Page 331 - הציונות בתוניסיה
P. 331
ציונות ,קולוניאליזם צרפתי ולאומיות תוניסאית 313
קבוצת הצדק ונציגי כי"ח בתוניסיה היו כוחות אשר יכלו להציע לנאמניהם
ולתומכיהם תמיכה של ממש בטווח המידי .כך למשל להישגים של קבוצת הצדק
בנושא ההתאזרחות של יהודי תוניסיה או בשיפור תנאי חייהם במישור החברתי
והכלכלי היו השלכות חברתיות וכלכליות מידיות .קבלת האזרחות לוותה בדרך
כלל גם בעלייה בסולם החברתי והרחבה של אפשרויות והזדמנויות בתחום
החברתי-כלכלי .בדרך כלל קבוצה זו הונהגה על ידי יסודות חברתיים מבוססים
כלכלית שהשתייכו לאינטליגנציה של החברה היהודית התוניסאית .ארגון כי"ח
היה הראשון ליצור את הכלים שיאפשרו השתלבות רחבה יותר של יהודים
בתרבות צרפת ,ובהם הקניית השפה הצרפתית והתרבות הצרפתית לנוער .כוחו
של כי"ח נבע ממוסדותיו שהיו לא רק מוסדות חינוך אלא גם צינור להעברת סיוע
מהממשל הצרפתי לקהילה היהודית .תמיכה זו באה בדמות ביגוד ,מזון ומבצעים
מיוחדים שנערכו לילדים הלומדים ברשת בתי הספר של כי"ח.
בשנות השלושים חל פיחות במעמדה של קבוצת הצדק מחמת חוסר יכולתה
להביא לשינוי נוסף ביחסה של צרפת לשאלת ההתאזרחות של יהודי תוניסיה
ומחמת האנטישמיות שגאתה בעולם כולו ובתוך כך האנטישמיות הצרפתית
בתוניסיה .זו הייתה עוד הוכחה שבתוניסיה לא היה אפשר להשתלב לחלוטין
בחברה הקולוניאלית הצרפתית .גם הכוונה להשתלב בחברה הצרפתית הייתה
רחוקה מלהתגשם עקב האנטישמיות שפשתה בה .תקופת וישי ומלחמת העולם
השנייה החלישו במיוחד את קבוצת הצדק — ולא בכדי .תקופת ממשלת וישי
הייתה ההוכחה לאופייה ולרוחה האמתית של צרפת ,ואילו התקופה הגרמנית
חשפה את אזלת ידה של הנהגת קבוצת הצדק ואת תפקודה הלקוי.
כוחו של כי"ח לא נחלש בתוניסיה ,אך הופעתן של תנועות הנוער חשפה אותו
יותר ויותר אל הציונות וחייבה אותו להגמיש את עמדותיו כלפיה ,גם אם לא
במוצהר .בבתי הספר של כי"ח התקיימה פעילות ציונית ,בעיקר בשנות השלושים.
הקשר בין הציונות לבין תנועות הנוער הפך את בתי הספר של כי"ח לחממה נוחה
ביותר לטיפוח הפעילות הציונית .מורי בתי הספר של כי"ח ומנהליו ניסו להקטין
את ממדי התופעה וחיפשו דרכים חדשות אל ליבו של הנוער ,אך לא הצליחו
לבטל לחלוטין את הפעילות הציונית בבתי הספר .לעומת זאת הם נפתחו יותר
ויותר ללימוד השפה העברית וכן ללימוד נושאים בהיסטוריה של עם ישראל.
לאחר המלחמה שינה כי"ח את עמדתו הרשמית כלפי הציונות ,ובכך למעשה בוטל
סופית המאבק בין הציונות לכי"ח עם ניצחונה המוחלט של הציונות.
לאחר מלחמת העולם השנייה ובעיקר בשנים 1948‑1943כמעט לא היו כוחות
בחברה היהודית שהתנגדו לרעיון הציוני ולפעילות הציונית .אלה שהתנגדו
לציונות ממילא חיפשו אפיקי פעולה בדרכים אחרות ובמקומות אחרים .עובדה
זו ,של היעדר התנגדות ממשית לציונות ,מוכיחה שלושה דברים :ראשית,
שהאידיאולוגיה הציונית קנתה לה אחיזה בציבור היהודי .שנית ,שבסופו של דבר