Page 42 - הציונות בתוניסיה
P. 42

‫‪  40‬מבוא‬

‫בפעם השלישית‪ .‬מערכת הבחירות של ‪ 1934‬לעומת זאת הייתה סוערת מאוד‪.‬‬
‫מספר בעלי זכות הבחירה גדל מ‪ 821-‬בשנת ‪ 1930‬ל‪ ,2,201-‬ורשימת הצדק זכתה‬
‫בניצחון מוחץ‪ :‬ארבעים ושישה מנציגיה נבחרו למועצה ואלי נטף נבחר לנשיא‬
‫הקהילה‪ .‬הבחירות האלה שיקפו את האכזבה מהנהגתו של בסיס שנמשכה שלוש‬
‫עשרה שנה‪ .‬ההרעה במצבם הכלכלי של יהודי תוניסיה וההתקדמות בתהליך‬
‫האמנציפציה שקידמה קבוצת הצדק (גידול במספר מקבלי אזרחות צרפתית)‪ ,‬כמו‬
‫רמתם האישית הגבוהה של נציגיה והתארגנותם לקראת הבחירות‪ ,‬היו הגורמים‬
‫העיקריים להצלחתה‪ .‬גם מערכת הבחירות של שנת ‪ 1951‬הייתה סוערת‪ .‬התמודדו‬
‫בה ראש הקהילה‪ ,‬עורך הדין אלי נטף‪ ,‬ועורך הדין שרל חדאד‪ .‬מערכת הבחירות‬
‫לוותה בהשמצות אישיות והסתיימה בניצחונו של חדאד‪ ,‬העתיד להיות נשיאה‬

                                                      ‫האחרון של הקהילה היהודית‪.‬‬
‫מועצת הקהילה היהודית הייתה מוסד מודרני לחלוטין‪ .‬קיומן של בחירות‬
‫דמוקרטיות מסודרות למועצת הקהילה היהודית‪ ,‬כמו לנציגויות היהודיות האחרות‪,‬‬
‫היו בין הגורמים העיקריים לתסיסה רעיונית וחברתית בקהילה היהודית‪ .‬אמנם‬
‫בחירות אלו היו כר נוח למאבקים‪ ,‬אך הן גם יצרו מכנה משותף בין הגורמים‬
‫החברתיים למיניהם‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬המאבק של הציונים לציוניזציה של‬

                 ‫הקהילה יתנהל במישור הזה‪ ,‬במישור הבחירות למוסדות הקהילה‪.‬‬
‫נוסף על המוסדות הרשמיים של הקהילה היהודית היו התארגנויות וולונטריות‬
‫רבות שפעלו במסגרת הקהילה אך הן לא זכו למעמד רשמי‪ .‬התארגנויות אלו היו‬
‫בעלות אופי דתי‪ ,‬פילנתרופי‪ ,‬חברתי או תרבותי‪ .‬הציונות הייתה אחת מהן‪ 20.‬כל‬
‫התארגנות כזו הייתה צריכה לקבל אישור רשמי משלטונות צרפת‪ ,‬היה לה מבנה‬
‫אחיד של בעלי תפקידים וכן תקנון שעל פיו קיבלה את אישור הפעולה‪ .‬הנה כי כן‬
‫מסגרות וולונטריות אלו יצרו את התשתית החוקית והארגונית גם לפעילותה של‬

                                                                  ‫הציונות בתוניסיה‪.‬‬
‫מוסד אחר הקשור לארגון הקהילה הוא הרבנות הראשית‪ .‬רב ראשי ליהודי‬
‫תוניסיה היה דבר חדש‪ .‬בתקופת דיוננו היו בתוניסיה שמונה רבנים ראשיים‪21.‬‬
‫בעבר שימש הרב הראשי של תוניס גם רבה הראשי של תוניסיה אלא שלא כולם‬
‫סרו למרותו‪ ,‬ובמיוחד לא רבני ג'רבה אשר עשו כל מאמץ לשמור על ייחודם‬
‫ההיסטורי הדתי‪ .‬עדות לכך אפשר ללמוד מפנייתו של הרב ישראל זיתון לרבני‬
‫ג'רבה בבקשה לפתוח בה בית ספר של כי"ח‪ .‬רבני ג'רבה סירבו‪ .‬במכתבם לרב‬

‫בשנת ‪ 1931‬פרסם ויקטור נטף בתוניסיה שנתון ציוני (‪ .)Annuaire Sioniste‬לא נמצאו עוד‬       ‫‪	20‬‬
‫שנתונים של שנים אחרות‪ .‬בשנת ‪ 1948-9‬הוא פרסם עוד שנתון‪ ,‬ובו אפשר למצוא ביטוי‬            ‫‪	21‬‬

                         ‫להתארגנויות הוולונטריות האלה‪ ,‬לרבות בעלי תפקידים באגודות‪.‬‬
‫זרח אליהו (‪ ,)1918‑1903‬זיתון ישראל (‪ ,)1921‑1918‬שתרוג משה (‪ ,)1928‑1921‬ירחי נסים‬
‫(‪ ,)1928‬גג' יוסף השני (‪ ,)1934‑1928‬כטורזא דוד (‪ ;)1940‑1934‬בלעיש חיים (‪,)1947‑1940‬‬

                              ‫בן בארון דוד (‪ .)1955‑1947‬ראו כהן‪ ,‬מלכי תרשיש‪ ,‬עמ' שפז‪.‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47