Page 173 - הציונות בתוניסיה
P. 173
הציונות הלוחמת בתוניסיה (171 )1939-1926
היא ללא ספק משקפת את הקבוצה שהצליחה להתקדם בחברה היהודית בזכות
הנטייה הפרו-צרפתית שלה .בשבילה ,האזרחות הצרפתית וההתבוללות היו תנאי
לקידום חברתי וכלכלי.
מה אפוא גרם לקבוצה זו להפוך למפלגה ,שכן עד אז מצאנו שהיא פעלה
כקבוצת לחץ חברתית באמצעות העיתון ומתוקף מעמדה החברתי .הסבר אחד
יכול להיות הירידה במספר היהודים המתאזרחים בראשית שנות השלושים.
התקווה הייתה כי מפלגה — בניגוד לקבוצת לחץ — תביא לפעילות ארגונית
רצופה והמשכית ,ורק על ידי כך יוכלו להשפיע על הצרפתים לאורך זמן להשלים
את תהליך האמנציפציה של היהודים .הסבר אפשרי אחר יכול להיות שהקמתה
הייתה תגובה טבעית והגיונית לפעילות המפלגתית הציונית ,כלומר כוח נגד
שיביא למאבק בתנאים דומים .אולי הכישלון של רשימת הצדק בבחירות של 1930
הוא שהוביל את חבריה למסקנה שצריך לפעול בדרך אחרת.
פעילות המפלגה התמקדה בעיקר בפרסום העיתון — ובכך לא היה כל חדש —
ובארגון חוג רעיוני שניתנו בו הרצאות ,בעיקר בנושא היסטוריה יהודית ובעיות
המעסיקות את יהודי תוניסיה בדרכם אל האמנציפציה .הם פרסמו רשימות של
תומכים בעיתון ,רשימות המתאימות לחתך החברתי של הקבוצה המייסדת .הישגה
הגדול של המפלגה היה ניצחונה בבחירות למועצת הקהילה בשנת .1934
בחירות 1934
מערכת הבחירות של 1934צפויה הייתה להיות משמעותית יותר מקודמתה ולו
משום שמספר בעלי זכות הבחירה גדל מ 821-ב 1930-ל 2001-ב .1934-הגידול
במספר בעלי זכות הבחירה מלמד על שינוי במודעות של היהודים בתוניס לנעשה
בקהילה .המצעים של שתי הרשימות לא היו שונים כל כך מהמצעים של מערכת
הבחירות הקודמת ,אלא שבעקבות המצב הכלכלי הקשה בתוניסיה ,כמו בעולם
כולו ,תפסה שאלת האבטלה מקום מרכזי בהם .המצב הכלכלי מחייב ,לדעת
מפלגת הצדק ,פעולה יסודית הקשורה בכלכלת תוניסיה ונקיטת צעדים שיאפשרו
למגזר היהודי לחזור ולתפוס את מקומו בכלכלה 82.קו התעמולה שנקטה מפלגת
הצדק היה ביקורת על שיטות הפעולה של רשימת בסיס וביקורת על האיש עצמו
ועל מה שהוא מייצג .הם לא התכוונו להתנגח עם הציונים ,שכן ברור היה להם
שהציונים יבקשו להקים בלוק חוסם שימנע את הבחירה של אלה המזוהים עם
רשימת הצדק 83.לא בכדי נקטו עורכי הצדק גישה זו .הם חששו מעימות עם
הציונים המבטאים רוח רעננה של חידוש וקדמה והעדיפו לתקוף את אוז'ין בסיס
שייצג את הדור הישן ,השמרן והלא מתקדם בקהילה .לרבים מן הבוחרים הצגת
המציאות בצורה כזאת הייתה מושכת יותר .ואולם עצם ההתייחסות הברורה כל
.“Manifeste de la liste de la ‘Justice”, La Justice, 16.3.1934 82
.“Au Conseil de la Communauté”, La Justice, 2.3.1934 8 3