Page 50 - הציונות בתוניסיה
P. 50
48מבוא
בתי אב בחמש עשרה קהילות ברחבי המדינה חתמו ,בחום הלוהט של אוגוסט
אותה שנה ,על התנגדותם למהלך .את המערכה הובילה קבוצת השוויון ,והיא
זכתה בניצחון מוחץ.
אם כן ,יש לדון בציונות בתוניסיה בהקשר של הפעילות הפוליטית והציבורית-
חברתית .הציונות הייתה אפוא אחד האפיקים לפעילות יהודית מודרנית .דרכי
התארגנותה ופעולתה ,יתרונותיה וחשיבותה הם העומדים במרכזו של ספר זה.
אחד הביטויים המובהקים של היטמעות תרבותית הוא ללא ספק השפה .אלבר
ממי היטיב להבהיר את חשיבותה:
למרבה המזל ,העניק לי בית הספר היהודי את הלשון הצרפתית .הייתה
זו מתנה מפחידה ,תובענית וקשה לשליטה :זו הייתה גם לשון השליט
הקולוניאלי .אולם מכשיר מעולה זה ,המושלם להפליא ,ביטא הכל
ופתח את כל הדלתות .דרגת התרבות של אדם ,יוקרתו האינטלקטואלית,
הצלחתו בחברה נמדדו במידת מיומנותו בלשון המנצח29.
באופן בולט פינה הניב הערבי-יהודי התוניסאי את מקומו לשפה הצרפתית
שהפכה להיות לא רק שפת היום-יום אלא גם שפת היצירה והביטוי התרבותי
והפוליטי .כך למשל כתבו הסופרים היהודים בצרפתית וגם מקומה של העיתונות
היהודית הכתובה צרפתית הלך וגדל .בכך הפכו היהודים לחלק מהחברה השלטת
ונוצר מכנה משותף להבנה בינם לבין הצרפתים מן הצד האחד והתרחקות
הדרגתית מן המוסלמים מן הצד האחר.
אחד מסממניה של החברה המסורתית הוא המקום המרכזי של הדת במדרג
השיקולים של החברה" .דת הגיטו" ,יסביר בנילוש ,גיבורו של אלבר ממי בספרו
"נציב המלח"" ,אינה מניחה עצמה לצמצום ,היא שרויה בכל המעשים אגב-כמו
שאר דתות בני עירנו בת ימי הביניים .למן שחר ועד לילה — אף לא מילה אחת
שאין לה רקע קודש" 30.אלא שהדת לא הייתה רק קיום המצוות ושמירת ההלכה.
"הפולחן המקומי שלנו נחשל היה עד לבלתי האמן .בליל של אמנות תפלות
ברבריות ,הבלי נשים זקנות ,טקסים חיצוניים ,שלא היה בהם כדי לספק את
הצורך הרוחני אף במועט שבמועט"31.
כחלק מתהליך המודרניזציה חל שינוי גם בזה .אם בעבר נקבעה זהותו
של היהודי על פי הדת ,הרי שבתקופה הקולוניאלית ניתנה הגדרה חדשה לדת
ולמשמעותה" .הרגשתי את עצמי יותר יהודי מהם ,בעל יתר הכרה ביהדותי,
מבחינה היסטורית וחברתית" 32.הכרה זו בבסיס חדש לזהות היהודית ,בסיס שאינו
ממי ,שחרורו של היהודי ,עמ' .142 2 9
ממי ,נציב המלח ,עמ' .97 30
שם ,עמ' .104 31
שם ,עמ' .102 32
