Page 326 - הציונות בתוניסיה
P. 326
308סיכום
הלאומי בתוניסיה היה רב יותר ,עד מלחמת העולם השנייה ,בין היתר עקב קיומה
של קולוניה איטלקית רבת משמעות והשפעה שליהודים היה בה חלק לא מבוטל.
המוגבלות של המודרניזציה והחסימה של אמנציפציה קולקטיבית מלאה היא
שהביאה את היהודים לחפש אפיקי ביטוי פוליטיים מובהקים במסגרת החברה
הקולוניאלית הצרפתית או במסגרת עצמאית כמו הציונות .הציונות ,במקרה זה ,הן
באידאולוגיה הן בדרכי הארגון שלה ,הייתה תנועה מודרנית לחלוטין.
את המצב שתיארנו בצפון-אפריקה אפשר להדגים ,בזעיר אנפין ,גם במציאות
התוניסאית .הציונות ,כתנועה פוליטית מאורגנת ,חדרה לדרום תוניסיה רק לאחר
מלחמת העולם השנייה .אין בכך לטעון כי לא הייתה אהדה לרעיון הציוני או
לא היו ניסיונות התארגנות שם קודם לכן ,אך בהשוואה למצב בעיר הבירה,
המקום שהתהליכים היו אינטנסיביים יותר והבעיות קשות יותר ,הרי שאלה בטלו
בשישים .זאת ועוד ,הציונות לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה אחת הדרכים
לביטוי של מודרניזציה עבור הקהילות היהודיות בדרום תוניסיה .זו הייתה
ציונות דתית במובהק .דוגמה לכך יכולה להיות הדרך שנבחרו בה המועמדים
לעלייה של חברי אגודת עטרת ציון בג'רבה בשנת .1945מכאן מתבקשת
המסקנה שהקולוניאליזם קבע את מידת המודרניזציה ,ומידת המודרניזציה יצרה
את הבידול/ההבחנה/ההבדלים/הדיפרציאציה בתפיסת הציונות בקרב קבוצות
האוכלוסיה השונות.
במרוקו אסרו הצרפתים באופן קטגורי להקים אגודות ציוניות ונאסרה
פעילותן .מכאן שהציונות במרוקו הייתה עצורה ונאלצה לחפש תחליפים שונים
לבעיות הלגליזציה .משמעות הדבר הייתה ,למשל ,שעיתונות ציונית לוחמנית
דוגמת ה Le Réveil juif-בתוניסיה לא הייתה יכולה להתפתח בה .כך למשל ,נוסד
בה העיתון ,L’Avenir Illustréאשר בין היתר התייחס לנושא הציוני אך הוא לא
היה הנושא היחידי .נוסף על השפעתו של השלטון הקולוניאלי במרוקו ושל אופיו
על התפתחות התהליכים בה ניכרה השפעתם של המבנה הגיאופוליטי שלה ושל
אופי האוכלוסייה הסובבת בה.
ניתן להגדיר את ההבדלים בין שלושת המודלים של הקולוניאליזם ולהבין
אותם ואת השפעתם על הלאומיות גם בהקשר המוסלמי .עבור המוסלמים ,עומק
המודרניזציה לא היה בהכרח שיפור באיכות החיים אלא גם הגברת עוצמתו של
הדיכוי הקולוניאלי .באופן פרדוקסלי ,ככל שהשלטון הקולוניאלי תרם להרחבת
ההשכלה של המוסלמים כך רבתה הבנתם את עומק הדיכוי הקולוניאלי .ככל
ששופרו תנאי חייהם כך הם התפנו יותר לעניינים לאומיים ולא רק לבעיות הקיום
היום-יומי .ההבדלים בין השליטה הצרפתית בשלוש ארצות המגרב היו פועל יוצא
של אופי הכיבוש בהן :המדיניות הקולוניאלית שביקשו לעצב בהן ,משך השליטה
הקולוניאלית ששלטו במקום והמבנה של החברה המסורתית .ככל שעומק
הקולוניזציה — קרי דיכוי במושגים מוסלמיים — היה חזק יותר ,כך ההתנגדות