Page 6 - ETMOL_115

‫האדוינליס בני האסטלות המודוניות בנו בארץ מבניח מושימיס ומוש‪9‬עים מהבניה החדשנית נאיווסה אנל ׳‪ m‬להס סגנון ״חור‬

‫העולם ורצוי לחפש כאן‪ ,‬באיזור ובא­‬ ‫מאת אבא אלחנני‬ ‫כאשר הגיעו ראשוני האדריכלים‬
‫רץ‪ ,‬אחר צורת בנייה הולמת להם‪.‬‬ ‫היהודים לארץ־ישראל בראשית המאה‬
‫ברוואלד בנה את בית‪-‬הספר הריאלי‬ ‫מוצאם של יזמי הבנייה‪ ,‬כמו אותה‬ ‫לא היתה הארץ שטח ריק מבחינה‬
‫ליד הטכניון ומאוחר יותר חווילות על‬ ‫שכונה מופלאה ״בתי אונגריד‪ ,‬אך‬ ‫אדריכלית‪ .‬אף־על־פי שהיתה מחוז‬
‫הכרמל‪ ,‬שיש בהן צירוף של חזות‬ ‫השפעת הבנייה הערבית‪-‬הירושלמית‬ ‫נידח בקיסרות העות׳מנית נמצאו בה‬
‫חיצונית מזרחית‪-‬עממית עם מיתווה‬ ‫המקומית היתה שוות‪-‬משקל לזכרונות‬ ‫יצירות מגוונות ומרשימות של האד­‬
‫דירה מערבית‪ .‬כן תיכנן ברוואלד לפני‬ ‫ריכלות האיסלמית בת ‪ 1250‬שנים‪,‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה את בנייני‬ ‫המולדת הרחוקה‪.‬‬ ‫החל ממסגד כיפת״הסלע ומסגד אל־‬
‫המשק במרחביה‪ ,‬המעוררים אסוציא­‬ ‫את ראשיתה של האדריכלות במאה‬ ‫אקצה שעל הר הבית ועד למסגדים‬
‫ציות של בנייה כפרית מערב‪-‬אירופית‬ ‫העשרים מייצגים במידה רבה חמישה‬ ‫מתקופות שונות כמו המסגדים בעכו‬
‫שהוטבעו בה ‪ -‬בהצלחה ‪ -‬אלמנטים‬ ‫אדריכלים‪ .‬הראשון בהם הוא אלכסנ­‬ ‫וברמלה‪ .‬הערבים בנו גם בנייני ציבור‬
‫דר ברוואלד‪ ,‬שנולד בברלין ב‪1876-‬‬ ‫חשובים ‪ -‬בתי״מרחץ‪ ,‬חאנ׳ים וכדומה‪.‬‬
‫מזרחיים‪.‬‬ ‫וסיים את לימודיו עוד במאה הקודמת‪.‬‬ ‫לצידם עמדו מבני״קודש נוצריים‬
‫הוא השתקע בארץ ב‪ 1924-‬והיה מורה‬ ‫קדומים ‪ -‬כנסיית הקבר־הקדוש‬
‫מקצוע חדש ‪ -‬תכנון כפרים‬ ‫בטכניון אותו החל לתכנן עוד בשנת‬ ‫בירושלים‪ ,‬המנזר בעמק המצלבה ועוד‬
‫‪ .1910‬ברוואלד ראה במיזוג האדריכ­‬ ‫עשרות רבות של כנסיות ומינזרים‬
‫ריבארד קאופמן‪ ,‬יליד גרמניה אף‬ ‫לות הקלסיציסטית האירופית עם‬ ‫שנבנו בארץ במאה הקודמת‪ .‬עליהם‬
‫הוא )‪ ,(1887‬הגיע לארץ ב‪ 1920-‬לפי‬ ‫האדריכלות האיסלמית‪ ,‬אשר יצירו­‬ ‫יש להוסיף את הבנייה ההרודיאנית‬
‫הזמנת ד״ר ארתור רופין‪ ,‬ראש מחל­‬ ‫תיה מיוצגות ייצוג מרשים גם בארץ‪,‬‬ ‫המרשימה‪ ,‬הרומאית‪ ,‬הביזאנטית‪,‬‬
‫קת ההתיישבות של הסוכנות‪ ,‬לתכנן‬ ‫צירוף לגיטימי הראוי לארץ היהודים‬
‫את המושבים והקיבוצים החדשים‪.‬‬ ‫המתחדשת‪ ,‬ושאף לגיבוש דפוסים‬ ‫הנבאטית והצלבנית‪.‬‬
‫הוא ראה עצמו מייסד מקצוע חדש ‪-‬‬ ‫חדשים‪ ,‬עדכניים מבחינת הטכניקה‬ ‫את כל אלה ליוותה בנייה עממית‬
‫״תכנון כפרים״‪ ,‬שאולי באמת הומצא‬ ‫של הבנייה‪ ,‬אך קרובים אל הסגנון‬ ‫במשך דורות שהשתמרה בבית הערבי‬
‫על ידי רופין וקאופמן‪ ,‬כי עד אז היה‬ ‫האיסלמי ששורשיו באיזור שלנו‪ .‬הוא‬ ‫הכפרי ויש להניח כי אף היא שאבה‬
‫מקובל לחשוב ״שכפרים נוצרים מעצ­‬ ‫האמין שבכך הוא מניח יסוד לאדריכ­‬ ‫את מקורותיה מן הבנייה הקדומה‬
‫מם״‪ .‬קאופמן המליץ בראש ובראשונה‬ ‫לות יהודית במולדת המתחדשת‪ .‬בחכ­‬ ‫יותר‪ .‬לאלה מצטרפות המושבות והש­‬
‫על מיקומו של הכפר‪ :‬בסביבות עורקי‬ ‫מה שלאחר מעשה ניתן לראות את‬ ‫כונות של הטמפלרים שנבנו בדומה‬
‫תעבורה ראשיים‪ ,‬אולם הכביש הרא­‬ ‫תעוזתו כחסרת סיכוי‪ ,‬אולם בחירתו‬ ‫לנופי הכפרים במולדתם‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ואת‬
‫שי עצמו ישאר מחוץ לתחום היישוב‪.‬‬ ‫הותירה לאדריכלים שבאו אחריו‬ ‫בתי המושבות הראשונות שנבנו על‪-‬‬
‫בתיבנון הבחין בין קיבוץ ומושב‪:‬‬ ‫לקחים חשובים‪ ,‬לשלילה ולחיוב‪.‬‬ ‫ידי אדריכלים צרפתים שהובאו על‪-‬ידי‬
‫המושב אמור היה להיות סגור בפני‬ ‫הלקח הראשון הוא שאין יוצרים סגנון‬ ‫הברון רוטשילד‪ ,‬ונתנו צביון צרפתי‬
‫גידול נוסף ואילו הקיבוץ חייב פתי­‬ ‫חדש בהינף יד והלקח השני ‪ -‬שאין‬ ‫למבנים‪ .‬בשכונות היהודיות הראשו­‬
‫הכרח או צורך לייבא אדריכלות מן‬ ‫נות מחוץ לחומות ירושלים נבנו בתים‬
‫מקומיים בהשפעת זכרונות מארצות‬