Page 40 - הציונות בתוניסיה
P. 40

‫‪  38‬מבוא‬

‫ממסי הקהילה המסורתיים על הבשר והיין‪ ,‬מתרומות‪ ,‬מעיזבונות וכדומה‪ ,‬וייעוד‬
‫כספי המסים וניהולם הכספי יהיה נתון בפיקוח צרפתי‪ .‬הוועדים הקצו כספים גם‬
‫לתחזוקת בית הכנסת ולרבנים אף שהדבר לא עלה בקנה אחד עם הוראות הצו‪.‬‬
‫הצרפתים רצו למנוע הקמת ועדים נפרדים לגראנה ולתואנסה‪ ,‬אלא שהמציאות‬
‫הייתה חזקה יותר‪ ,‬ובני הגראנה סירבו להשתתף בוועד החדש שקם או להשתתף‬

             ‫בהוצאותיו‪ ,‬ולפיכך בתוניס לפחות היה תפקודו של ועד הקופה לקוי‪.‬‬
‫בימי שלטון החסות נמשכה המגמה של הקמת ועדי קופות עזרה וצדקה‪.‬‬
‫אין בידינו מידע על פעילותם של הוועדים‪ ,‬ברם מבנם היה קבוע‪ :‬נשיא‪ ,‬ראש‬
‫הקהילה‪ ,‬סגני נשיא‪ ,‬גזבר‪ ,‬עוזר גזבר‪ ,‬מזכיר‪ ,‬עוזר מזכיר וחברים‪ .‬סך הכול בין‬
‫תשעה לשנים עשר חברים‪ .‬תופעה מעניינת היא חברותן של נשים בוועדים האלה‪,‬‬
‫אף שהן לא נשאו בתפקיד רשמי‪ .‬בג'רבה בוטל הוועד שהוקם בשנת ‪ 1906‬בגלל‬
‫מתח בין הקהלים‪ ,‬ובשנת ‪ 1910‬הוקמו שני ועדים לשני הקהלים שהרכיבו את‬
‫הקהילה‪ .‬בג'רבה גם נמשכה המסורת המיוחדת לעיר‪ ,‬אשר לפיה ההנהגה הרוחנית‬

                         ‫ובראשה אב בית הדין קבעו את אורח החיים של הקהילה‪.‬‬
‫בתוניס הקימו הצרפתים‪ ,‬כנראה בשנת ‪ ,1899‬גוף חדש שנקרא "מועצת‬
‫הנכבדים" (‪ .)Assemblée des Notables‬נשיאה הראשון היה חי בסיס‪ ,‬וחבריה היו‪:‬‬
‫דוד קאזס (מזכיר)‪ ,‬שלמה הטל‪ ,‬דוד כהן טאנוג'י‪ ,‬שלמה חייט‪ ,‬יצחק דרמון‪ ,‬אלי‬
‫נטף ויצחק נטף‪ .‬מועצת הנכבדים מילאה את תפקידי ההנהגה הציבורית בתקופת‬

                                     ‫המעבר בין הקאיד לבין מועצה יהודית נבחרת‪.‬‬
‫על פי צו השלטון‪ ,‬מ‪ 30-‬באוגוסט ‪ 1921‬הוקם גוף חדש‪" ,‬מועצת הקהילה‬
‫היהודית"‪ 19.‬המועצה הורכבה משני גופים‪" :‬מועצת השישים"‪ ,‬שנבחרה מבין‬
‫הגברים בתוניס אשר מלאו להם עשרים ואחת שנה ואשר שילמו את מסיהם‬
‫לקהילה‪ ,‬ו"מועצת השנים עשר"‪ ,‬שנבחרה בידי מועצת השישים ומתוכה‪ ,‬והייתה‬
‫למעשה הוועד המנהל של הקהילה היהודית‪ .‬ראש מועצת הקהילה היה נשיא‬
‫הקהילה היהודית‪ .‬מבין חברי מועצה זו נבחרו גם מזכיר הקהילה היהודית‪ ,‬הגזבר‪,‬‬

                                          ‫סגניהם ושאר בעלי התפקידים החשובים‪.‬‬
‫לא ברור מה הניע את הצרפתים להקים מוסד כזה‪ ,‬שכן הוא היה ייחודי‬
‫במסורת השלטונית בצרפת ובאזורי השליטה הקולוניאלית שלה‪ .‬ייתכן שההסבר‬
‫טמון בכמה גורמים השלובים זה בזה‪ :‬הצרפתים רצו בשיטת בחירות שתבטיח‬
‫ייצוג לשני הקהלים בתוניסיה בהתאם לגודלם‪ ,‬לכוחם ולהשפעתם היחסית‪ .‬לפיכך‬
‫נקבע כי במועצת השישים יהיו ארבעים ושישה נציגים לתואנסה וארבעה עשר‬
‫לגראנה‪ ,‬ובמועצת השנים עשר יהיו תשעה נציגים לתואנסה ושלושה לגראנה‬
‫ונשיא הקהילה הנבחר יהיה מבני התואנסה‪ .‬מערכת הבחירות התקיימה בשני‬
‫הקהלים באותו יום‪ ,‬וכל קהל בחר את נציגיו בנפרד מתוך רשימה‪ .‬הצרפתים‬
‫קיוו כי בשיטת בחירות דמוקרטית אפשר יהיה לרכך את מערכת היחסים בין שני‬

                                                             ‫‪ 1	 9‬אברהמי‪ ,‬תהליכי דמוקרטיזציה‪.‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45