Page 114 - עידן האימפריות

‫‪ 112‬פרק ד‬

‫שייכות לטיפוסי הביניים מן המאות הד' והג' לפנה"ס‪ ,‬ו‪ 142-‬ידיות שייכות‬
‫לטיפוסים המאוחרים מהמאה הב' לפנה"ס‪.‬‬

‫ברמת רחל נמצאו ‪ 307‬ידיות 'יהוד' (כ‪ 53%-‬מסך כל טביעות החותם)‪ 90 .‬מהן‬
‫שייכות לטיפוסים הקדומים‪ 186 ,‬לטיפוסי הביניים ו‪ 31-‬לטיפוסים המאוחרים‪.‬‬
‫שיעורן של ‪ 90‬ידיות 'יהוד' מהטיפוסים הקדומים הוא ‪ 71%‬מסך כל ‪ 128‬הידיות‬
‫ה'קדומות'‪ ,‬עדות לחשיבותה הגדולה של רמת רחל במנהל הקנקנים בראשית‬
‫התקופה הפרסית‪ .‬רמת רחל שמרה על מעמדה גם במאות הד' והג' עם ‪ 186‬ידיות‬
‫מטיפוסי הביניים (‪ 60%‬מסך כל הממצא)‪ ,‬אולם חשיבותה במנהל הקנקנים ירדה‬
‫ירידה חדה במאה הב' לפנה"ס‪ ,‬ירידה המשתקפת ב‪ 31-‬ידיות מוטבעות מהטיפוסים‬

‫המאוחרים (‪ 22%‬מסך כל ‪ 142‬הידיות ששייכות לשלב זה של טביעות 'יהוד')‪.‬‬
‫בירושלים של התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית נמצאו ‪ 163‬ידיות נושאות‬
‫טביעת חותם (‪ 28%‬מסך כל המממצא) — הרוב הגדול בעיר דוד (‪ ,)136‬ורק ‪27‬‬
‫ידיות נמצאו ברחבי הגבעה המערבית‪ ,‬כולן מהטיפוסים המאוחרים‪ .‬ירושלים לא‬
‫הייתה מרכז חשוב במנהל הקנקנים בראשית התקופה הפרסית‪ ,‬ורק ‪ 17‬ידיות 'יהוד'‬
‫מהטיפוסים הקדומים נמצאו — כולן בעיר דוד — ומהוות כ‪ 13%-‬מסך כל הממצא‪.‬‬
‫‪ 59‬הידיות מטיפוסי הביניים מהוות ‪ 19%‬מסך כל הממצא ומעידות שאף על פי‬
‫שהמספר המוחלט של הקנקנים גדל‪ ,‬עדיין לא תפסה ירושלים מקום מרכזי במנהל‬
‫המערכת הזאת‪ .‬רק במאה הב' לפנה"ס‪ ,‬שממנה נמצאו בירושלים ‪ 87‬ידיות קנקנים‬
‫מהטיפוסים המאוחרים‪ ,‬תפסה ירושלים מקום מרכזי במערכת המנהל‪ ,‬עם ‪ 61%‬מסך‬

‫כל ‪ 142‬הידיות השייכות לשלב הזה‪.‬‬
‫בסך הכול נמצאו ברמת רחל ובירושלים כ‪ 81%-‬מסך כל ידיות 'יהוד'‪ ,‬ובארבעה‬
‫אתרים אחרים נמצאו ‪ 63‬ידיות (כ‪ 11%-‬מסך כל ממצא הידיות)‪ 19 :‬בתל א‪-‬נצבה‬
‫(מצפה)‪ 18 ,‬ביריחו‪ 16 ,‬בנבי סמואל‪ ,‬ו‪ 10-‬בעין גדי‪ 135.‬המשמעות היא‪ ,‬שבששת‬
‫האתרים הללו נמצאו ‪ 92%‬מסך כל טביעות 'יהוד'‪ ,‬עדות לכך שמערכת זו התנהלה‬
‫בצורה ריכוזית וכללה מרכז מנהל ראשי (רמת רחל)‪ ,‬שבצדו ירושלים‪ ,‬שמעמדה‬
‫כעיר המקדש גרם ככל הנראה לכך שקנקנים מלאים בתוצרת הובלו אליה‪ ,‬אם כי‬
‫בהיקף קטן ולא ברור אם ברציפות או לרגל מאורעות חשובים שהתרחשו בעיר‬
‫מעת לעת‪ .‬במערכת זו התקיימו גם ארבעה אתרי מנהל משניים‪ ,‬שניים מהם‬
‫בספר המזרחי — עין גדי ויריחו‪ ,‬שככל הנראה היו אחוזות מלך או מרכזי ייצור‬
‫אימפריאליים‪ ,‬שפקידים או ממונים שהוצבו בהם קיבלו תשלום או עודפי תוצרת‬
‫בנקודות זמן אחדות בצורה של קנקנים מלאים יין או שמן‪ .‬אפשר להניח שמצפה‬
‫ונבי סמואל היו מרכז מנהל משניים שהיו חולייה בשלבי האיסוף וההובלה של‬

‫הקנקנים‪.‬‬

‫‪ 1 35‬באתרים אלה לא נמצאו כלל ידיות 'יהוד' מהטיפוסים המאוחרים‪ ,‬עובדה חשובה להבנת‬
‫השינוי שחל במערכת הקנקנים במאה הב' לפנה"ס‪ ,‬ועל כך בדיון להלן‪.‬‬