Page 174 - הציונות בתוניסיה

‫‪ 172‬פרק שלישי‬

‫כך לציונים ככוח בחברה היהודית‪ ,‬ככוח המוביל של רשימת בסיס השמרנית‪,‬‬
‫הייתה משמעותית מאוד‪.‬‬

‫הבחירות הסתיימו בניצחון מוחץ של קבוצת הצדק‪ .‬הקבוצה הצליחה להעביר‬
‫את כל מועמדיה בלי שום בעיה‪ 46 .‬הנציגים התוניסאים במועצה היו על טהרת‬
‫רשימת הצדק‪ .‬ההסבר לניצחון המוחץ של הצדק קשור בעיקר בעובדה שרשימתם‬
‫ייצגה את היהודים המפורסמים והמבוססים בחברה‪ ,‬כלכלית ומעמדית‪ .‬סוחרים‬
‫גדולים‪ ,‬עורכי דין מפורסמים‪ ,‬רופאים חשובים ועוד‪ .‬ככל הנראה רשימה זו הייתה‬
‫אטרקטיבית יותר מזו של בסיס‪ .‬אופן ההתארגנות של רשימת הצדק כמפלגה‬
‫הקלה עליה לגייס את הבוחרים‪ .‬הסבר אחר להצלחתה הוא האכזבה מרשימתו‬
‫של בסיס ואי הצלחתה לטפל בעניינים שהיא התחייבה לטפל בהם‪ .‬ביקורתו של‬
‫אלוש על דרך פעולתה של המועצה היוצאת לבטח לא הוסיפה לבסיס‪ .‬ועוד‪ ,‬לא‬
‫מן הנמנע שכדי להתמודד עם בעיות האבטלה והפרנסה‪ ,‬דבר שהיה תלוי לא מעט‬
‫בשלטון הצרפתי בתוניסיה‪ ,‬לרשימת הצדק היה יתרון כלשהו על פני רשימת בסיס‬

‫בעיקר בשל אופייה הפרנקופילי‪.‬‬
‫נוכח הביקורת שהציג אלוש עולות שתי שאלות‪ .‬האחת‪ ,‬מדוע לא הציגו‬
‫הציונים רשימה עצמאית משלהם מול הרשימות האחרות‪ .‬ואילו השנייה‪ ,‬מדוע‬
‫לא דרשו מהרשימות האחרות לאמץ מדיניות ציונית מוצהרת‪ .‬מהתנהלות הציונים‬
‫בבחירות מתקבל הרושם כאילו הם ניסו לעמעם את מקומם במערכת הבחירות‬
‫הזאת‪ .‬הסבר אפשרי לכך הוא מעמדה החלש של הפדרציה הציונית‪ ,‬הגוף שאמור‬
‫היה לייצג את כל הזרמים בציונות‪ .‬בהיעדר פדרציה חזקה ומייצגת לא היה טעם‬
‫להציג רשימה ציונית‪ .‬ייתכן שוויקטור קטן‪ ,‬יהודי מכובד בפני עצמו‪ ,‬לא רצה‬
‫להתחרות מול בסיס ועל ידי כך לקבל לידיו את האחריות לניהול הקהילה‪ .‬ההסבר‬
‫האחר‪ ,‬ואולי החשוב יותר‪ ,‬קשור באופן שתפסה בו הציונות את יהודי תוניסיה‪.‬‬
‫הציונות הייתה האפיק העיקרי למודרניזציה של יהודים שלא קיבלו אזרחות‬
‫צרפתית ושרצו לשמור על אופייה היהודי של הקהילה‪ ,‬גם אם לא במובן הדתי‬
‫של המילה‪ .‬לאידיאולוגיה הציונית — בכל הקשור לפעילות המדינית של התנועה‬
‫הציונית‪ ,‬לפעילות הקשורה להתיישבות בארץ ישראל ולבניין הבית הלאומי‪,‬‬
‫לוויכוחים בין הזרמים בציונות ולנושא העלייה — אין ולא כלום עם תפקוד‬
‫הקהילה היהודית‪ .‬לעומת זאת — ובכך היה כוחה הגדול של הציונות בתוניסיה —‬
‫הציונים לא התנתקו מהבעיות הבוערות של יהדות תוניסיה והציגו פתרונות‬
‫שהיו מקובלים על חברה במעבר‪ .‬התפיסה שהציגה הציונות הייתה של "חגורת‬
‫ביטחון"‪ 84.‬אך יותר מהכול‪ ,‬בל נשכח שבסופו של דבר הציונות לא יכלה להופיע‬
‫ככוח מנהיג של כל יהדות תוניסיה שכן היא הייתה אמורה להיות‪ ,‬לפחות מבחינת‬
‫השלטונות‪ ,‬כוח תרבותי ולא פוליטי‪ .‬הצגתה ככוח הפוליטי המרכזי המנהיג את‬
‫הציבור הלאומי בתוניסיה עלולה הייתה לפגוע ביחסים השבריריים ממילא בין‬

‫‪.Ben-Amittai, “Nouvelles Plaisanteries”, La Voix D’Israel, 3.2.1930 84‬‬