Page 326 - הציונות בתוניסיה

‫‪ 308‬סיכום‬

‫הלאומי בתוניסיה היה רב יותר‪ ,‬עד מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בין היתר עקב קיומה‬
‫של קולוניה איטלקית רבת משמעות והשפעה שליהודים היה בה חלק לא מבוטל‪.‬‬
‫המוגבלות של המודרניזציה והחסימה של אמנציפציה קולקטיבית מלאה היא‬
‫שהביאה את היהודים לחפש אפיקי ביטוי פוליטיים מובהקים במסגרת החברה‬
‫הקולוניאלית הצרפתית או במסגרת עצמאית כמו הציונות‪ .‬הציונות‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬הן‬

‫באידאולוגיה הן בדרכי הארגון שלה‪ ,‬הייתה תנועה מודרנית לחלוטין‪.‬‬
‫את המצב שתיארנו בצפון‪-‬אפריקה אפשר להדגים‪ ,‬בזעיר אנפין‪ ,‬גם במציאות‬
‫התוניסאית‪ .‬הציונות‪ ,‬כתנועה פוליטית מאורגנת‪ ,‬חדרה לדרום תוניסיה רק לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬אין בכך לטעון כי לא הייתה אהדה לרעיון הציוני או‬
‫לא היו ניסיונות התארגנות שם קודם לכן‪ ,‬אך בהשוואה למצב בעיר הבירה‪,‬‬
‫המקום שהתהליכים היו אינטנסיביים יותר והבעיות קשות יותר‪ ,‬הרי שאלה בטלו‬
‫בשישים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הציונות לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה אחת הדרכים‬
‫לביטוי של מודרניזציה עבור הקהילות היהודיות בדרום תוניסיה‪ .‬זו הייתה‬
‫ציונות דתית במובהק‪ .‬דוגמה לכך יכולה להיות הדרך שנבחרו בה המועמדים‬
‫לעלייה של חברי אגודת עטרת ציון בג'רבה בשנת ‪ .1945‬מכאן מתבקשת‬
‫המסקנה שהקולוניאליזם קבע את מידת המודרניזציה‪ ,‬ומידת המודרניזציה יצרה‬
‫את הבידול‪/‬ההבחנה‪/‬ההבדלים‪/‬הדיפרציאציה בתפיסת הציונות בקרב קבוצות‬

‫האוכלוסיה השונות‪.‬‬
‫במרוקו אסרו הצרפתים באופן קטגורי להקים אגודות ציוניות ונאסרה‬
‫פעילותן‪ .‬מכאן שהציונות במרוקו הייתה עצורה ונאלצה לחפש תחליפים שונים‬
‫לבעיות הלגליזציה‪ .‬משמעות הדבר הייתה‪ ,‬למשל‪ ,‬שעיתונות ציונית לוחמנית‬
‫דוגמת ה‪ Le Réveil juif-‬בתוניסיה לא הייתה יכולה להתפתח בה‪ .‬כך למשל‪ ,‬נוסד‬
‫בה העיתון ‪ ,L’Avenir Illustré‬אשר בין היתר התייחס לנושא הציוני אך הוא לא‬
‫היה הנושא היחידי‪ .‬נוסף על השפעתו של השלטון הקולוניאלי במרוקו ושל אופיו‬
‫על התפתחות התהליכים בה ניכרה השפעתם של המבנה הגיאופוליטי שלה ושל‬

‫אופי האוכלוסייה הסובבת בה‪.‬‬
‫ניתן להגדיר את ההבדלים בין שלושת המודלים של הקולוניאליזם ולהבין‬
‫אותם ואת השפעתם על הלאומיות גם בהקשר המוסלמי‪ .‬עבור המוסלמים‪ ,‬עומק‬
‫המודרניזציה לא היה בהכרח שיפור באיכות החיים אלא גם הגברת עוצמתו של‬
‫הדיכוי הקולוניאלי‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬ככל שהשלטון הקולוניאלי תרם להרחבת‬
‫ההשכלה של המוסלמים כך רבתה הבנתם את עומק הדיכוי הקולוניאלי‪ .‬ככל‬
‫ששופרו תנאי חייהם כך הם התפנו יותר לעניינים לאומיים ולא רק לבעיות הקיום‬
‫היום‪-‬יומי‪ .‬ההבדלים בין השליטה הצרפתית בשלוש ארצות המגרב היו פועל יוצא‬
‫של אופי הכיבוש בהן‪ :‬המדיניות הקולוניאלית שביקשו לעצב בהן‪ ,‬משך השליטה‬
‫הקולוניאלית ששלטו במקום והמבנה של החברה המסורתית‪ .‬ככל שעומק‬
‫הקולוניזציה — קרי דיכוי במושגים מוסלמיים — היה חזק יותר‪ ,‬כך ההתנגדות‬