Page 37 - הציונות בתוניסיה
P. 37

‫יהודי תוניסיה — קולוניאליזם‪ ,‬מודרניזציה וציונות  ‪35‬‬

‫לבעלי העסקים והחנויות יש להוסיף את המועסקים הרבים‪ :‬מוכרים‪,‬‬
               ‫קופאים‪ ,‬ומנהלי חשבונות‪ ,‬שרבים מביניהם יהודים גם הם‪16.‬‬

‫בחלק ממקצועות היבוא והיצוא הייתה פעילותם של היהודים דומה לפעילותם‬
                                                     ‫ולמעמדם במאה התשע עשרה‪.‬‬

‫גם בתחום האשראי היה חלקם של היהודים גדול‪ .‬בתקופת שלטון החסות‬
‫הצרפתית נוסדה בתוניסיה מערכת בנקאית שסיפקה אשראי לפעילות הכלכלית‪,‬‬
‫בעיקר בערים‪ ,‬ובמסגרתה עבדו יהודים רבים שהגיעו לעמדות בכירות‪ .‬ביישובים‬

                            ‫הקטנים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נמשכה פעילות האשראי כבעבר‪.‬‬
‫את בעלי המלאכה‪" ,‬התעשיינים"‪ ,‬אפשר לחלק לארבע קבוצות‪( :‬א) אלו‬
‫שהמשיכו בענפי הייצור המסורתיים — ובהם צורפים‪ ,‬חייטים‪ ,‬פחחים וסנדלרים‪.‬‬
‫פול סבג מציין כי "מספר הולך וגדל עובד בריקוע נחושת‪ ,‬מקצוע שהחל לפרוח‬
‫בין המלחמות בהשפעת אומנים מיומנים מסוריה"‪( 17.‬ב) בעלי מקצוע — בעיקר‬
‫בענף הבנייה‪ ,‬במענה לצורכי האוכלוסייה האירופית כגון עיבוד שיש‪ ,‬צביעה‪,‬‬
‫חשמלאות ונגרות רהיטים‪( .‬ג) תעשיינים ומנהלי מפעלים‪ .‬בעבר הייתה נחלתם‬
‫הבלעדית של היהודים האיטלקים‪ ,‬ואולם בתקופת השלטון הצרפתי הוציאו לפועל‬
‫יזמות תעשייתיות חדשות‪ ,‬כמו למשל‪" :‬טחנות קמח (משפחות אביטבול‪ ,‬בראמי‪,‬‬
‫קוסקס‪ ,‬מני‪ ,‬ממי‪ ,‬סוריה)‪ ,‬בתי זיקוק (בוקובזה וקטורזה)‪ ,‬בתי חרושת לממתקים‬
‫(ס' דה‪-‬פז)‪ ,‬בתי חרושת לשמנים (דרמוני)‪ ,‬לסבון (א' חלפון)‪ ,‬לייצור מרצפות‬
‫(ביסמוט ובובליל)‪ ,‬לייצור רהיטים (ביסמוט)‪ ,‬לעיבוד עורות‪ ,‬לאריגה מכנית‪,‬‬
‫ולייצור נייר (קאלו וקריף) ובתי דפוס (י' נחום)" (ד) השכירים שעבדו במפעלי‬

                               ‫התעשייה‪ .‬בתעשיית הדפוס‪ ,‬למשל‪ ,‬היה מספרם רב‪.‬‬
‫הנתונים משנת ‪ 1946‬מוסרים מידע רב יותר על תחומי העיסוק של‬
‫התעשיינים‪ 115 :‬עסקו בתחומי הדיג‪ ,‬הייעור והחקלאות; ‪ 587‬בתעשיית הסדקית;‬
‫‪ 81‬בתעשייה הכימית; ‪ 81‬בתעשיית הגומי‪ ,‬הנייר והקרטון; ‪ 269‬בתעשיית הדפוס;‬

          ‫‪ 2,614‬בתעשיית הטקסטיל; ‪ 1,750‬בתעשיית העור ו‪ 659-‬בתעשיית העץ‪.‬‬
‫במקצועות חופשיים עסקו כעשרה אחוזים בממוצע מכוח העבודה היהודי‪.‬‬
‫בקרב היהודים בעלי האזרחות הצרפתית היה מספרם‪ ,‬כנראה‪ ,‬גבוה יותר‪ .‬עקב‬
‫התרחבות ההשכלה ונגישות הלימודים באוניברסיטאות של צרפת בתחומים כמו‬
‫רפואה‪ ,‬עריכת דין‪ ,‬רוקחות‪ ,‬אדריכלות ועוד‪ ,‬היה חלקם של עורכי הדין ושל‬
‫הרופאים היהודים גדול מחלקם באוכלוסייה הכללית‪ .‬בין שתי מלחמות העולם‬
‫שימשו שלושה יהודים בתפקיד ראש לשכת עורכי הדין‪ ,‬ושמונה רופאים יהודים‬
‫הציגו את מועמדותם לתפקיד יושב ראש האגודה למדעי הרפואה מתוך עשרים‬

                                                               ‫‪ 	16‬סבג‪ ,‬יהודי תוניסיה‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬
‫‪ 1	 7‬שם‪ .‬שמות המשפחה של בעלי בתי העסק שצוינו בסוגריים נלקחו מהערה ‪ 16‬שבעמ' ‪216‬‬

                                                          ‫וצורפו לטקסט שמופיע בעמ' ‪.188‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42