Page 46 - הציונות בתוניסיה
P. 46
44מבוא
הציוני" 27.בניגוד לעיתונים ציוניים אחרים לפניו" ,קול ציון" בא לקדם מטרה
מוחשית .אם בעיתונים הקודמים הייתה הציונות רק נושא אחד מתוך שלל
הנושאים שנדונו בהם ,הרי ש"קול ציון" היה שופרה של אגודת ציון — ארגון
רשמי ,מוכר ומזוהה מבחינת מיקומו ,מעמדו וחשיבותו.
במרס 1920החל לצאת לאור העיתון "הקול היהודי" ( ,)La Voix Juiveדו-
שבועון בצרפתית שערך הנרי מעארך .הבחירה בלשון הצרפתית לשפת העיתון
מעידה על התפשטות המודרניזציה ועל שינוי באופיים של חוג הפעילים והאוהדים
הציונים שהעיתון פנה אליהם .השימוש בשפה הצרפתית העתיק את העימות עם
הציונות והמפגש אתה אל חוגי המתבוללים .אם קודם לכן נערך העימות בשפה
הערבית-היהודית ובעברית ,הרי שעתה חידד השימוש בצרפתית את העימות ,שכן
הוא נעשה באמצעים המוכרים בחוגים אלו — על גבי העיתון.
מעארך תפס את מקומו של בראמי כמי שמבטא עמדות ציוניות .אמנם בראמי
ידע צרפתית ,אך ספק אם הייתה השפה שגורה בפיו עד כדי שיוכל לערוך עיתון
בצרפתית .מעארך ,בוגר האליאנס ,שלט בשפה והתאים יותר למשימה .לא ייפלא
אפוא שבזמנו שונה שם העיתון מ"קול ציון" ל"הקול היהודי" .אם "קול ציון" היה
קונקרטי וברור ופנה בעצם הגדרתו אל קהל יעד שהגדיר עצמו ציוני ,קהל קטן
ולא תמיד בעל אמצעים כלכליים לרכוש עיתון דרך קבע ,הרי ש"הקול היהודי"
הציג מגמה כללית יותר ופנה לקהל יעד רחב יותר ,גם אם מגמתו החברתית
הפוליטית הייתה מוגדרת וידועה .העיתון התמקד בשלושה נושאים מרכזיים :ארגון
הקהילה היהודית ,כי"ח ותוכן החינוך שהוא מעניק ולבסוף הפעילות הציונית
בתוניסיה ומחוצה לה .העיתון יצא לאור פעמיים בחודש ,והיה שופרו של הזרם
המרכזי בציונות" ,אגודת ציון".
בשנת ,1921כשנה לאחר ייסודו ,נסגר העיתון ככל הנראה בגלל קשיים
כספיים .זמן קצר לאחר מכן הוא שב להופיע ,אך הפעם כביטאונה הרשמי של
הפדרציה הציונית בתוניסיה .ארעיותו של עיתון זה ,כמו של "קול ציון" בעבר,
מלמדת על מקומה של הציונות בחברה היהודית .קשה היה לקבוצה ציונית לייסד
עיתון שיהיה איתן מבחינה כלכלית.
ב 30-במרס ,1920ארבעה ימים לאחר פרסום "הקול היהודי" ,הופיע ביטאונה
של אגודת יושבת ציון" ,קול ישראל" ( )La Voix d’Israëlבעריכתם של ז'אק ומנחם
בלעיש .המאבק בין שתי האגודות הציוניות עבר אל הרחוב ואל כלל הציבור.
אמנם מאבקים אלו מוכרים בעיתונות היהודית מסוף המאה התשע עשרה ,אך זו
הייתה הפעם הראשונה שהציבור היה שותף למאבקים בתוך זרם אידיאולוגי אחד.
מ 1913-ועד תום שלטון החסות הצרפתי יצאו לאור לפחות שלושים ושניים
עיתונים ציוניים מובהקים .מלבדם היו עוד שבעה עשר עיתונים פנים-תנועתיים.
שלושה עיתונים יצאו לאור בערבית-יהודית ,שישה בעברית (חוץ מאחד כולם
27יוסף בראמי לסוקולוב ,11.7.1910 ,אצ"מ.A–18 13/3 ,
