Page 175 - הציונות בתוניסיה
P. 175

‫הציונות הלוחמת בתוניסיה (‪173  )1939-1926‬‬

‫יהודים למוסלמים וביחסים של הקהילה היהודית עם השלטון הצרפתי‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫הציונות יכלה להשפיע על הקהילה היהודית בנושאים החשובים לה‪ ,‬אך רק מחוץ‬

                                                ‫למערכת הפוליטית היהודית עצמה‪.‬‬

                                                                       ‫הציונות וכי"ח‬

‫החל מסוף שנות העשרים‪ ,‬ובמיוחד בראשית שנות השלושים‪ ,‬התנהל העימות בין‬
‫הציונות לבין ארגון כי"ח בתוך כותלי בתי הספר שלו מחמת מצבה הדמוגרפי של‬
‫הקהילה‪ .‬הקהילה גדלה‪ ,‬ולפיכך גם אחוז הצעירים בה גדל‪ .‬מספר התלמידים בבתי‬
‫הספר הציבוריים גדל מ‪ 9,650-‬ב‪ 1921-‬ל‪ 12,656-‬ב‪ .1939-‬מספר הבנות הלומדות‬
‫השתווה למספר הבנים‪ .‬מספר מקבלי תעודות הבגרות גדל מ‪ 39-‬ב‪ 1921-‬ל‪125-‬‬
‫ב‪ ,1939-‬וכרבע מכלל הלומדים במערכת החינוך התחנכו במסגרות החינוך של‬
‫כי"ח‪ .‬משמעות הדבר היא שהחינוך היה גורם חשוב ביותר בחיי הקהילה והנוער‪.‬‬
‫העלאת רמת ההשכלה והנגישות הרבה לחומר קריאה‪ ,‬בעיקר בצרפתית‪ ,‬הביאה‬
‫לבתי הספר של כי"ח נוער ערני ותוסס יותר‪ ,‬נוער שתבע התייחסויות ופתרונות‬

                                                     ‫ממשיים לבעיותיו ולמחשבותיו‪.‬‬
‫בזכות גילם הצעיר של הפעילים הציונים הפכה הציונות לתופעה של‬
‫חיי היום‪-‬יום בבתי הספר‪ .‬התלמיד לא הבחין בין פעילות בשעות הפנאי לבין‬
‫הפעילות הלימודית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬לא פעם שימש בית הספר מסגרת לגיוס חברים‬
‫חדשים לתנועה או מוקד להמשך ויכוחים ויריבויות של אחר הצהריים‪ .‬המצב‬

        ‫בתוניס היה מסובך במיוחד בגלל ריבוי תנועות הנוער היהודיות והציוניות‪.‬‬
‫הדילמה החינוכית של מנהלי האליאנס ומוריו הייתה ברורה למדי‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫הם לא התנגדו למסרים הרעיוניים שהושתתה עליהם תנועת הנוער‪" .‬הצופיות‬
‫כשלעצמה היא דבר מצוין וראויה לעידוד המחנכים‪ ,‬אם אין מסיתים אותה‬
‫ממטרותיה המוצהרות"‪ 85.‬מורי האליאנס ראו בפעילות זו דרך חיובית להעסיק‬
‫את התלמיד בשעות הפנאי‪ .‬הדגש שהושם בתנועה על הפעילות המוסרית‪ ,‬על‬
‫החינוך לחיי ספורט ובילוי בחיק הטבע היו מסרים חינוכיים שגם בכי"ח תמכו‬
‫בהם‪ .‬מצד אחר‪ ,‬היה קשה לקבל את רוח הפלגנות שהביאו הצופים‪ .‬פלגנות בין‬
‫תנועות צופיות על רקע דתי אתני וכן בתוך הצופים היהודים‪ .‬הצופים ותנועות‬
‫הנוער הציוניות פעלו בבית הספר ובמלוא העוצמה‪ ,‬וכל תקרית פעוטה קיבלה‬

                                                                 ‫משמעות "חינוכית"‪:‬‬

‫יום אחד התלונן ילד על חבר שמשך לו באוזן ועזב אותה רק לאחר‬
‫התערבות חברו שצעק אליו "יחי טרומפלדור"‪ .‬הזמנתי את התלמיד האשם‪.‬‬
‫"הוא התחיל‪ ,‬אדוני‪ ,‬הוא עבר לידי וצעק בוז לטרומפלדור‪ ,‬יחי השומר‬
‫הצעיר" [‪ ]..‬אלו דברים ילדותיים אבל משמעותיים‪ ,‬המעידים על אווירה‬

      ‫‪ 	85‬המורה רפאל לוי לנשיא האליאנס‪ ,6.1.1933 ,‬אחכי"ח‪ ,‬חטיבת תוניסיה‪.XVII E 157 ,‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180