.‬‬ ‫תקום בעתיד‪.‬‬
‫מה תוכנה המדוייק של הזעקה הזאת? למה הושמעה כנגד‬ ‫בן־גוריון שאל את עצמו ואת מאזיניו‪ ,‬מה היה הרצל‬
‫בעלות‪-‬הברית דווקא ביולי ‪ ?1944‬ומדוע נמחקה מאוסף‬ ‫אומר אם היה בחיים והיה עד לשואה‪ :‬האם היה עדיין מאמין‬
‫שהבטחה‪ ,‬כתובה וחתומה אפילו בידי ממשלה רבת עוצמה‬
‫כתביו ‪ 13‬שנים מאוחר יותר?‬ ‫ומאושרת על״ידי חבר״הלאומים‪ ,‬היא ״גשר של פלדה״? יש‬
‫שלושת הדפים של ״הזעקה הגדולה והמרה״ של בן‪-‬‬ ‫להניח שהוא היה מבין שאפילו להתחייבויות חד״משמעיות‬
‫גוריון מהווים סטיה חד‪-‬פעמית‪ ,‬בתוכן‪ ,‬בנימה ובצורת‬ ‫ניתן להתכחש כאשר משתנות הנסיבות‪ .‬ניתן להניח‬
‫הפניה‪ ,‬מיתר הנאום‪ ,‬המדבר על רעיונותיו של הרצל‪ .‬הם‬
‫כתובים בגוף ראשון רבים‪ ,‬המציג בפני גוף שני רבים‬ ‫בוודאות שבן־גוריון התיחס להצהרת בלפור‪.‬‬
‫שורה של שאלות‪ :‬״אנחנו״‪ ,‬העם היהודי בכלל‪ ,‬והתנועה‬ ‫האם הרצל היה עדיין מאמין ‪ -‬שאל בן־גוריון ‪ -‬ש״לה־‬
‫הציונית והישוב בפרט‪ ,‬שואלים ״אתכם״‪ ,‬בעלות‪-‬הברית‪:‬‬ ‫רוג את כולם אי־אפשר״? לו היה בחיים‪ ,‬היה רואה שתחזיו­‬
‫תיו השחורות ביותר היו ״אופטימיות״ לעומת המציאות‬

‫הגורל נפל ‪ -‬צירי הקונגרס הציוני בג׳נבה‪ ,‬בספטמבר ‪ 939‬ו ‪ ,‬כ שהתקבלה הידיעה כי פרצה מל ח מת העולם‪,‬‬
‫בשורה הראשונה‪ ,‬מ שמאל לימין ‪ -‬מ שה שרת‪ ,‬דוד בן־גוריון‪ ,‬חיים וייצמן‪ ,‬אליעזר קפלן‬